מסע אל משפחת השכול

מלבד היותו נשיא שנוי במחלוקת שנהג להתערב לא אחת בעניינים פוליטיים ומדיניים, הנהיג ויצמן בראשית כהונתו מחוות הנוגעות למרכז הקונצנזוס הישראלי. ויצמן כנשיא נהג באופן קבוע לבוא ולנחם משפחות שכולות של חיילים במהלך השבעה, כמו גם לבית משפחות שיקיריהן נהרגו בפיגועים. הוא גם ביקר בבתי חולים חיילים פצועים.
ויצמן, יחד עם רעייתו ראומה ועוזרו אריה שומר, ניחם מאות משפחות שכולות בכל רחבי הארץ. הוא פקד את קריית שמונה בימים בהם נחתו במקום קטיושות, ושמע את מצוקתם של תושבים בפינות שונות בארץ.
ויצמן, שייחס למחוות אלה חשיבות רבה, התערב גם במשברים שונים במדינה כמו שביתות, מחאות, והפגנות של מגזרים שונים, בניסיון לפשר בין הצדדים.
ב-98' הוא ביקר את תושבי הכפר הבדווי אום אל-סחייא בשבוע בו נהרסו שלושה מבתיו. הביקור התגלה כשנוי במחלוקת משום שפעולת ההריסה היתה חוקית, אולם ויצמן התקבל בברכה על ידי המקומיים ואף הצליח להשקיט את הרוחות.