נכשל בטוהר מידות, טוב כראש ממשלה
סקר "ידיעות אחרונות": 69% מהציבור מאמינים שיש למשפחת שרון מה להסתיר, 71% חושבים שאסור לגלעד שרון להשתמש בזכות השתיקה ו-66% סבורים שעל ראש הממשלה להורות לו לדבר – אבל שני שלישים סבורים גם ששרון אינו צריך לפרוש, ושהוא לא יעשה זאת. ואת מי מעדיפים במקומו: נתניהו גובר על מופז ומביס את אולמרט
את ממצאי הסקר של מכון "דחף" בהנהלת ד"ר מינה צמח, שנערך בהזמנת "המוסף לשבת", אפשר להציג בשני מישורים: האישי והמדיני.
במישור האישי, רוב מוחץ של הציבור בישראל אינו מצדיק את שתיקתו של גלעד שרון בחקירותיו, ומשוכנע שיש למשפחת שרון מה להסתיר.
במבחן של טוהר המידות, הציון של אריאל שרון שלישי בעיני רוב (51%) האזרחים. במישור המדיני, הרוב המוחץ של הישראלים – 60% - רואה בשרון ראש הממשלה אמין, סומך על מנהיגותו, ומעניק לו ציון טוב עד טוב מאוד (כ 70%).
סתירה? בילבול? חוסר עקביות? לא בהכרח. מידרג הערכים של דעת הקהל לא תמיד תואם את מידרג הערכים של מעצביה. לפעמים הוא הפוך. היום, לא פחות מאתמול, המצב הביטחוני נמצא בראש הדאגות. הרגיעה מהטרור נתפסת כזמנית וחולפת, הפלסטינים כבוגדניים, העולם כעויין, האמריקאים כלוחצים שלא בצדק. 63% מהישראלים דורשים מהממשלה לדחות את דרישת וושינגטון לשנות את תוואי גדר ההפרשה.
מול הסכנות האלו נשואות העיניים לעבר שרון כצוק איתן, כסלע של נחישות. מול הסכנות האלו מחווירים המעשים הבעייתיים של בני שרון – לפני, במהלך ואולי אפילו אחרי החקירה.
לאזרח הממוצע לא מזיז אם שרון מימן את מערכת הבחירות הפנימית שלו בליכוד לפני כך וכך שנים באמצעות תרומה מאיש עסקים כזה או אחר. חשוב לו משהו אחר לגמרי: איך הוא מתפקד במאבק נגד הטרור הפלסטיני, והאם יש בכוחו להתנגד ללחץ האמריקני. זה העיקר. היתר טפל.
"כולם עושים את זה"
69% מאזרחי ישראל סבורים שלמשפחת שרון יש מה להסתיר מפני המשטרה. 71% סבורים ששתיקתו של גלעד שרון אינה מוצדקת.
אבל, 68% מהישראלים בטוחים שכל החקירות הללו לא יגרמו לפרישת שרון מראשות הממשלה ו 64% פוסקים שהוא גם לא צריך לפרוש.
שרון מקבל זיכוי מראש של שני שלישים מהציבור.
לא מפני שלישראלים אבד חוש המידה המוסרי, ולא מפני שליבנו גס בעבריינות. אילו נחשד, חלילה, מי מבני משפחתו של ראש הממשלה בגניבה או בסחיטה או במירמה, תגובת הציבור היתה נזעמת (אפשר שעוד תהיה כזו, אם יתגלו עובדות חדשות). לא כך ביחס לעבירות על חוקים למימון בחירות. החוקים הללו נתפסים כבלתי ניתנים לאכיפה, משתנים כל הזמן, ואף פרוצים לעבירה.
שאלת האמינות, שהיא שאלת המפתח בבחינת היחס של אזרחים לראש ממשלתם, הופנתה למשתתפי הסקר פעמיים: פעם ראשונה, כנהוג, בתחילת הסקר, ופעם שנייה לאחר שניתנה להם האפשרות להביע את דעתם על התנהגות משפחת שרון בחקירותיה. רמזנו לנשאלים: אולי, לאור הביקורת שאתם עצמכם מותחים, תרצו לסייג את האמון שנתתם בשרון?
משתתפי הסקר לא קנו את הרמז. תעודת האמינות של שרון לא נפגעה. 60% מהאזרחים השיבו בפעם הראשונה ששרון הוא ראש הממשלה אמין ואפילו אמין מאוד, ו 59% נתנו אותה תשובה גם בפעם השנייה.
שתיקה לחוד ואמינות לחוד. ניתן לנסח זאת באופן בטוח יותר: לרוב האזרחים לא איכפת מי ואיך שפך שמן על מסע הבחירות של מדינאי. איכפת לו מה המדינאי עושה כשהוא בשלטון. התרומות שקיבל (או לא) שייכות לעבר, מעשיו השלטוניים נבחנים יום יום, שעה שעה.
הסלחנות כלפי העוברים על חוקי מימון הבחירות מקורה בתחושה ש"כולם עושים זאת". בארץ ובחוץ לארץ. כולם מנסים לקנות, בתחבולות ובהתחכמויות, את השלטון בכסף.
ואולי אפילו אין להם ברירה: האיסור לקבל תרומה למימון מסע בחירות מצטייר בסקרי דעת קהל רבים בעולם כגזירה שאי אפשר לעמוד בה. רוב העיתונות מזדעזעת מהקשר בין הון לשלטון – רוב הציבור לא. מי שרוצה לתרום לפוליטיקאי, שיתרום לו, וכמה שהוא רוצה.
העובדה שג'ורג' בוש זכה בנשיאות ארה"ב רק בשל פסיקה בעייתית של בית המשפט העליון לא השפיעה כהוא זה על הפופולריות העצומה שלו בימי מלחמת אפגניסטן ומלחמת עיראק. תחבולותיו נסלחו כולן, וגם קשריו עם עסקי הנפט נשכחו.
בלית ברירה: נתניהו
והיה אם שרון ייאלץ בכל זאת לפרוש מראשות הממשלה, מי המועדף על הציבור להחליפו?
הנה תוצאות הסקר:
בין תומכי הליכוד מוביל נתניהו ברוב עצום: 48% רואים בו את היורש הטבעי והרצוי לשרון. שאול מופז נמצא במקום השני, הרחק עם 21 אחוזי תמיכה בליכוד. יתר המועמדים (אולמרט, שלום ולבנת) לא נחשבים.
התוכנית הכלכלית, הקיצוצים בשכר והעימות עם האמהות המפגינות לא הזיקו לנתניהו בליכוד. הם חיזקו אותו. בוחרי הליכוד מזהים בו עכשיו תכונת אופי שלא הכירו בעבר: ביבי דגם 2003 עומד על שלו. אינו מתחמק מעימותים לא פופולריים, וזוכה להערכה גוברת בקרב בוחרי מפלגתו. גם אלה שנפגעים ישירות ממדיניותו.
בכלל הציבור התמונה דומה, אף כי הפער בין נתניהו למופז מצטמצם מאוד: 27% מכלל משתתפי הסקר רוצים את נתניהו כראש ממשלה אחרי שרון, 21% את מופז. כלומר, התמיכה במופז חזקה הרבה יותר מחוץ לליכוד מאשר בתוכו, ולהיפך כשמדובר בנתניהו. איך לא.
אגב, 35% מהנשאלים וגם 14% מתומכי הליכוד טוענים כי אף אחד מחמשת המועמדים שהוצגו לבחירתם אינו ראוי לשמש ראש ממשלה.
על אפשרות של בחירות מוקדמות לכנסת מוקדם לדבר ומוקדם לשאול. אנשי משק מדווחים לאחרונה על ניצנים של אופטימיות, אבל מהסקר של ד"ר מינה צמח עולה תמונה שונה: הישראלים נשארו מבוצרים בפסימיות.
נכון שלמדנו לחיות איתה. לא נכון שלמדנו לאהוב אותה.
לפנייה לכתב/ת 
