איזה דג שוחה בוודקה?

בעולם מושלם, ליד כל כוסית "צינור" גבוהה וצרה של וודקה, יש להניח תלולית של קוויאר, עם מעט בצל קצוץ דק, ואולי כמה פירורי ביצה. השילוב הזה נחשב בעיני חובבי וודקה רבים, בכל השפות, לשיאו של התענוג הכרוך במשקה. אך גם במציאות, תענוג החיך, הנוצר ממפגש של וודקה-מלוח, הוא בהישג יד.
בחנויות המתמחות או בפינות של מעדנים, המשובצות בשווקים, בחביות העץ המדיפות ניחוחות, בארגזי העץ המחבקים את תכולתם המשומרת לנצח בזכות כוחו הממית של המלח - טמונים אוצרות עבור מי שיודע כיצד למצוא אותם. למשל, בסמטאות הריחניות של שוק לוינסקי בדרום תל-אביב, שם עם מעט זמן וסבלנות אפשר להעלות ברשת דגים מלוחים, מטיאס קלאסי, או ביצי דגים, או דגים מומלחים ומעושנים, או לקרדה טורפת, ועוד. ואז, נותר רק לגייס את הוודקה - כי אין כמו וודקה כמשקל נגד לחריפות ולמליחות - ולאזן אותם. ראיתם פעם דג מלוח שוחה בוודקה? אחרי כמה כוסיות - רואים.
בניגוד לאופנות החדשות באירופה ובארה"ב, ההופכות את הוודקה לקשת בענן, עם שלל טעמים וצבעים - בארצות הוודקה הקלאסיות שותים אותה בדרך כלל נקייה, וכמעט קפואה.
היא אינה הופכת כמובן לקרח, בגלל מרכיב האלכוהול הגבוה שלה, גם כאשר היא מוחזקת בטרם שתייה במקפיא. בנשפים או במסעדות פאר במזרח אירופה מנהג יוקרתי הוא להביא אל השולחן את בקבוק הוודקה כאשר הוא קבור בגוש של קרח, על מנת לשמור על הטמפרטורה הנמוכה. מצב זה נחשב למושלם ע"מ לחוש במגע האלכוהול אשר הקור מפחית את נשיכתו ולטעום את אדי הארומה הרחוקים (מאוד) של חומרי הגלם שמהם נעשה המשקה, שעורה, שיפון וכדומה.
ממזרח אירופה ליוצאי צפון אפריקה. מי שהתארח אצל יוצאי צפון-אפריקה, טריפוליטאים או טוניסאים, וטעם את ה"בוטרג'", לא ישכחהו לעולם.
אלה ביצי הדגים המשומרות העטופות בשעווה. ליד המעדן הזה, ראוי על-פי המנהל ללגום מן ה"בוחה" - אלכוהול תאנים. זהו משקה חריף בעל ארומות ומגע מיוחדים, ואחד הידועים, אם לא הידוע שבהם, הוא ה"בוחה בוקובזה" המיוצר כיום על-ידי סוחר ויצרן יהודי-צרפתי מתאנים המיובאות מטורקיה. השמועה אומרת, כי בקרוב יחל ייבוא מסודר של ה"בוחה בוקובזה" לארץ (באמצעות יקבי בנימינה). לחיים, וזהירות בדרך חזרה מהסעודה.
טיפ: הדרך הטובה ביותר לטפל בהנג-אובר של הילולת שתיית וודקה היא לגימה הגונה של מי-מלפפונים חמוצים.