הפוליטיקה שלהם ושלנו
הנהגה פוליטית רצחנית היא לא חבורה של צדיקים, אבל היא סמל של חיים פוליטיים. ושום עם בר-דעת אינו מנהל מלחמה בלי להציע שלום, זאת אומרת פוליטיקה
התפטרות אבו מאזן
וניסיון החיסול
של הנהגת החמאס התרחשו, במקרה או שלא במקרה, באותו יום. אבל המשמעות המשותפת לשניהם אינה מקרית. מדובר בהתמוטטות הפוליטיקה של העם הפלסטיני.
רק שוטים הגדירו את אבו מאזן כמשרת האמריקנים או הישראלים. הבחירה בו היתה ניסיון של הפלסטינים החרדים לגורלם ליצור לעצמם מרחב פעולה פוליטי, יכולת למו"מ פוליטי, וגם מנהיג פוליטי – אחרי שערפאת לא היה מסוגל עוד ליצור פוליטיקה בשביל בני עמו. אבו מאזן התפטר ביום שהבין שגם הוא אינו מסוגל לכך.
כעת נשאר העם הפלסטיני בלי הנהגה שיכולה להציע לו דרך פוליטית ליציאה מן האסון שלו. זו טרגדיה, אבל לא רק של הפלסטינים. גם הישראלים יסבלו מאוד אם לא תהיה לפלסטינים תקווה פוליטית. במקרה כזה יישאר רק אפיק פתוח אחר לזהות הפלסטינית, לחלום הפלסטיני ולמצוקה הפלסטינית: אפיק האלימות הנואשת שתלבש בכל פעם צורה אחרת.
חמאס וג'יהאד האיסלאמי אינם מציעים לפלסטינים חיים פוליטיים. כל עולמם בנוי על שלילת הפוליטיקה – בשם אלוהים, בשם הארץ השלמה והשייכת רק להם, בשם השנאה לתרבות המערב. אם כן, יש אומרים, אין הבדל בין חמאס מדיני לבין חמאס צבאי, וכולם בני מוות.
אבל מי שמקבל את היגיון חמאס אינו מביס אותו אלא מחזקו.
הטרור של המחתרת האירית לא היה רצחני פחות מן הטרור של חמאס. למה, אם כן, לא ביטלו ממשלות בריטניה מעולם את ההבחנה בין הזרוע הצבאית של המחרת האירית, שנגדה ניהלו מלחמה חסרת רחמים, ובין הזרוע הפוליטית, שין פיין? כי לבריטים, ולא רק למחתרת, היה צורך עמוק בהבחנה הזאת. למה גם ממשלות ישראל שמרו עד עכשיו על ההבחנה בין חמאס פוליטי לחמאס צבאי? מכיוון שהיה, ויש, אינטרס ישראלי מובהק לשמור עליה.
את המלחמה בחמאס צריך לנהל יומם ולילה. אבל למה עמים רבים ניהלו מלחמות נוראות וארוכות בלי לחסל את ההנהגות הפוליטיות של הצד השני, גם כאשר ההנהגות האלה רצחו מיליונים? כי הם חשבו גם על היום שלאחר הדם והנקמה. הם אמרו לרוצחים: נילחם בכם עד חורמה, אבל יש לנו – קודם כל לנו – אינטרס שתהיה להם גם פוליטיקה, ולא רק אלימות. ואם הפוליטיקה שלכם היום מניבה לכם רק מנהיגים איומים, אנחנו לא נחסל לכם את עצם הפוליטיקה.
הנהגה פוליטית רצחנית – אפילו מתחזה, אפילו מתפתלת – היא לא חבורה של צדיקים, אבל היא סמל של חיים פוליטיים. ושום עם בר-דעת אינו מנהל מלחמה בלי להציע שלום, זאת אומרת פוליטיקה, גם למיליונים שנלחמים בו היום.
אבל ממשלת ישראל הנוכחית מעולם לא הציעה שום הצעה פוליטית לעם הפלסטיני. היא האמינה רק בכוח, רק באלימות. כעת היא מחסלת את ההנהגה הפוליטית של הרוצחים, כי היא אינה מאמינה ביום שלאחר הרצח. מוטב שאנו, הישראלים, נדע: ממשלתנו מאמינה בנצח השכול.
לפנייה לכתב/ת 
השייח יאסין. לא מציע חיים פוליטיים
צילום: רויטרס
מומלצים
