סיפורי גן החיות: סיכום מושב הכנסת

"מוקד, אני מתפנה ב-ZOO (גן החיות)" – במשפט קצר זה, של נהג מונית ירושלמי שעצר במשכן הכנסת, אפשר לסכם את יחס הציבור לנבחרינו עם תום המושב הראשון של הכנסת ה-16. יחס של כעס וסלידה, עד כדי חשש של ממש לפגיעה בדמוקרטיה הישראלית.
במצבה הנוכחי של הכנסת, רוב הציבור כבר לא מבחין בין עיקר לטפל, בין הצהרות לתקשורת לכוונה של ממש, בין רצון טוב לתאוות פרסום. הכנסת הפכה שם נרדף לשחיתות וחוסר טוהר מידות. אחד מהעובדים הוותיקים במשכן הפטיר ביובש: "מי שהולך לישון ב'סיטי טאוור' - שלא יתפלא כאשר הוא קם מתגרד בליל ההצבעות הכפולות".
ynet מביא לכם סיכום קצר, לא אופטימי, של מושב הכנסת, שמותיר בעיקר סימני שאלה. לגבי הנבחרים שלנו – וגם לגבי אלה שבחרו בהם.

מהתוכנית הכלכלית להצבעות הכפולות

בתחילת המושב מגישה הממשלה את התוכנית הכלכלית. חוברת עבת כרס ובתוכה אלפי חוקים הונחה על שולחנם של חברי הכנסת - בלילה שלפני ההצבעה הגורלית על עתידנו הכלכלי.
גם המבריק שבנבחרים לא הצליח בין לילה ללמוד לעומק את משמעות התוכנית. רובם לא ניסו והסתתרו מאחורי המושג "משמעת קואליציונית". להרים יד וחסל. התוכנית הכלכלית עברה בקריאה ראשונה ללא קושי מיוחד. מקבצי החוקים עברו לדיון בוועדות השונות להמשך חקיקה.
בכך ניתן האות והחלה העלייה לרגל לירושלים. משלחות משלחות של נפגעי התוכנית זרמו מכל פינה בארץ למשכן: נכים, מובטלים, חד הוריות, ארגונים חברתיים, ראשי רשויות, סגני ראשי ערים, ועדי עובדים, גמלאים - כולם הגיעו כדי לזעוק את זעקתם. רובם חזרו לעומת שבאו. חלק, כמו ויקי כנפו וחברותיה, עדיין שם.
בקואליציה ובעיקר בליכוד הראו אמפתיה – אבל חזרו כמנטרה על חשיבות "הצלת המשק". בסופו של דבר עברה התוכנית הכלכלית בקלילות מרשימה. איפה כן ויתרו? למשל בקיצוץ בסגני ראשי הרשויות וביצוע איחוד הרשויות המקומיות. נו, פעילי הליכוד לא הרשו, מה אפשר לעשות.
בד בבד עם העברת התוכנית, מתחילה להתגלגל פרשת ההצבעות הכפולות. הפרשה התפוצצה בחשיפת הצבעתו של ח"כ בודד, מיכאל גורלובסקי מהליכוד "עבור" עמיתו ח"כ גלעד ארדן. אך עד מהרה התברר שגורלובסקי לא לבד. חקירת הפרשה התגלגלה לפתחה של היחידה הארצית לחקירות הונאה. כמה מחברי המשכן זומנו אחר כבוד לחדרי החקירות בבת ים.
קשה להאמין שהחקירה תצליח להוכיח כוונת זדון וחברי הכנסת יוצבו בפני אפשרות של כתבי אישום - אבל הנזק נעשה. יש לציין כי חוקרי המשטרה נדהמו לגלות את מחלת השכחה שפקדה לפתע את הח"כים. דווקא אלה שזוכרים איש לרעהו עוונות עד אין קץ - התגלו פתאום כבעלי זיכרון חלש...

פרשת בלומנטל

פרשת ההצבעות הכפולות רק הדגישה את העובדה הבעייתית שגם אם קיימים חשדות פליליים נגד חברי כנסת – הרי שחבריהם לא ימהרו לאפשר את הסרת חסינותם כדי שיעמדו לדין. הנקודה הזאת הוכחה היטב בפרשת חברת הכנסת נעמי בלומנטל וחקירת "סיטי טאוור".
היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, השתכנע כי ישנן ראיות מוצקות להעמדתה של בלומנטל לדין בחשד לשוחד שהוענק לחברי מרכז הליכוד ערב הפריימריז, בצורת שהות חופשית במלון היקר. גם שתיקתה הרועמת בחקירה לא סייעה למצבה. אבל היועץ רובינשטיין נאלץ ללמוד את עובדות החיים – כפי שהוצגו לו בוועדת הכנסת. הח"כים פשוט גוננו על "אחת משלהם".
די להיזכר בהתנהלותו של ח"כ דניאל בנלולו מהליכוד, שהתנגד נמרצות להסרת חסינותה של בלומנטל ואף עמד בראש "השדולה למען הצלת בלומנטל" - על מנת להבין מדוע לרובינשטיין לא היה סיכוי. ואכן, החסינות נותרה על כנה בהצבעה – ובלומנטל שרדה.
בעקבות הזעם הציבורי, התכנסו מבוהלים חברי ועדת הכנסת לסדרת דיונים מעמיקה בנושא החסינות. ואז זכינו לפגוש את "בנלולו ב'": חבר הכנסת הנמרץ מהליכוד יצא בהודעה שבה דרש להעביר לאלתר את סמכות נטילת החסינות לוועדה חיצונית. "אנחנו בסך הכל 120 חברי כנסת שמתחככים אחד בשני מידי יום. אסור שנשפוט איש את רעהו", היה ההסבר. החסינות אגב, נשארה בידי חברי הכנסת. הם יכולים לישון בשקט.

אופוזיציה? יש אופוזיציה?

את האופוזיציה של הכנסת ה-16 עד כה ניתן לדמות לאדם שמן מאוד - שעשה דיאטה רצחנית, אולם עדיין לובש את בגדיו הישנים. לבד מהצעות אי אמון, עניין שבשגרה, לא הצליחה האופוזיציה לקדם אג'נדה או להביך את הממשלה.
הרוב של שרון מוצק, למרות המריבות הפנימיות. העבודה איננה קיימת, וגם הקולות הבוקעים מכיוונה של ש"ס – רחוקים מלשכנע. רק המפלגות הקטנות מנסות עוד לעשות "חיים קשים".
המקרה הקרוב ביותר לניצחון על הקואליציה ממחיש יותר מכל את חוסר האחדות האופוזיציונית. סיעת "עם אחד" של עמיר פרץ הגישה הצעת חוק, שמטרתה להיטיב עם האמהות חד הוריות. היא אף הצליחה לגייס לשורותיה את תמיכתן של שתי חברות קואליציה - ח"כ ענבל גבריאלי מהליכוד ומלי פולישוק-בלוך משינוי.
הצעת החוק נפלה על חודו של קול. באופוזיציה התרגשו. היתה זו הפעם הראשונה שטעמו תחושת ניצחון. אבל אז ישב מישהו ובדק את הקולות – והתברר כי חסרו קולותיהם של חברי הכנסת הערבים, שיחד אתם ניתן היה להעביר את ההצעה בקלילות. ולמה חסרו? כי באותה שעה ממש, עזבו הח"כים הערביים את המשכן והלכו להזדהות עם האמהות החד הוריות הערביות - שהפגינו מול משרד האוצר...

ענבל מול גילה

אחד מהמאבקים המעניינים המתרחשים במסדרונות הכנסת הוא בין ח"כ ענבל גבריאלי לח"כ גילה גמליאל. שתיהן מהליכוד, שתיהן מציגות תדמית של נשים צעירות, משכילות ומזרחיות - ושתיהן נאבקות על אותה חלקת אדמה פוליטית. לעיתים התחרות הזאת על תשומת הלב הציבורית יוצאת מפרופורציה.
המקרה האחרון אירע לפני כשבוע, כאשר ח"כ גבריאלי הזמינה כארבעים אמהות חד הוריות לדיון דחוף שיזמה בעניינן במליאת הכנסת. כאשר החל השר מאיר שטרית בנאומו בנושא – עזבו במחאה האמהות את האולם, כשהן זועקות ובוכות.
גבריאלי הגיעה בריצה לנסות ולהרגיע. שעה ארוכה עמדה בלב הסערה. ולאחר שנרגעו הרוחות - צצה לה משום מקום ח"כ גמליאל, כדי להתראיין קצת ולזכות בנתח פרסומי. בין רגע שכחו השתיים את זעקת האימהות - והתפנו למלחמתן הפרטית. והקרב התקשורתי הזה נמצא רק בראשיתו. תתחילו לספור את כתבות השער בעיתונים.

ומילה טובה, אם אפשר

באות "תגלית המושב" זוכים שניים: ח"כ גלעד ארדן מהליכוד וח"כ ד"ר אריה אלדד מהאיחוד הלאומי. כן, יש גם חברי כנסת חרוצים, שזה מגיע להם. תתחילו לזכור את השמות.
ארדן מתגלה כפרלמנטר יסודי, הבולט מבין חברי הכנסת החדשים. סדרת החוקים שהעביר במושב החולף לא תבייש גם את ותיקי המשכן. ללא ניסיון, הצליח ארדן להיות הראשון להעביר הצעת חוק שהיטיבה עם חיילי המילואים. ישיבה ראשונה של ועדת הכלכלה הביאה אותו להחלטה לשנות את חוקי הרגולציה בשוק התקשורת בישראל. חוק הרשות השנייה שיזם היה מורכב ומרשים. ולמרות לחצים מכל טייקוני התקשורת בארץ - הצליח ארדן לייצר חוק מאוזן יחסית.
הזוכה השני בתואר, ח"כ אריה אלדד מהאיחוד הלאומי, הוא הראשון להגיע למשכן ואחרון לצאת. בכנסת טוענים כי הוא נראה בלשכתו גם בימי שישי, יום שבו תתקשו למצוא גם עכבר במשכן.
המקרה הבא מצביע, אולי, על אופיו של ח"כ אלדד: ימים ספורים לאחר פתיחת המושב שלח אלדד, רופא מנתח בכיר בהדסה עין-כרם, מכתב ליועצת המשפטית של הכנסת וליו"ר, ובו שאל האם הוא רשאי לצאת לכינוסים רפואיים ואם אין בכך ניגוד אינטרסים. בתגובה ביקש ממנו היו"ר ריבלין לעמוד בראשות ועדת האתיקה של הכנסת. ואין מתאים ממנו.

אכזבת המושב

בתואר הזה זוכה ללא תחרות יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, שנבחר לראשונה לכהונתו ללא כל מתנגדים – אבל רבים רואים בו את היו"ר החלש ביותר שהיה לכנסת מזה שנים רבות.
דוגמאות? מה שכונה "ליל ההצבעות הכפולות" נפתח בקריאה של ריבלין לעברם של חברי הכנסת החדשים: "אני מבקש מחברי הכנסת, בעיקר החדשים, להצביע רק פעם אחת, רק פעם אחת". הסוף ידוע...
היו"ר ריבלין שם את כל כובד משקלו בניסיון להרביץ בינה בחברי ועדת הכנסת לפני החלטתם על הסרת חסינותה של ח"כ בלומנטל. אף אחד לא מקשיב לו.
ריבלין פועל להקשחת שיטת ההצבעה, על ידי הוספת אמצעי זיהוי של טביעות אצבע. עד כה נאספו שישים וחמש חתימות של חברי הכנסת - נגד.
ואולי המשפט שמסמל יותר מכל את הפינה אליה נדחק היו"ר: לאחר שהגיעו לראשונה חוקרי המשטרה למשכן הכנסת, בפרשת ההצבעות הכפולות, נשמע ריבלין מקונן: "הכל נופל עליי".

ההתבטאויות האומללות

על תואר ההתבטאות האומללה מתחרים שניים, במאבק די צמוד: השר מאיר שטרית וח"כ נסים זאב (ש"ס).
אחרי שיו"ר האופוזיציה, דליק איציק, הסבירה מעל הדוכן עד כמה מיותר שטרית במשרד האוצר, עלה זה לדוכן, וכשחמתו בוערת בו קרא לעבר איציק: "את אחרונה שיכולה להטיף לי מוסר, ואם אף אחד לא יכול לסתום לך את הפה, אני אסתום לך את הפה". איציק השיבה: "תסתום את הפה, אתה אידיוט", ושטרית השיב: "אני אסתום לך את הפה. מה את חושבת לעצמך - את הפה הגדול שלך אני אסתום".
ח"כ נסים זאב מש"ס "האשים" מעל הדוכן שעוזרו של שר הפנים, אברהם פורז, הוא "הומואיסט, שכולם נגעלים מלהתקרב אליו", ועל-פי ההלכה הוא "גרוע מבהמה".
ח"כ יולי תמיר הטיחה בח"כ ענבל גבריאלי, בדיון בוועדת החינוך בנושא ילדים מוגבלים, "פה זה לא הקזינו של אבא שלך".
גילה גמליאל נגד רוני בר-און ולהיפך: לאחר שבר-און סירב לבקשתה של גמליאל להעביר נושא לטיפול הוועדה בראשותה. היא אמרה: "הוא שוביניסט, ואמר לי שלו נולדה לו בת כמוני - היה הורג את אשתו". בר-און בתגובה: "גמליאל ידועה כרודפת סנסציות, ודעתי עליה לא שונה מדעתם של עמיתיי".