שתף קטע נבחר

לונדון לא מחכה ליזמים הצעירים מחולון

מנכ"ל, מנהל כספים, סמנכ"ל תפעול, מנהל פרסום ומנהל מוצר טסו לנסיעת עסקים בלונדון. לכאורה אין כאן שום דבר מיוחד – פרט לעובדה שהחמישה הם בני 16 מחולון, שהגיעו לבירה האנגלית כדי להתחרות מול יזמים צעירים מכל העולם. למה הם ויתרו על הביקור בביג-בן, איך הם הסתדרו עם עניבה וכיצד גרפו השווייצרים את המקום הראשון

חמישה ילדים בני 16 מחולון – מה ילדים: מנכ"ל, מנהל כספים, סמנכ"ל תפעול, מנהל פרסום ומנהל מוצר – נסעו לתחרות יזמים צעירים בלונדון בידיעה ברורה שהם חוזרים הביתה עם המקום הראשון, עם נכונות להתפשר על שני והבטחה שלא יזילו דמעות אם יתברגו בשלישי.
והאמת – גם אם נניח לרגע את הרגשות הפטריוטיים, שמתעוררים אוטומטית כשאתה רואה את דגל ישראל מתנוסס בגאון בלונדון לצד דגלי 20 מדינות אחרות – היו להם כל הסיבות להאמין שיש להם מוצר מנצח. במיוחד כשבדוכן לידם התמקמו האסטונים עם מוצרים ממוחזרים, כמו מסגרות לתמונות מנייר עיתון – משהו שכל ילד ישראלי בגן מומחה בו עוד לפני שהוא נגמל מהחיתולים – ובהתחשב במתחרים מבישים, כמו הנורבגים, שפיתחו תיק צמר לשמירה על הטלפון הסלולרי מפני הקור, והפולנים שבנו תוכנית שיווק לבית-הספר שלהם. נו באמת.
חמשת הישראלים מתיכון "נבון" בחולון – אלי טאוב, איתי זמיר, יונתן שילינגר, אלעד אביטל ואלירן כרמלי – פיתחו את המשחק "בול ידעתי" לקידום לימודי המתמטיקה לבני 4-10, שמתנהל כך: על לוח קליעה למטרה מניחים כרטיסיות ממוגנטות עם תרגילים חשבוניים. המתחרים מיידים חיצים (ממוגנטים גם הם), פותרים את התרגילים וכך מחשבים כמה נקודות יש להם, כשהמטרה היא לעבור את היריב.

מתמטיקה בכיף

המשחק המושקע עורר עניין רב בלונדון, ואף נמכר לא רע – גם לאנשי עסקים מרחבי העולם ולאנשים העומדים בראש האירגון העולמי של יזמים צעירים – אך למרבה הצער לא מיקם אותנו בראשית הטבלה. ניתן רק להתנחם בתקווה שאולי יום אחד יגיע טלפון מהצד השני של האוקיינוס ממשקיע שיזמין, נגיד, עשרת-אלפים יחידות. מותר לחלום.
אירגון יזמים צעירים העולמי חגג השנה 40 שנה. הישראלים הצטרפו לפרויקט לפני לפני כ- 14 שנה ביוזמת מכון ואן-ליר בירושלים (שפרש בינתיים) ובנק לאומי, שהוא היום המממן העיקרי של התוכנית.
בראש הפרויקט עומדת משוגעת לנושא – אלה גליל, אשתו של עוזיה גליל, מוותיקי ההיי-טק בארץ, מייסד "אלרון" ונשיאה, והיום חבר בדירקטוריון אירגון יזמים צעירים. את בני הנוער מלווים מדריכים מעולם העסקים, שעושים את עבודתם בהתנדבות.
מטרת הפרויקט היא להכשיר בני נוער ליזמות וניהול עסקים. הקבוצות המשתתפות בתוכנית מקימות חברה ומפתחות מוצרים ושירותים תוך כדי גיוס הון. ואל תטעו – לא מדובר במשחק. החברות מנהלות חשבונות בנק, מציגות מאזנים של רווח והפסד ומגיעות לפעמים למכירות לא רעות בכלל.
השנה השתתפו בפרויקט כ- 180 קבוצות – סך הכל כ- 3,000 תלמידים מ- 61 מקומות ברחבי הארץ. הקבוצה החולונית זכתה בתחרות הארצית, שנערכה ביוני. בראשות חבר השופטים עמד יונה פוגל, סמנכ"ל בכיר לשיווק ופיתוח אסטרטגי בבנק לאומי.
הקבוצה החולונית, תלמידים במגמות יזמות, הקימה את חברת SmarToy , כשמטרתה המוצהרת היא לפתח מוצר שיעזור לקהילה. איתי זמיר, מנהל הכספים, משחזר את לידת המשחק "בול ידעתי": "בתקופה שהקמנו את החברה התפרסמו בעיתונים כתבות על ירידה חדה בהישגי התלמידים הישראלים במתמטיקה. משם התחלנו לגלגל את הרעיון לפתח מוצר שיעזור לתלמידים, בשלב המוקדם, ברכישת מיומנויות בסיסיות בחשבון.
"נפגשנו עם מעצב מוצר, שעזר לנו לעצב את האב-טיפוס, עם פסיכולוגית חינוכית ועם צוות הוראת מתמטיקה מאוניברסיטת בר אילן, שעזרו בפיתוח הצד המתמטי וחוקי המשחק.
איך גייסתם את ההון ההתחלתי?
"הקרנו סרטים בפני תלמידי יסודי, וביום הורים מכרנו עוגות. ככה הצלחנו לגייס 2,000 שקל. בהמשך חברת 'אלרן' קנתה מניות של החברה והצטרפה כשותפה, חתמנו גם עם חברת 'הפנינג' הסכם לייצור אלף יחידות בתור התחלה".
בסופו של דבר מכרה הקבוצה עד הנסיעה ללונדון 212 משחקים – רובם לקרובי משפחה וחברים (ולעיתונאית אחת פטריוטית) – וסיימה את השנה ברווח של 1,987 יורו כש- 30 אחוז מהרווחים נתרמו, כפי שהוחלט מראש, לבית-החולים "שניידר" לילדים.

חיות מוזרות מבלונים

ובחזרה ללונדון. רק חמישה נציגים, מבין יותר מ- 20 תלמידים שסייעו בהכנת הפרויקט יצאו לתחרות. חמשת הנוסעים נבחרו, הסבירו, על-פי תפקידיהם בחברה והשליטה באנגלית. במשך יומיים הם קרעו את התחת. הביג-בן, הסוהו, אוקספורד סטריט והקובנט-גארדן – ממש ממול – נראו רחוקים מתמיד. הם היו צמודים לדוכן שלהם, במלון סבוי, מסבירים לקונים פוטנציאליים איך משחקים, קולעים שוב ושוב למטרה כדי להדגים, ועומדים בפני חקירות צולבות של צוות השופטים הבינלאומי, שקיבל את הדו"חות העסקיים של החברות עוד לפני התחרות. במשך כל הזמן הזה הם היו חנוטים בעניבות. אחרי הכל, המעמד מחייב.
ואם אתם מדמינים מפגש של 21 קבומצות צעירים מרחבי העולם כהשתוללות המונית - אתם טועים, המארחים האנגלים הצליחו לדכא אותה. התוכנית התרבותית נעה סביב ארוחות ערב בלבוש רשמי ב"סבוי", כששיא ההשתוללות היה דינמיקה קבוצתית, במהלכה התבקשו קבוצות מעורבות לבנות חיות כמה שיותר מוזרות מבלונים.
האירוע הגיע לשיאו ביום שישי, שהוקדש לפרזנטציות של החברות. בזה אחר זה עלו נציגי הקבוצות והציגו – בכישרון רב ובאנגלית משובחת (אם נתעלם לרגע מהצרפתים) – מעלית לנשיאת פרות (הולנד), מנשא מתקפל לציוד סקי (שווייץ), תוכנית ללימוד התרבות האפריקנית והתרבות ההודית (אוסטריה), סוכנות נסיעות לצעירים (פינלנד), ערסל (מלטה), דיסק עם בדיחות ומשחקים (רומניה) ועם מידע לתיירים (רוסיה), מגשים ועציצים מצוירים ביד (בלגיה) ועוד. כולם דיברו על הרעיון, הפיתוח, הרווחים והשאיפות לעתיד.
אף אחד לא הכין את הנוער הישראלי להפסד הצורב שהגיע אחרי ארוחת הצהריים. השווייצרים לקחו את המקום הראשון עם המנשא המתקפל לציוד סקי (האמת, הגיע להם), הגרמנים התמקמו במקום השני עם חוברת המשחקים, והשכנים האסטונים מהדוכן ליד, שהתגאו ביצירותיהם הממוחזרות, כבשו את המקום השלישי. ומי שהעז לנסות לעודד את בכירי חברת SmarToy במשפט הניחומים המקובל במקרים כאלה – העיקר ההשתתפות וכו' – שם נפשו בכפו.
האירוע נחתם בכל זאת בנימה אופטימית: בערב, בלי ליוו של המארחים האנגלים, הם יצאו היזמים הישראלים לבלות עם היזמות הפיניות, למחרת הם התנחמו בשוק של קמדן-טאון, וביום ראשון לפנות בוקר חיכו להם בנמל-התעופה בן-גוריון חמישה זוגות הורים עם השלט המרגש: "ברוכים הבאים SmarToy , בשבילנו אתם במקום הראשון". מי צריך יותר מזה?

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
נסעו למטרות עיסקיות ולא לטיול תיירים
מומלצים