דיאטה: הכל מתחיל ונגמר במחשבה

למרות שבקיץ אנשים רבים נפטרים באופן סופי מכמה קילוגרמים, הם שבים וזוכים בקילוגרמים אלה בחורף. כך קורה, שרוב האנשים בעלי עודף המשקל מתמידים בנטייתם.
הדיאטן דוד ברוכים מסביר למשתתפי סדנאות ההרזיה דרך המלך בבית-החולים מאיר בכפר-סבא, כי ההתנהגות האנושית מונעת מגורמים שונים ובהם נטייה גנטית, יצרים, רגשות, מחשבות, אמונות והרגלים. התנהגות האכילה אינה שונה. כשמדברים על מחשבות הקשורות לאכילה, מדברים על מחשבות 'משמינות' מצד אחד, ועל מחשבות 'מרזות' מצד שני, ברוכים מסביר. מחשבות 'משמינות' הן מחשבות שבסופו של דבר התוצאה שלהן היא אכילת יתר והשמנה. מחשבות 'מרזות' הן מחשבות שמקדמות אכילה נכונה, שמירת בריאות והרזיה. מה שמפעיל את היד זה הראש, ואם הראש 'מסודר', היד לוקחת את המאכל הנכון ובכמות הנכונה.
מחשבות דיכוטומיות הן מחשבות משמינות, מפני שהן מחלקות את המציאות לשחור ולבן. במקרה של הרזיה, הכוונה היא לכך שאדם עושה דיאטה חריפה מצד אחד, או מצד שני, בולס ללא הגבלה. משפטים שמאפיינים מחשבות דיכוטומיות הם: דיאטת כאסח, לאכול הכל מהכל, שמן ורזה.
עם זאת, קיים דיסוננס קוגניטיבי (ובעברית: אי-התאם) כשאדם מתנהג בצורה הפוכה למחשבותיו ולאמונותיו. ברוכים: אם נשנה את צורת החשיבה, ונתמיד בה, בסופו של דבר תשתנה ההתנהגות, ואיתה ישתנה המשקל. אם אנשים מתחילים לחשוב נכון, במשך הזמן אני רואה שינוי בהתנהגותם. הם מרזים. כל עוד הם מתמידים עם המחשבות המרזות, הם נשארים רזים. אם הם חוזרים לחשוב את המחשבות המשמינות, הם חוזרים למשקל הקודם. העצה שלי: בשום פנים ואופן לא להתייאש, כי בסופו של דבר, מי שקובע לך את המחשבות זה אתה, והמחשבות קובעות את משקלך. האוכל לא יקפוץ לך לפה אם לא תיקח אותו.

מחשבות משמינות לדוגמה:

יש לי גנים של שמן.
פעם שמן תמיד שמן.
אין לי אופי.
אני לא בנוי לדיאטה.
אני לא בנוי לספורט.
אני אכלן כפייתי.
חיים רק פעם אחת.
ממחר דיאטה.
מה, אני בעונש?
זה בריא.
אני מלאה במקומות הנכונים.
מה אני כבר אוכל?
בעלי אוהב אותי ככה.
אני לא שמן, יש לי רק כרס.
לא אכפת לי איך אני נראה - מי שירצה, ירצה אותי ככה.
עדיף לחיות פחות שנים ולחיות יותר טוב.
הנה, היא מלאה ונראית טוב.
חבל לזרוק.
הוא אוכל הכול ונשאר רזה ואני לא אוכל כלום ונשאר שמן.
המצב שלי עוד טוב. היא יותר שמנה ממני.
מה? ירדתי רק חצי קילו?
לאחרים יש צרות יותר גדולות.
אני מקרה אבוד.
רק את זה ודי.

מחשבות מרזות:

איזהו גיבור? הכובש את יצרו.
רזה זה יותר יפה, יותר בריא, יותר קליל, יותר אוויר לנשימה, וזה להגיע לנעליים בקלות.
אני מוכן לשלם את המחיר, יש לי אופי, עכשיו דיאטה.
אני שולט באוכל. האוכל לא שולט עלי.
זה אפשרי, אני יכול.
אני לא חי כדי לאכול. אני חי כדי לחיות.
שיאכלו, שיהיה להם לבריאות.
אני לא יכול להרשות לעצמי להוציא כל כך הרבה קלוריות על פרוסת עוגה, כשתקציב הקלוריות היומי של כה מוגבל.
אין שום מאכל בעולם ששווה להשמין בגללו.
אז מה אם זה טעים. אני מכיר את הטעם.
זה לא בריא, מה אני צריך את הרעל הזה?
רגע אחד בשפתיים - שלושים שנה במותניים.