פסגה בכנסת: 3 ראשי ממשלה בדיון על חוקה

שלושה ראשי ממשלה לשעבר הגיעו הבוקר (יום ב') לוועדת החוקה בכנסת. מפגש הפסגה בו השתתפו שר האוצר בנימין נתניהו, יו"ר האופזיציה שמעון פרס ואהוד ברק - הוא דיון רחב בסוגיית כינון חוקה בישראל.
בדיון הביעו ראשי הממשלה לשעבר עמדה אחידה בנוגע לאי יכולתם לנהל את ענייני המדינה כפי שקיוו ולהכתיב מדיניות. "יש סתירה מובנית בין טובת הציבור לטווח הארוך לבין אינטרס קצר של קבוצות לחץ", הסביר ברק. "ראשי ממשלות בחרו לא לעשות כלום ותמרנו בין הטיפות כדי לא להתמודד עם בעיות מהותיות וזאת על מנת להמשיך לשרוד בשלטון".
שר האוצר בנימין נתניהו הזדהה עמו: "נתקלנו בבעיות בהן אתה לא יכול לכפות על המערכת מהלכים. על פי השיטה הקיימת, אין לנו עומק ניהולי", דיווח.
ראשי ממשלות ישראל בעבר סקרו בכנס את הקשיים בהם נתקלו בניסיון להנהיג חוקה או תיקונים חוקתיים. יו"ר האופוזיציה ח"כ שמעון פרס טען, כי הסיבה היסודית לבעיה היא כי "מאז קום המדינה מושתתת המדיניות על הסכמים בין המפלגות ובהשפעה האדירה שיש למפלגה על המדינה - יש לטפל". פרס ביקר את שיטת הבחירה הישירה שהעלתה את עמיתיו נתניהו וברק לשלטון. "שיטת הבחירות החצי נשיאותית הייתה כישלון, ניפחה את האגו, שלא חסר לכולנו, וגרמה לכך שעברנו מאידיאולוגיה לפרסונה". למרות שחזרנו לבחירות כלליות, המליץ פרס על רפורמה נוספת - מעבר לשתיים או שלוש מפלגות גדולות בלבד.
ברק טען שקיים משבר אמון בין הציבור לממשלה, בעיקר על רקע קיצור כהונתם של ראשי ממשלות. "נושאי יסוד לא זוכים להתמודדות אמיתית. ראשי הממשלה שמיר ושרון לא עשו כלום ותמרנו בין הטיפות כדי להבטיח הישרדות פוליטית, ואילו רבין ואנוכי נהגנו להפך מתוך קביעה ערכית שיש לפעול לשינוי המציאות, גם אם הפירוש המיידי הוא סיכון אורך הכהונה". הפתרון שהציע ברק: מעבר למשטר נשיאותי, בו יכהן ראש הממשלה חמש שנים ללא אפשרות להפילו, כאשר בסופה של הכהונה יעמוד בבחירות למבחן הציבור.
פתרון נוסף שהציע ברק הוא חיזוק הממשלה ויצירת חיץ בינה לבין הציבור. "מוכרחים למצוא דרך שהבעיות הקטנות של האזרחים יטופלו בדרג ביניים נמוך מהממשלה", הפתיע את המשתתפים.
גם נתניהו תמך בעמדת ברק וטען, כי המעבר למשטר נשיאותי מתבקש, אך יש לבצעו בהדרגה. "משטר נשיאותי יעיל יותר ממשטר פרלמנטרי". נתניהו הפתיע כאשר הציע לתת תמריצים לעובדי ציבור. "המחדל הגדול בתפקוד הממשלה נובע מהעובדה, כי אין תמריץ לעובדי מדינה כדי שאלה יעבדו ביעילות, וכי בידי ראש הממשלה אין עומק ניהולי. רק שינוי קונספטואלי בתפיסה יביא לביצועים טובים יותר של הסקטור הציבורי", אמר.

פועלים לכונן חוקה בישראל

בשקט, בשקט, הרחק מאור הזרקורים שוקדים חברי ועדת החוקה של הכנסת על כינונה של "חוקה בהסכמה". יו"ר ועדת החוקה ח"כ מיכאל איתן (ליכוד) הכריז היום כי יעשה מאמצי על כדי לכונן חוקה עד לבחירות הבאות. "החלטתי להעז ולהעביר הילוך ולהאיץ את מלאכת ההשלמה של החוקה".
מי העושים במלאכה? יו"ר וועדת חוקה חוק ומשפט ח"כ מיכאל איתן וחברי הכנסת גדעון סער, רוני בראון, גלעד ארדן ויולי אדלשטיין (ליכוד), אברהם בורג ויולי תמיר (עבודה), אליעזר צ'יטה כהן (איחוד לאומי), ניסן סלומיאנסקי (מפד"ל), עזמי בשארה (בל"ד), אחמד טיבי (חד"ש), רשף חן ואתי ליבני (שינוי), נסים זאב (ש"ס) ואברהם רביץ (יהדות התורה).
חברי הכנסת קיימו עד כה שישה מפגשים, במהלכם סיימה הוועדה לדון ב"פרק הכללי" ובפרק "הרשות המחוקקת". את הפרקים הסבוכים ומעוררי המחלוקת כ"חוק יסוד החקיקה" ו"חוק זכויות חברתיות" - דוחים לסוף.
בסיבוב הנוכחי ישנה אופטימיות באשר לסיכוי לשינוי חוקתי מרחיק לכת: חברי ועדת חוקה רבים סבורים כי היום יש הרכב קואליציוני נוח, הבשל להסכמה על כינון חוקה.
ח"כ איתן שומר על אופטימיות זהירה. "היעד שהצבנו הוא פרקטי וריאלי", הוא אומר. "הוועדה תביא הצעה לחוקה לאישור בקריאה ראשונה ואז תחזור לוועדה כדי להכין את החוק לקריאה שנייה ושלישית. אני מאמין שאז כבר נהיה לאחר התמודדות עם הבעיות המרכזיות". גם יו"ר הקואליציה גדעון סער מתגלה כמאמין. "חברי הוועדה עושים מאמץ מתמשך לחדד את הסוגיות. ההרכב הקואליציוני נוח, ולכן יש סיכוי להסכמה רחבה, למרות שעוד מוקדם להתנבא".
ד"ר סוזי נבות, מרצה למשפט חוקתי ומומחית למשפט פרלמנטרי, זהירה יותר . "אני מקווה, לכל הפחות, להתקדמות בחקיקת חוקי יסוד בענייני זכויות אדם. הכוונה היא לכל הזכויות החסרות, המהוות פרק בחוקה המתגבשת. חוק יסוד חופש הביטוי, למשל, או חוק יסוד זכויות במשפט, חוק יסוד זכויות חברתיות ועוד... כדאי לזכור כי כבר למעלה מעשור לא התקדמה הכנסת לקראת השלמת חוקי היסוד, ובעצם מאז 1992 לא נחקק אף לא חוק יסוד אחד".
למרות האווירה המפוייסת בחדר הוועדה, הבעיה המרכזית שעלולה להכשיל שוב את רעיון החוקה היא התנגדותם ההיסטורית של החרדים לחוקי יסוד בכלל ולחוקה בפרט.