בדרך לפיצוץ: אבו מאזן וערפאת
חמישה חודשים נמשכה מערכת היחסים המשברית בין יו"ר הרשות הפלסטינית לבין מי ששימש כסגנו - והפך לראש הממשלה הנתמך על ידי העולם וזוכה לאור הזרקורים. האם הכישלון היה צפוי מראש?
התפטרותו של אבו מאזן
היום (שבת) לא באה כהפתעה למי שעקב בחודשים האחרונים אחרי מערכת היחסים המעורערת בינו לבין יו"ר הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת.
מלכתחילה היה ברור כי ערפאת לא ממש מתכוון "לשחרר" שליטה לידי אבו מאזן וממשלתו, למרות דרישת העולם. אבו מאזן, מנגד, שלא הצליח לטענתו להשיג ויתורים משמעותיים מספיק מישראל, הפך מתוסכל יותר ויותר בעודו רואה את הרחוב יוצא נגדו - בעידודו הפעיל של ערפאת. ynet מביא לכם יומן אירועים: כך קרסה ההנהגה ה"דו-ראשית" של הרשות הפלסטינית.
4 במרס
בעקבות דרישות תקיפות מצד האירופים והאמריקנים כי ימנה ראש ממשלה, מחליט יו"ר הרשות הפלסטינית ערפאת למנות לתפקיד את אבו מאזן, מי ששימש כפועל כ"מספר 2" שלו ברשות. הצעד עובר כשהוא מלווה בחיכוכים רבים, בעיקר אודות הסמכויות שיקבלו אבו מאזן וממשלתו. ניכר בערפאת כי הוא עושה את הצעד כאילו כפאו שד - ובכוונתו להעניק לאבו מאזן תמיכה מינימלית, אם בכלל.
29 באפריל
אושרה הקמת ממשלת אבו מאזן: ברוב של 51 תומכים נגד 18 מתנגדים הביעה המועצה המחוקקת הפלסטינית אמון בממשלה החדשה. רה"מ הפלסטיני החדש אמר בנאומו: "אנו דוחים את הטרור על כל צורותיו". הוא הבטיח להיאבק ב"אנרכיית נשיאת הנשק בשטחים" ואמר לישראלים: "אנו רוצים שלום בר קיימא אתכם". לעומתו, הבטיח יאסר ערפאת באותו כינוס עצמו - שהמאבק בישראל יימשך...
30 באפריל
נוסח מסמך "מפת הדרכים" מוגש לישראל ולפלסטינים על ידי האמריקנים. זוהי התוכנית שתוביל למעשה את תהליך השלום בחודשים הקרובים.
24 במאי
פקיד אמריקני בכיר מודה: יש סימנים ברורים לכך שערפאת מנסה לפגוע בשלטונו של אבו מאזן. ארצות הברית קוראת למדינות אירופה לבודד את ערפאת ולא להיפגש עמו. ההצהרה מהווה "יישור קו" עם העמדה הישראלית בנושא.
3 ביוני
ישראל משחררת 100 אסירים פלסטינים כמחווה לאבו מאזן. בהמשך יבואו שיחרורי אסירים נוספים, אולם בממשלת אבו מאזן יגבר התיסכול מכך שרוב המשוחררים הם אסירים פליליים או שוהים בלתי חוקיים. ברחוב הפלסטיני, בעידוד ערפאת, מאשימים את בכירי ממשלת אבו מאזן בכישלון לשחרר את האסירים שהם חברי הארגונים השונים.
במקביל, מתקיימת "פסגת שארם" שבה משתתפים בוש, אבו מאזן ומנהיגי המדינות הערביות המתונות. יאסר ערפאת נותר בחוץ, למרות שבהצהרת הסיום נקראת ישראל להסיר את המצור מעליו.
4 ביוני
פסגת עקבה, בהשתתפות בוש, שרון, אבו מאזן והמלך עבדאללה: ערפאת יושב במוקטעה, מוחרם ו"לא רלוונטי", ורואה בעיניים כלות כיצד מבטיח ראש הממשלה הפלסטיני בטקס החגיגי "לשים קץ לאינתיפאדה החמושה". אבו מאזן אף מאזכר את סבלו של העם היהודי לאורך הדורות.
29 ביוני
החמאס, הג'יהאד האיסלאמי והפתח מכריזים על הפסקת האש. ה"הודנה" יוצאת לדרך בתום מאמצי תיווך משמעותיים מצד המצרים והאמריקנים, שמשגרים לאזור את ג'ון וולף.
1 ביולי
שרון ואבו מאזן נועדים בירושלים, בפעם הראשונה מאז פסגת עקבה. בין היתר הוחלט להקים ארבע ועדות משותפות לענייני ביטחון, מסחר, אסירים וכלכלה. אבו מאזן ביקש להתיר לערפאת לנוע בחופשיות, אך שרון התנגד ואמר שיו"ר הרשות יוכל להגיע רק לעזה, אם ירצה, אך ייאלץ לשהות שם: "אם הוא רוצה לצאת לעזה ולהישאר שם - נבחן את הנושא", אמר שרון.
8 ביולי
המשבר החריף ביותר בין ערפאת לאבו מאזן. ראש הממשלה הפלסטיני מתפטר בכעס מהוועד המרכזי של הפתח, הגוף הפעיל ביותר של "ההנהגה הישנה", שערפאת שולט בו ומשתמש באנשיו כדי להעביר ביקורת ולעג על פעולות ממשלת אבו מאזן. ערפאת ואבו מאזן נפגשים שבוע מאוחר יותר ובאופן רשמי "סוגרים" את חילוקי הדיעות ביניהם. למעשה, הקרע גלוי לחלוטין.
19 ביולי
פרשת מושל ג'נין: מי שהיה זקוק להוכחה נוספת לכך שיאסר ערפאת הוא עדיין "בעל הבית" בשטחים, ובפרט בקרב אנשי הפתח, קיבל אותה ביתר שאת: בהתערבות ישירה של היו"ר שיחררו אנשי הזרוע הצבאית של הפתח את מושל ג'נין, חיידר אירשיד, חמש שעות לאחר שחטפו אותו.
בגדודים נימקו את החטיפה ב"שיתוף פעולה עם ישראל ותיאום ביטחוני אינטנסיבי עמה", אשר ייתכן שהביא למעצר של פעילים מקרב הארגון ושאר הפלגים הפלסטינים. התקרית מוכיחה שוב את כוחו של ערפאת בקרב פעילי הפתח – ואת חולשתו של אבו מאזן.
20 ביולי
פגישה בין שרון לאבו מאזן בירושלים – האחרונה ביניהם עד כה. הפלסטינים מעלים שורת דרישות, הישראלים דוחים אותן. לבסוף מסוכם כי ראשי מנגנוני הביטחון של שני הצדדים ייפגשו כדי לדון בעניין האסירים וההקלות. שרון ואבו מאזן קובעים להיפגש שוב אחרי נסיעתו של שרון לוושינגטון. זה לא יקרה.
25 ביולי
אבו מאזן מגיע לביקור בבית הלבן. הנשיא בוש מרעיף עליו תשבוחות ואף מודה בפומבי ש"תוואי גדר ההפרדה שבונה ישראל הוא בעייתי". אבו מאזן מבקש מבוש ללחוץ על שרון להסיר את המצור מעל ערפאת.
11 באוגוסט
אבו מאזן אומר במהלך ביקור בכווית: "שגינו כשתמכנו בסדאם חוסיין במלחמת המפרץ הראשונה". הדברים מהווים למעשה ביקורת גלויה על החלטתו של יאסר ערפאת. במוקטעה רותחים.
12 באוגוסט
פיגועי תופת בראש העין ובאריאל. אבו מאזן מגנה גינוי חריף וקורא לשמור על ההודנה. בגדודי אל-אקצה של הפתח לא מתרשמים, וזוכים לתמיכה שקטה מהמוקטעה.
17 באוגוסט
"תוכנית ארבע הערים" יוצאת לדרך: ישראל מתכננת להעביר לפלסטינים 4 ערים בגדה, קלקיליה ויריחו בשלב ראשון ולאחר מכן רמאללה וטול כרם. ההתקדמות נעשית בעקבות פגישה מוצלחת בין שר הביטחון שאול מופז לעמיתו מוחמד דחלאן. התוכנית, שכוללת גם היתר ישראלי לערפאת לצאת לעזה – תתנפץ לרסיסים בעקבות הפיגוע בירושלים.
20 באוגוסט
בעקבות "פיגוע הילדים" בירושלים, שבו נרצחו 22 ישראלים, מחליטה ממשלת אבו מאזן על שורת צעדים נגד הארגונים, ובהם איסור להתראיין או לצעוד חמושים ברחובות. ראשי ארגוני הטרור "מצפצפים" וממשיכים להתראיין, פעיליהם ממשיכים לנוע עם נשק. רק חידוש ההתנקשויות מצד ישראל מוריד אותם למחתרת.
22 באוגוסט
יועצו המיוחד של נשיא מצרים, אוסאמה אל-באז, מגיע לאזור בניסיון לחלץ פשרה בין ערפאת לאבו מאזן. אולם יו"ר הרשות מסרב להעניק את הסמכות על כל מנגנוני הביטחון לראש הממשלה שלו – הסירוב הזה יישאר בתוקפו למרות כל ניסיונות המתווכים השונים.
23 באוגוסט
ערפאת מנסה להדיח את השר מוחמד דחלאן, יד ימינו של אבו מאזן, ולגזול ממנו את האחריות לענייני ביטחון הפנים. הוא מנסה למנות כשר הפנים, האחראי על ענייני הביטחון, את מקורבו נאסר יוסף. המינוי נתקל בהתנגדות חריפה של ארצות הברית ומצרים. דחלאן נותר בתפקידו, אולם מעמדו מתערער עוד יותר.
30 באוגוסט
השפלה נוספת לאבו מאזן: אנשי פתח חמושים מנעו את כניסתו לתפקיד של יו"ר מנהלת הפקידים הפלסטינית החדש, סאחר בסיסו, שמונה על ידי אבו מאזן. אנשי הפתח החמושים הגיעו לבניין בו שוכנת המנהלת זמן קצר לפני שאמור היה בסיסו להיכנס לתפקידו. לכן לפי שעה יש לרשות הפלסטינית שני יושבי ראש של מנהלת הפקידים - האחד מטעם אבו-מאזן, והשני מטעם ערפאת.
2 בספטמבר
יו"ר המועצה המחוקקת, אבו עלא, מודה בראיון: "אבו מאזן וערפאת שונאים זה את זה". לדבריו, העימות לא מאפשר להתקדם בתהליך השלום.
4 בספטמבר
100 ימים לממשלת אבו מאזן. ראש הממשלה הפלסטיני נואם בפני המועצה המחוקקת, כשברקע כישלון כל הניסיונות לפשרה עם יו"ר הרשות ערפאת. אבו מאזן משגר לאוויר רמזים כבדים כי בכוונתו להתפטר, אם לא יקבל את הסמכויות שדרש. מחוץ לאולם מנסים מפגינים, פעילי פתח, לפגוע בו ובדחלאן.
6 בספטמבר
אבו מאזן משגר את מכתב ההתפטרות לערפאת.
פורסם לראשונה
לפנייה לכתב/ת 
היסטוריה של יחסים עכורים. אבו מאזן
צילום: איי פי
לא רצה להאציל סמכויות. ערפאת
צילום: איי פי
פסגת עקבה. ערפאת מוחרם
צילום: רויטרס
מומלצים
