הרטיבות עלינו

פיצוץ בצינור מים עלול להיות סיוט, כפי שיודע כמעט כל אחד מאיתנו. אבל מסתבר שגם כאשר הוא מתוקן לאו דווקא מסתיים החלק הקשה. תשאלו את א'.

בראשית נובמבר 2002 הודיע א' לחברת AIG שבה מבוטחת דירתו על דליפה. ימים אחדים לאחר מכן הגיע שרברב לדירה, מטעם חברת שחר המבצעת עבודות אלו עבור AIG. במהלך עבודתו הרים השרברב מרצפות ונפגם צבע בקירות הבית הסמוכים לנקודת הדליפה. כעבור שבועיים רוצפו הקטעים הרלבנטיים מחדש, והקירות נצבעו. ואז התברר שהסגירה נעשתה מוקדם מדי.

"לאחר צביעת הקירות החל הקיר לקבל צבע חום, וריח עובש חזק החל בבית", מתאר א'. כאשר הוזעק למקום שרברב, שוב מטעם שחר ובשירות AIG, הוא החליט כי צריך לעבוד במקום קודם לכן צבע, שיגרד את הקירות וימרח אותם בחומר מיוחד. אחרי תלאות הגיע הצבע, ואז החלה מסכת של "גירודים, צביעות, ושוב גירודים ושוב צביעות", שנמשכה אף לתוך ערב פסח – מרחק של למעלה מארבעה חודשים מאז תחילת הפרשה. באותו ערב, אגב, אמורה הייתה המשפחה לארח בביתה, אבל הצבע לא השלים את הצביעה, כי "לא היה לו זמן", כדבריו.

בין לבין ליווה את התיקונים מפקח מטעם חברת שחר. כאשר לא התגלה מנין מגיעה הרטיבות הבלתי-פוסקת עלה הצורך להרים שוב את המרצפות. אך המפקח התנגד בנימוק ש"קשה להשיג מרצפות כאלה". לעומתו, שרברב נוסף שנשלח לבית החליט כן להרים את המרצפות, ולא התקשה למצוא מרצפות תואמות. הפתחים נשארו פעורים ברצפה למשך חודשיים.

כשתם חלק זה, הגיעה העת לטפל בנזקים לפריטי ריהוט שספגו רטיבות וניזוקו. אי לכך הגיעו לדירה המפקח מטעם שחר ונגר. הם החליטו כי מקור העובש הוא מאחורי המיטה בחדר השינה של ההורים, וטיפלו בחלק זה של הקיר. אך הבעיה לא נפתרה.

א' לחץ, והנגר חזר. כעת כבר פירק את כל חדר השינה, ואז הוברר – כמו שטען א' כל העת, גם בעת הביקור הקודם – כי הבעיה נמצאת מאחורי הקומודה. כל החלק האחורי של המגירות היה ספוג מים ועובש.

אם להמחיש מעט מן האווירה ששררה בבית משפחת א' באותם ימים, נזכיר שתי אפיזודות מתוך ששת החודשים שבהם הריחה דירתם כמו מערת נטיפים. האחת, צבע שנשלח מטעם חברת לצבוע את הבית סירב לבוא, אך ביקש כי א' ידווח שהוא כן הגיע. א' סירב, כמובן. השנייה – הצבע שכן צבע את הדירה השתמש בצבעים שהיו ברשות המשפחה, ולא הביא צבעים עמו. הוא טען, כי אינו יכול להשיג צבעים כאלה. "מעניין", מציין א', "אני קניתי אותם שבוע לפני כן בהום סנטר".

ששת החודשים הללו עלו לא' ולמשפחתו לא רק באי-נוחות – חלק ניכר מן הזמן ריצוף הבית היה פתוח, הבית היה מעופש וקשה היה לשהות בו. המשפחה נאלצה ללון לילות רבים אצל קרוביה. אבל יותר מכך, א' סובל מאסטמה, ומצב הדירה סיכן את בריאותו.

אשר לעלות כספית, א' מציין כי לאורך כל התקופה נאלצו הוא או רעייתו לשהות בבית בימים שבהם נערכו ביקורים של אנשי המקצוע השונים. בסך הכל היו לא פחות מ-30 ימים כאלה.

כאשר פנה א' לחברת AIG בדרישה לפצותו, חישב זאת כך: 30 ימי עבודה לפי שכר יומי של 150 שקל (הגם ששכרו גבוה יותר) – 4,500 ש"ח; פיצוי על עוגמת הנפש המתמשכת – עוד 4,000. סך הכל – 8,500 שקל. תחילה הסכימה AIG לפצותו רק ב-620 שקל. אחרי שפנה לחברה וציין כי נעזר בפורום צרכנות ב-YNET, שיפרה החברה את הצעתה והעמידה אותה על 1,000 שקל. א' אינו מוכן לכך, ושוקל להגיש תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות.

מ-AIG נמסר בתגובה, כי "המבוטח הודיע ל-AIG על כוונתו להגיש תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות בנושא הנ"ל, ולכן החברה מנועה מלהגיב עד הכרעת הסוגיה בבית המשפט."

שחר: נבדוק שוב את התלונה

חברת שחר מסרה כי: "הנזילה בצנרת של מר א' נמשכה ברצפת המבוטח מספר שבועות עד שזה פנה אל חברתנו, ובתקופה זו הציפו המים את רוב, אם לא כל, שטחה של הדירה, וגרמו לנזקים אדירים לרצפה, לקירות, למשקופים, לצבע, לריהוט ובעצם פגעו כמעט בכל חלקי המבנה והתכולה. בוודאי שטיפול בנזק שכזה, שהוא כמו בניית חלק מהבית מחדש, לוקח זמן, ומצריך עבודה של בעלי מקצוע שונים ובכללם אינסטלטורים, בנאים, צבעים, נגרים פועלים ומפקחים. הרי כל שיפוץ בקנה מידה בינוני מלווה בביקור של עשרות בעלי מקצוע בנכס. המטרה היתה אחת – לעשות הכל בכדי להחזיר את מצב הבית לקדמותו, לשביעות רצונו המלאה של המבוטח.

"המבוטח בעצמו ציין בפנינו את שביעות רצונו שלוש פעמים במהלך הטיפול. האם לא תמוה הדבר שלמרות שהמבוטח מנסה לתבוע פיצוי על זמנו האבוד, הרי שבדבריו אין שום השגה על גמר הטיפול בדירתו? לצערנו, אחד הדברים היחידים שעוד לא למדנו לעשות זה לעצור את הזמן.

"אנו מתחייבים לבדוק שוב, וברמות הגבוהות ביותר, את כל הטענות של א', וכן אנו מבקשים להפנות אלינו כל אדם אחר שלו תלונה, אף הקלה ביותר כנגדנו, ונשמח לטפל בו לשביעות רצונו המלאה". 

הכותבת היא עורכת דין המתמחה בנושאי צרכנות