מניו יורק לסן פרנסיסקו
ג'קסי פותח במסע מחוף לחוף, מניו יורק לסן פרנסיסקו. היעד הראשון במסע: אפ סטייט ניו יורק. ביקור בבירה אולבני, טיול בשמורות הטבע של אגמי האצבעות, סיור מודרך במוזיאונים ואטרקציות נוספות. פרק ראשון בסדרת כתבות
אולבני נוסדה לפני 350 שנה על ידי מתיישב הולנדי בשם בוורוויק (Beverwyck ) שהתפרנס מציד ומסחר בפרוות. כאשר עבר המקום לשליטת המתיישבים האנגלוסקסים, הדגש הכלכלי של האיזור עבר למסחר בתעלת אירי, שחיברה את ימת אירי לימת אונטריו והפכה לנתיב מסחרי חשוב. פתיחת התעלה הובילה לשגשוגה של העיר אולבני, ולא מעט מהמבנים המרשימים של העיר, בעיקר בדאון טאון, מעידים על עוצמה כלכלית זו.
אחד הבניינים המרשימים הוא בניין הקפיטול של מדינת ניו יורק שנבנה כבר ב- 1867 והפך מושבו של מושל המדינה, החל משנות השמונים של המאה ה- 19. בצידו המערבי של הבניין ממוקם גרם המדרגות מרשים. סיורים מודרכים מתקיימים במקום מדי יום.
מלבד בניין הקפיטול, לא חסרים בעיר מבנים היסטוריים מעניינים, החל מהסיטי הול, וכלה בקתדרלה של העיר שקצת התגמדה נוכח הפרויקט הארכיטקטוני המדהים של הסטייט פלאזה. מדובר במתחם מרשים המורכב משתי שורות של גורדי שחקים המזדקרים מעל בריכה ענקית המשתרעת ביניהם ובה הם משתקפים. מושל מדינת ניו יורק לשעבר נלסון רוקפלר אחראי לפרויקט השאפתני.
בקצה שורת המגדלים מזדקף מגדל קורנינג, שהוא המבנה הגבוה ביותר במדינת ניו יורק, אחרי האמפייר סטייט בילדינג. המגדל משכן את מוזיאון ה- Plaza Art Collection, שבו נמצא, מלבד יצירות אמנות רבות אחרות, אחד מאוספי הפסלים האמריקניים המודרניים החשובים ביותר.
את הביקור במגדל מומלץ להתחיל בקומה הראשונה, שבה נמצא גם מרכז המבקרים של אולבני. כאן ניתן להצטייד במפות ובלוח אירועים של כל מה שמתרחש בעיר בתקופת שהותכם.
במוזיאון נוסף ששוכן במגדל, המוזיאון של מדינת ניו יורק, מציגה תערוכה קבועה בשםWindows of New York, שמציגה את תולדות המדינה מתקופת הממותות ועידן הקרח, דרך ההתיישבות הקדומה של שבטי האינדיאנים, ועד לניו יורק המודרנית על כל גלי ההגירה שקלטה. חלק נכבד בתערוכה מוקדש לסיפורם של יהודי ניו יורק.
החלק המרשים ביותר בתערוכה הוא זה המוקדש לאסון מגדלי התאומים ולסיפורם של הכבאים וצוותי הביטחון שהקריבו את חייהם בניסיון להציל את האנשים שעבדו בהם. בתערוכה נמצא ריכוז גדול של ממצאים מאותו פרק היסטורי כאוב. בין המוצגים נמצאת עיסת מתכת ענקית שהייתה פעם מכונית כבאים.
בשום מקום, כולל בעיר ניו יורק עצמה, אין מוזיאון המכסה בצורה כה אותנטית ומדויקת את האירועים האיומים האלה. ברחבה למעלה ממוקם גם פסל ברונזה שבו נושאים שני כבאים את חברם הפצוע, על רקע קיר שבו חרוטים שמות כל הכבאים שנספו באסון.
כאמור, את פרויקט הבנייה והאמנות השאפתני הקרוי סטייט פלאזה הקים המושל נלסון רוקפלר בשנות השישים והשבעים, על חורבותיו של רובע עתיק ושומם. ברחבה המשתרעת בין המגדלים
נערכות הופעות של אמנות חצות, וקומה תת קרקעית של גלריות, בתי קפה וחנויות מחברת את המבנים המיתמרים מעל.
אל תחמיצו את הביקור בקומתו העליונה של גורד השחקים קורנינג. ממרפסת התצפית, שאליה עולים ללא תשלום, נשקף נוף מדהים של הנהר וסביבות אולבני כולה.
חתונה במערה
איכר אמריקני בשם לסטר האו שם לב לתופעה מוזרה: בימי קיץ חמים נהגו הפרות שלו, בחיפושיהן אחר מקום מוצל, להתפרקד בערמת שיחים בקצה השדה. האו שהחליט לבדוק את התופעה, נעמד באמצע הסבך, וחש לפתע ברוח קרה היוצאת מבעד לחור באדמה. הוא היה בטוח שאחת מעגלותיו נפלה לאותו בור מוזר והחליט להיכנס אליו בזהירות. לפניו התגלתה מערת ענק עם מבוכים, אולמות נרחבים, נטיפים וזקיפים ואפילו נהר קרקעי הזורם בתוכה.
להאו, שגילה את מבוך המערות לראשונה ב- 1842, לקח כארבעים שנה לחקור את מתחם המערות הפלאי הזה, שכמובן נקרא על שמו: Howe Caverns והפך לעסק משפחתי מכניס. האיכר ובני משפחתו הציעו לאורחים המזדמנים טיולי סופשבוע תת קרקעיים שכללו ארוחות לאור לפידים. המערות עברו מאז לא מעט ידיים והפכו לאחת האטרקציות התיירותיות הגדולות בצפון מזרח ארה"ב. כיום, מיליוני מבקרים נוהרים אליהן מדי שנה.
המערות של האו נמצאות כ- 50 ק"מ ממערב לעיר אולבני, וכדי להגיע אליהן יש לצאת מאולבני על כביש 23 מערב, שהופך בהמשך לכביש 22. השילוט כבר ינחה אתכם אל המערות. היום העסק מאורגן בהרבה בהשוואה לימיו של האו. תמורת 15 דולר דמי כניסה יובילו אתכם במעלית 50 מטרים ישירות אל מבוך המערות לטיול מודרך הנמשך כתשעים דקות.
בביקור המעניין יכולים להשתתף בני כל הגילים. במהלך הסיור התת קרקעי עוברים המבקרים הררי סלעים בעיצובים מוזרים וגם מקום המכונה בשם "מקדש הטיטאן", שתקרתו הנמוכה היא בגובה של עשרים מטר. במערות יש צורות מעניינות של סלעים, נטיפים וזקיפים, בריכה המכונה "בריכת השלום" ואתר המזכיר עוגב כנסייתי. בסוף מגיעים לאטרקציה הגדולה מכולם: שיט בסירות לאורך כ- 400 מטרים במורד הנהר התת קרקעי. החוויה הייחודית מסיימים בביקור ב"מקדש הנישואין". מקום שבו נישאו יותר מ- 500 זוגות, מאז פתיחתו לקהל.
מרחק קצר מהמערות נמצא מוזיאון המוקדש לשבטי האינדיאנים שחיו באיזור הרבה לפני הפרות של לסטר האו. המוזיאון משעמם למדי, בייחוד לאחר שביקרתם במוזיאון המרשים של מדינת ניו יורק באולבני.
חובבי בייסבול שהגיעו לאיזור זה של אפסטייט ניו יורק ישמחו לבקר ב-The National Baseball Hall of Fame (היכל התהילה של הבייסבול). הנמצא כ- 60 קילומטרים צפון-מערבית לאולבני. המרחק הזה בטל בשישים למראה תמונותיהם וסיפוריהם של כוכבי בייסבול מהעבר. פרטים נוספים על אולבני ועל מערות האו תמצאו ב: www.howecaverens.com ו- www.dountownalbany.org
טביעת אצבעות
אחרי שסיימתי לטייל באולבני וסביבתה פניתי בכיוון דרום מערב. עליתי על כביש 7, שהופך מאוחר יותר לכביש 17, שממנו מתפצל לכיוון צפון כביש מס' 96, המוביל לכיוון העיירה איתאקה (Ithaca). באיתאקה שוכן הקמפוס היפה של אוניברסיטת קורנל היוקרתית.
העיירה שוכנת לחופו הדרומי של אחד מ"אגמי האצבעות" (Lake Cayuga) המרהיבים, לא הרחק משרשרת הרי הקטסקיל. "אגמי האצבעות" הם שורה של 11 אגמים ארוכים וצרים הנראים כמו כף יד פתוחה שהשאירה סימנים על הקרקע. את האגמים האלה הותירו שרידי הקרחונים שכיסו את כל אדמת צפון אמריקה, באיזור הסמוך לגבול של ארה"ב וקנדה של היום.
באיזור אגמי האצבעות מספר עצום של שמורות טבע נפלאות. מדובר במקום יפהפה, אידיאלי לביקורים במשך השנה כולה. בקיץ מומלץ במיוחד להגיע לאיזור, אז אפשר לצאת לטיולים רגליים בשבילי היערות, בינות לצמחיה הירוקה. בשמורות יש שבילי הליכה ורכיבה על אופניים, המובילים לעשרות מפלי מים נסתרים, לעמקים וצוקים זקופים ולקניונים מרשימים שחתרו הקרחונים בשטח. שלא לדבר על מגוון שעשועי מים הממתינים למבקרים בחודשי הקיץ.
העיירה איתאקה מחביאה בתוך אחת השכונות היוקרתיות שלה מפל מים מרשים וגדול למדי הנקרא על שמה. שווה לבקר גם בשכונה הנקראת "קיוגה", השוכנת במעלה הגבעה לאורך האגם שבה נמצא המפל הזה.
לא תוכלו, כמובן, לפקוד את כל עשרות המפלים והאגמים בסביבה, אבל בהחלט מומלץ לבקר במפל
Taughannock, שהוא הגבוה ביותר באיזור. מימי המפל, הנמצא במרחק קילומטרים ספורים מאיתאקה, נופלים מצוק נשגב בגובה של 65 מטרים. אל תסתפקו בצפייה מרחוק במפל, ההליכה הרגלית לאורך כשני ק"מ בשביל המיוער המוביל אליו, בהחלט מומלצת. בכביש שמטפס מעל המפל קיימת נקודת תצפית מיוחדת לצילום של המפל היפהפה מלמעלה.
בכדי לחוש שמיציתם את איזור "אגמי האצבעות" המלבב, בקרו בעיירה סקיניאטלס (Skaneateles), השוכנת לא הרחק מסירקיוז, על חופו של אגם באותו שם. סקיניאטלס נחשבת ליפה ביותר בין עיירות אגמי האצבעות והיא גם המקום המומלץ לטבול קצת במימי האגם.
שיעור חשוב בתולדות מאבק הנשים לשוויון זכויות, ניתן לקבל בסנקה פולס, לא רחוק מהקצה הצפוני של אגם קיוגה. במקום נערך ב- 1848 הכנס הראשון לזכויות הנשים ביוזמת אליזבט קיידי סטנטון. כיום נמצא שם הפארק ההיסטורי לזכויות הנשים, לכל המעוניינים.
אטרקציה נוספת המוצעת למבקרים באיזור היא סיור בדרכי היין המקומיות. אחד המפורסמים שביניהם הוא "שביל היין של אגם קיוגה", שמהווה מעין מסע לעבר של האגם. המקומיים טוענים שהם ממשיכי המסורת של חמשת אלפי שנה של ייצור יין, המשולבת בטכנולוגיה ובידע של המאה ה- 21.
היוגבים והכורמים של אגם קיוגה מזמינים את המבקרים להשתתף בטעימות יין ביקבים השונים תוך כדי התפעלות מנוף האגם, היערות והמפלים. כך שאם לא תצאו שיכורים מהנוף, טעימות היין ישלימו את החסר. פרטים על סיורים מאורגנים תוכלו לקבל בטלפון: 800-329-0858.
זכוכית בדרך למערב
תחנה נוספת בסביבה היא העיירה קורנינג. האטרקציה המרכזית בעיירה היא מוזיאון הזכוכית המקומי, שבו מוצגות עבודות זכוכית תקופות שונות, מהעבר הרחוק עד ימינו. תמצאו כאן, בין היתר, עבודות זכוכית שהתגלו בקברי הפרעונים, יצירות זכוכית מזמן האימפריה הרומאית ועבודות של אמנים דגולים בני ימינו. לא נעדרות גם עבודות הזכוכית של חברת טיפאני הידועה. בסך הכל מוצגים במוזיאון יותר מ- 35 פריטי זכוכית מכל התקופות.
מדי פעם מתקיימות במוזיאון תערוכות מודרניות מתחלפות, כמו זו של האמן רוברט ווילסון שהושפע מאמנות הזכוכית האיטלקית של ונציה. במסגרת הסיור במרכז המבקרים החדש של המפעל, שנחנך לפני כמה שנים, תוכלו לחזות בהיסטוריה ארוכת השנים של ייצור הזכוכית תוך כדי הדגמות חיות של ניפוח הזכוכית והכנת כלים. מדובר בסיור ארוך למדי, שלא מעט זמן ממנו מוקדש לחנות המזכרות הענקית השוכנת בקומה הראשונה של מרכז המבקרים. במהלך הסיור למדים המבקרים על ההיסטוריה של ייצור הזכוכית בעזרת משחקים שונים. המרכז גם מעמיד מעבדה חיה, המאפשרת למבקרים ליצור כלי זכוכית שונים בעצמם ולהנאתם.
אל המוזיאון והמפעל, שהפכו להכנסה העיקרית של העיירה, מגיעים דרך כביש I-86, יציאה מס' 46. הכניסה למוזיאון עולה 12 דולר לאדם והחנייה חינם. מהמוזיאון אפשר להמשיך ב"שאטל" שמעמיד מוזיאון הזכוכית לרשות המבקרים למוזיאון השני בחשיבותו בעיר, Rockwell, המוקדש לאמנות המערב.
המקום נקרא על שמו של פטרון מקומי, שתרם הון לא קטן והפך את בניין העירייה לשעבר, שניזוק בשיטפון שפקד את האיזור, למוזיאון מעניין שנועד להנציח את הנהירה האמריקנית למערב בשלהי המאה ה- 19. רוב המוצגים עוסקים בחייהם של הקאובויים, גיבורי המערבונים, ולמסורות האינדיאניות בקישוט ובעיצוב בגדים.
זהו מוזיאון ייחודי המוקדש כולו למה שכונה בזמנו "המערב הפרוע" ונמצאות בו לא מעט תמונות שמן המתארות נופים ואנשים מאותה תקופה. אחרי השעתיים במוזיאון ובמפעל הזכוכית, תשמחו לגוון בביקור כאן.
הרחוב הראשי (Main Street) ) המחודש של קורנינג נחמד למדי. בכלל, מומלץ להשאיר את המכונית בחניון של מרכז המבקרים של מפעל הזכוכית ולשוטט רגלית ברחובות העיר.
