ברצלונה: לא דומה לאף אחת

עם הגב לים

ברצלונה איננה העיר היפה באירופה. אין בה את החינניות של פריז, הפאר של רומא או השמרנות הלונדונית, שמאפשרות לתייר למלא זמנו בהתענגות שמקורה בשוטטות סתם. יש בה חופש ים-תיכוני שמערבב בתוכו אלמנטים מגוונים ומנוגדים, היוצרים שעטנז תרבותי. מין פסיפס עצום של מקומות מעניינים, המאפשרים למלא חופשת סופשבוע בתעסוקה מלאה, בתנאי שתבואו עם תוכנית מסודרת, על-פי העדפותיכם.

נכון, העיר אירופית. בתיה, רחובותיה וגניה מטופחים ומדיפים ניחוח של סגנון תרבות מערבי לעילא. ולמרות זאת, חסר בה היגיון אורבני, וזה מה שמקרב אותה למחוזותינו. כמו חיפה, ביירות, אשדוד ואילת, גם ברצלונה בנויה עם הגב לים. הזנחה וטיפוח דרים בכפיפה אחת בטבעיות מחוצפת. כרך של 4 מיליון תושבים בנוי בערבוב ופיזור בלתי הגיוני של מרכזים מסחריים, שדרות רחבות ידיים, אזורים עתיקים, שכונות מגורים, מרכזי בידור ופארקים. מה שמחבר ביניהם היא החינניות והנחמדות של תושביה, ומכאן גם התענוג לבקר בה.

הספרדים הקטלונים לקחו את הנצרות בכל הרצינות הראויה, והדבר מתבטא בכמות הכנסיות והמנזרים, כמו גם באורח החיים עד היום. מרכז העניין הוא כמובן הרובע הגותי, שהוא דוגמה נהדרת לסגנון בנייה ואורחות חיים מהמאות ה-14-16. רחובות צרים, ביניהם שזורים ארמונות פאר, כיכרות, כנסיות מרשימות ופינות חמד לרוב. פה ושם ניכרת השפעת הכיבוש המורי על סגנון הבנייה, כמו למשל הכיכר הפנימית של Real Placa המעוטרת קשתות.

הרובע רחב מימדים ומספק תעסוקה ליום מלא, כולל ביקור במוזיאון פיקאסו, בקתדרלה, בכנסיית סנטה מריה דל מאר וכמובן שוטטות בשדרות ראמבלה וקניות. האוניברסיטה של העיר ממוקמת ממש במרכז הרובע ומזרימה אלפי צעירים שממלאים וצובעים את הרחובות בעליזות קולנית.

העיר ידועה כגן עדן לחובבי ארכיטקטורה. עושה רושם שבוניה התחרו ביניהם במקוריות, וכך יוצא ששורת בתים מקרית ברחוב יוצרת פסיפס ססגוני של סגנונות. לשיא הגיעו הדברים בעבודותיו של האדריכל גאודי, שהצליח ליצור זרם אדריכלי המבוסס על דקורציה במקום פונקציונליות. המרשימות בעבודותיו הן כנסיית Famillia Sagrada פארק גואל וכמה בתי מגורים.

כדי לסגור פערים בתרבות הבנייה הספרדית אפשר גם לבקר ב'פואבלו אספניול' התיירותי לעייפה. אם לא חייבים אפשר לוותר.

תרבות בלי הפסקה

ברצלונה מהווה מוקד תרבותי, בית יוצר ואכסניה לאמנים רבים. חובבי המוזיקה יגלו בית אופרה איכותי – Gran Teatre del Liceu– בשדרת ראמבלה. אפשר לנסות להשיג כרטיסים להצגת הערב כל יום ב-14.00 בקופות. תזמורת סימפונית מעולה מנגנת מדי ערב באולם Palu de las Musica, ויש כמובן גם תיאטרון משובח.

לידם פועלות עשרות גלריות המכילות אוספי אמנות, שהמפורסמים בהם שוכנים במוזיאון לאמנות מודרנית (בגבעת הפרלמנט), במוזיאון פיקאסו (ברובע הגותי), ובמוזיאון מירו (בגבעת מונז'ואיק), בו גם מוצגת תערוכת עבודות מרשימה של האמן הספרדי ג'ון ברוסה.

 אטרקציות נוספות: בנמל שוכן אקוואריום מהיפים בעולם. המבקר מוזמן לרדת למעמקי הנמל, וקירות המים סוגרים מעליו. לונה-פארק ממוקם בגבעת טיבידיאבו במערב העיר. רכבות ההרים, קרוסלות ושאר מעופפים מרחפים בגובה 500 מטר מעל נוף נהדר. גן החיות ממוקם סמוך לבניין הפרלמנט. גם המוזיאון הימי, מוזיאון השעווה ומוזיאון הנשק במבצר מונז'ואיק עשויים לעורר עניין.

בכלל, הספרדים הם חובבי מוזיאונים כפייתיים, וברצלונה מציעה לתייר צמא הידע כ-30 מוזיאונים שונים ומשונים – נעליים, ארוטיקה, כלי-נגינה, זואולוגיה, אנתרופולוגיה ועתיקות.

אוהבי כדורגל בוודאי לא ירצו להחמיץ משחק של ברצלונה, המשחקת באיצטדיון המפורסם  Camp Nou. למרות שיש בו 120,000 מושבים, לא בטוח שתוכלו למצוא אחד פנוי. בין המגדלים וגבעת מונז'ואיק נע רכבל, ממנו אפשר לתצפת על הנמל ועל העיר. במקום יש תור אדיר. צריך לקחת בחשבון שהתור הזה ינוע אתכם לכל אתר שיש בו עניין.

אוכל, אוכל ועוד אוכל

ברובע הגותי, שמשתרע בין שדרת ראמבלה בדרום ל- Via Laietana בצפון, ממוקמים רוב המועדונים והמסעדות המיועדים לתיירים, כך שאם נתקעתם בלי תכנית תמצאו שם פתרון יעיל ומשביע. בערב כדאי לחזות במופע המזרקות המפורסם בכיכר אספניה, שמלווה במוזיקה בומבסטית ומוצג בערבי שישי, שבת וראשון בין 20.00 ל-22.00. רוב הדיסקוטקים ממוקמים בשדרת פרליי, שמחברת את כיכר אספניה עם הנמל.

אזור מדרכות קטן וחביב, עמוס ביסטרו ומסעדות, נמצא בפינת פרליי ו- Ronda de Sant Pau. אזור הסעדה נוסף פרוש בשכונת ברצלונוטה, שמהווה את הצלע הצפונית של הנמל. בתחילת הרובע נבנה קומפלקס בטון עמוס מלכודות תיירים נוסח כיכר אתרים. אל תתקרבו. בהמשך מחכה שדרת John de Borbo המקסימה, שמשיקה לשכונת הדייגים. יש בה עשרות מסעדות המציעות מכל טוב הים. גם המרינה החדשה (Port Olimpic) בחוף הצפוני, מאכלסת מצבור מסעדות ובתי-קפה.

איזור נוסף, שאהוב במיוחד על המקומיים, היא שדרת רמבאלה די קטאלוניה, מהיפות בעיר, שיוצאת מכיכר קטלוניה ולכל אורכה בתי קפה, מסעדות ובארים. להקות ג'ז קטנות עוברות בין היושבים בשדרה ומקשטות את האווירה בנעימות בתמורה לכמה פזטות.

תמיד אפשר לעלות לגבעת מונז'ואיק לכוס בירה מעל נוף העיר והנמל. לקזינו הקרוב תיאלצו להרחיק דרומה ל- Ribes de Pere Sant ליד העיירה סיטגס.

יום במנזר

אם מתחשק לכם להתאוורר יום בחוץ אני ממליץ בכל לב על טיול מנזרים. הידוע שבהם הוא מונסראט, השוכן בגובה רב בלב רכסי גרניט ומפורסם ביופיו ובמקהלת נערים שמזמרת מיסה כל יום ב-12.00.

מנזר פובלט מהמאה ה-12 נמצא ליד העיירה Montblanc על כביש 2 A ללרידה. זהו אחד המבנים היפים שראיתי מעודי, והביקור בו הוא חוויה של ממש. כל 30 דקות יוצא סיור מודרך במקום.