מים מים בששון

מעניין לגלות שחלק גדול ממי הנהר הנופלים כלל אינו נראה לעין. מים אלה מוזרמים ישירות למפעלי ענק להפקת חשמל שממוקמים בצידי הקניון שבו זורם הנהר ומייצרים חשמל לאזור כולו. התקלה ששיתקה לאחרונה את אספקת החשמל באיזור ניו יורק, קונטיקט, פנסילבניה, אוהיו ואונטריו התרחשה כאן.

כבר יותר ממאה שמיליוני אמריקאים ותיירים נוהרים לבלות את חופשותיהם במפלי הניאגרה. הסופר מרק טוויין כתב בעוקצנות על המסחור של המקום עוד בתקופתו, בשלהי המאה ה- 19. המחזאי האירי אוסקר וילד טען ש"לו היו המפלים זורמים כלפי מעלה הייתי מתפעל מהאתר הרבה יותר". הסרט "ניאגרה" סימן את הפיכתה של מרילין מונרו לכוכבת הלוהטת ביותר בהוליווד.

החלק היפה יותר של המפלים נמצא דווקא בצד הקנדי של הנהר, אבל גם מה שנצפה בצד האמריקני מרשים למדי. את המפלים יוצר נהר הניאגרה, שניזון ממימי ימת אירי, הזורמים בדרכם לימת אונטריו. הארוזיה (השחיקה) של המים נעשית תוך כדי חתירה לאחור במדרגת הסלע הקשה. תהליך זה הוא היוצר את המפלים המרשימים, שנחשבים אצל אלפי זוגות אמריקאים וקנדים כפסגת הרומנטיקה הדביקה. כולם חולמים להתחתן או לפחות להצטלם בבגדי חתן כלה על רקע המפלים השוצפים.

באפלו ווינגס

בחורף קופאים מי המפלים האלה. זו חוויה מיוחדת במינה לשהות באתר בראש השנה האזרחית ולקבל את השנה החדשה בזיקוקי דינור על רקע המפלים הלבנים הקפואים.

בדרך למפלי הניאגרה תעברו דרך בפאלו, העיר השנייה בגודלה במדינת ניו יורק. לעיר, הנמצאת במרחק של כשלושים קילומטר מהמפלים, מגיעים בנסיעה על כביש I-90. בבפאלו ישנן לא מעט אטרקציות ובתי המלון בה זולים יותר המלונות בניאגרה פולס. כך שמומלץ ללון ולבקר בה, בעיקר אם אתם מטיילים במכונית. תוך עשרים דקות ניתן להגיע ממנה אל המפלים.

בפאלו ידועה בזכות תרומה קולינארית מפורסמת אחת, המוגשת בברים ובמסעדות ברחבי העולם: "בפאלו ווינגס", אותן כנפי עוף ברוטב חריף, המוגשות יחד עם קלחי גזר וסלרי. בכל מקום בבפאלו דואגים להזכיר בגאווה שהמנה הזאת הומצאה כאן. מיליוני עופות עלו על מוקד הגריל כדי לספק את חובבי המנה הפופולרית הזאת.

בבפאלו יש לא מעט מבנים מרשימים, הנראים כמו וראציה מינטאורית של מנהטן הממוקמת על שפת אגם אירי. רוב הבניינים

המרשימים שוכנים לאורך מיין סטריט או בסביבתו. לפיכך, קל לטייל רגלית בעיר או לנצל את שירותי החשמלית, הנוסעת הלוך ושוב לאורך אותו רחוב שסגור לכל תנועה מוטורית אחרת.

בפאלו נהנתה לפני מאה שנה ויותר משיגשוג כלכלי בזכות מיקומה. העיר שוכנת על עורק תחבורה ימי חשוב, תעלת אירי, שאיפשרה הובלת מוצרי חקלאות מהמישורים של המערב התיכון לאירופה. על השיגשוג הכלכלי יעיד האוסף המרשים של אמנות מודרנית שבמוזיאון המקומי. האוסף כולל יצירות של אמנים כמאטיס, פיקאסו וקלוד מונה, שלא לדבר על אמנים אמריקאים דגולים כמו ג'קסון פולוק, אנדי וורהול ואחרים. המוזיאון, אולבריי-טנוקס, שוכן ב- .1285Almwood St 

בנין העיריה, הסיטי הול, הוקם ב- 1929 בסגנון ארטדקו והוא מהגבוהים והמרשימים ביותר ברחבי ארה"ב. חבל רק שמרפסת התצפית בקומה ה- 32 שלו סגורה למבקרים בגלל שיפוצים ופנים הבניין מוזנח למדי.

בלבה של כיכר הניאגרה ריבר מצוי אובליסק שנראה כמו העתק של ה"מחט" בוושינגטון. הכיכר עוצבה ב- 1804 לזכר תרומתה של החברה ההולנדית שפיתחה לראשונה את העיר, והיא פרוסה ממש לפני בניין העיריה. הנשיא אברהם לינקולן ויוליסס גרנט (כשרק היה גנרל) נאמו בכיכר הזאת בפני קהל המונים, במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית.

בניין מעניין נוסף הממוקם במיין סטריט הוא M&T Center, בניין בסגנון ניאוקלאסי שהוקם ב- 1901. הכיפה המוזהבת של המגדל מעניקה לו מראה יוקרתי. לפניו ניצבת אנדרטה של לוחם אמריקני, שהשתתף בסוף המאה שעברה במלחמה נגד ספרד. מאחור מתנשא הבניין המלוקק של חברת החשמל של ניאגרה. הבניין, שנבנה ב- 1912, הוא העתק של בנין דומה שנבנה לכבוד התערוכה הפן-אמריקנית בסן פרנסיסקו, שחגגה את פתיחתה של תעלת פנמה. הבניין מואר בלילה באור יקרות, ובכריסמס ובראש השנה נורים מגגו זיקוקי דינור בצבעי דגלה של ארה"ב.

כיכר לפאייט, שנמצאת מול המלון באותו השם, הוקמה לזכרו של הגנרל הצרפתי שסייע לאמריקנים במלחמת העצמאות שלהם נגד הבריטים. היא נבנתה כבר ב- 1893 והאנדרטה שבמרכזה נחשבת ליצירה פיסולית חשובה.

חובבי ארכיטקטורה ישמחו ודאי לבקר בשכונה נחמדה שעוצבה על ידי הארכיטקט הגאון פרנק לויד רייט, סמוך לפארק דלאוור. רובע הבילויים של בפאלו שנקרא - Allentown. יש שם שפע של בתים ויקטוריאניים משופצים ומסעדות נחמדות. ככלל, מומלץ להקדיש לביקור בעיר לפחות יום שלם.

גולשים במורד

כל מי שיצטרף לאחד מהסיורים המוצעים למבקרים בקרבת מפלי הניאגרה ישמע קרוב לוודאי מהמדריכים המקומיים סיפורים רבים על מטורפים שקיפחו את חייהם בכל מיני נסיונות להתגלגל בעזרת אמצעי עזר שונים במורד המפלים. באחד הסיפורים האלה, שהסתיים בשלום, התערב בחור בשם ליץ' עם החברים בבר, שהוא יצליח להתגלגל מהמפלים בעזרת חבית בירה. זה קרה ב- 1911. ליץ' שרד את ההתגלגלות הזאת בשלום, אבל נשאר מאושפז בבית חולים במשך שנה שלמה. מאז נאסר בחוק כל ניסיון לגלוש מהמפלים, אך פה ושם יש מטורפים שמנסים את מזלם.

גם בלי הגלישה במפלים מוצעות חוויות והרפתקאות רבות במקום שמצדיקות ביקור, החל מטיסה במסוקים בגובה נמוך מעל האתר, דרך ריחוף בבלון, ועד שיט חובה ב"נערת הערפל", הספינה השטה קרוב למפלים עד שכל הנוסעים מתמלאים ונרטבים ברסס שלהם. שכמיות גשם כחולות שמחלקים לנוסעים מגינות עליהם מהרטיבות.

אטרקציה אחרת, "מערות הרוח", מאפשרת ירידה לתחתית המפל. המראה של המפלים הנשקף אליכם מרהיב. בצד האמריקני נוסעת מעין חשמלית שעוברת דרך כל האטרקציות. תמורת ארבעה דולר תוכלו לעלות ולרדת ברכב התיירים הזה בכל תחנה שתראו לנכון ולהמשיך בהזדמנות הבאה. בהחלט מומלץ להחנות את הרכב למשך כל השהות במקום ולהיעזר באמצעי התחבורה הזה, זו אחת

מהדרכים המומלצות לסיור במפלים.

אלה שיעדיפו, כמוני, להישאר בצד האמריקני ולהימנע מהשאלות החקרניות בכל מעבר גבול, מומלץ פשוט לרדת באתרים השונים ולהתבונן כל פעם במפלים מזווית אחרת. המראה תמיד מרהיב. ממגדל התצפית "פרוספקט פוינט" נשקף הנוף היפה ביותר של המפלים מהצד האמריקני.

נקודת תצפית מומלצת אחרת היא "אי העיזים", אי יפהפה המצוי במרכז הנהר, שקיבל את שמו המוזר בגלל שהאינדיאנים תושבי האיזור נהגו לקראת החורף להעביר את העיזים והפרות שלהם אליו, כדי למנוע את טריפתם על ידי זאבים מורעבים. באחד החורפים הקשים גוועו כל הבהמות למעט עז בודדה ומאז קיבל האי את שמו.

מעניין לדעת שהמפלים נמצאים כיום במרחק של 10 ק"מ מהמקום שבו החל המפל לזרום לפני כ- 12 אלף שנה, כאשר התפוגגה תקופת הקרח האחרונה באיזור ומימי ימת אירי התפרצו עם הפשרת הקרחונים דרך נהר הניאגרה לעבר ימת אונטריו. מי שרוצה להעמיק את הידע שלו על המפלים וההיסטוריה שלהם יוכל לפנות למרכז המבקרים המקומי או להצטרף לסיור למפעל הכוח ההידרואלקטרי שנמצא בעיירה סמוכה בשם לואיסטון.

כדאי גם לעקוב במכונית אחרי נתיב נהר הניאגרה לאורך כשלושה קילומטרים ולהגיע אל מה שנקרא Whirlpool Rapids, מערבולת שמרכזת כל מיני חפצים ועצים שנפלו לנהר בדרכם למפלים.