שתף קטע נבחר

הדו"ח הכי פחות רלוונטי

הפוליטיקאים יצאו ללא פגע מדו"ח ועדת אור. שלמה בן-עמי חוזר לתיק לביטחון פנים רק בסיוטים ואת ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק - מחק הציבור הערבי כבר באוקטובר 2000

שלושה אנשים מכובדים ונבונים הקדישו לעניין כמעט שלוש שנים. מאות עדים אמרו את שלהם, עורכי דין בכירים הטריחו את עצמם לירושלים. עשרים אחוז מתושבי מדינת ישראל חיכו בקוצר רוח, האחרים לפחות גילו עניין. כל זה כדי שוועדת אור תניח על שולחננו הציבורי את אחד הדו"חות הכי פחות רלבנטיים שאפשר להעלות על הדעת.

 

ברמה האישית, הוועדה רלבנטית רק ביחס לאותם קציני משטרה שיש לה הערות לגבי קידומם, ובראשם תנ"צ משה ולדמן ותנ"צ בנצי סאו. שניהם רשאים לראות את עצמם נפגעים: סאו, שלוועדה היו מילים טובות לומר על תפקודו, יתקשה ודאי להבין את הקשר בינן לבין העונש שהוטל עליו. ואולם, במקרה שלו, קידום מראש על ידי השר הקודם לבטחון פנים הופך את העניין כולו לשאלה של כבוד וסבלנות. ולדמן ישלם את המחיר המלא.

 

לגבי הבכירים יותר והפוליטיקאים, אין למסקנות האישיות שום משמעות פרט לצריבה האישית. יהודה וילק ואליק רון כבר אינם במשטרה, שלמה בן-עמי חוזר אל המשרד לביטחון פנים (ואל הפוליטיקה בכלל) רק בסיוטים. אשר לאהוד ברק, אמירות הוועדה אינן משנות דבר ביחס לעתידו הפוליטי. הציבור הערבי מחק את ברק כבר באוקטובר 2000; בין היהודים, מצבו אינו פונקציה של תפקודו דווקא בנושא הזה. ספק אם מישהו גם נפל מהכסא מהקביעה שברק "לא היה ער וקשוב" לנושא. כפי שעולה מהתיאורים הרבים של התקופה שכבר נדפסו בעיתונים, ברק לא היה ער וקשוב כמעט לכל נושא שלא נגע לעניין היחיד בו עסק, העניין המדיני. ניסוחי הוועדה לא ישנו את דעתו של איש ביחס למועמדותו העתידית לראשות הממשלה.

 

באותה מידה לא רלבנטיות האמירות החריפות והצודקות של הוועדה ביחס למצבם של האזרחים הערבים. נכון, מעכשיו יש לטענות הקיפוח חותמת של ועדת חקירה ממלכתית, וכך גם לטענה שמדובר בנושא האסטרטגי החשוב ביותר לבטחון ישראל. אז מה? זה הביא את הממשלות השונות לקיים ולו הבטחה אחת שניתנה לראשי הציבור הערבי? תכנית ארבעת המיליארדים, שקיבלה ממשלת ברק מייד אחרי המהומות, כבר הוגשמה? משהו יוצא מן המילים היפות שהרעיף אריאל שרון על חברי ועדת המעקב כשנכנס לתפקידו? מישהו כבר החל לחשוב, שלא לדבר על לנסח, את סדר היום שיאפשר ליהודים ולערבים לחיות כאן יחד?

 

ועדת אור נידונה כמעט מתחילתה לחיות ולמות בחלל הריק. היא לא תספק איש – בוודאי לא את משפחות החללים, שרוצות לראות שמות על כתבי אישום – ואפילו לא את מי שסתם מבקש לדעת מה באמת קרה כאן בשבוע הראשון של אוקטובר 2000. ורק הסכנה האסטרטגית, הקרע הפטאלי בין אזרחים לאותה מדינה, רק היא חיה וקיימת.


פורסם לראשונה

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
עפר שלח
צילום: סבסטיאן שיינר
ועדת אור. שלוש שנות חקירה (ארכיון)
צילום: סבסטיאן שיינר
צילום: גבי מנשה
דו"ח ועדת אור. חסר משמעות פוליטית
צילום: גבי מנשה
מומלצים