שתף קטע נבחר

הנשף של פרס

בדרככם לנשף, אנשי עולם, אל תסיטו חלילה את וילונות רכבי השרד. פסטיבל שמעון פרס הוא אירוע הזוי, אנטי-קליימקס תמוה ומביך לכל מה שמתרחש כאן

 

שנה הלכה, שנה באה ואת שמעון פרס נרימה. מנהיגי העולם, רובם ככולם אנשים צעירים מפרס בהרבה, אחדים מהם כבר מחוץ לפוליטיקה, באים לארץ המאובטחת לחגוג גבורות למי שכל החיים הפוליטיים עוד לפניו. לו היה מדובר במסיבת סיום - ניחא, אלא שנראה שמדובר בכלל בהשקה מחודשת של מנהיג נצחי.

 

רק בשבוע שעבר התברר שהיוזמה שמוביל פרס לחזרתו של עמיר פרץ למפלגת העבודה מקפלת בתוכה גם קומבינה פתטית ולפיה כהונתו הזמנית של פרס בראשות העבודה תוארך בשנה נוספת. ראשו של פרס אולי בעננים, פיו מוסיף להפיק חזונות וחזיונות, אבל רגליו טבולות עמוק במדמנה הפוליטית. צריך אדם מידה גדושה במיוחד של אהבה עצמית, אנוכיות וניתוק מהמתרחש סביבו, כדי להפיק סביבו המולה זוהרת, גרנדיוזית וראוותנית כל כך. זאת עוד בשעה שמעשי ידיו ומפעלותיו טובעים בדם. אלא שפרס החליט להותיר את הצניעות כולה לרעייתו.

 

אורחיו נשואי הפנים של מר פרס נוחתים במדינה מוכת טרור, ייאוש ואבטלה, ארץ שאזרחיה תשושים, מרוששים ואינם רואים תוחלת, אלא אם קוראים להם שמעון פרס.  בדרככם לנשף, אנשי עולם, אל תסיטו חלילה את וילונות רכבי השרד כדי לראות את אורות הכרך, משום שהצמתים מוצפים בעלובי חיים, קבצנים עוטי סחבות ושיכורים. אצלנו כבר מזמן כל הכבישים הם כבישי אגרה. כאשר אתם פוסעים מעדנות בטרקלינים ובקוקטיילים, אל תשקעו בשיחות עמוקות מדי על ישראל. זה לא טוב למצב הרוח. או אז גם ייתחוור לכם שהוזמנתם לאירוע ביזארי משהו, המפואר שבנשפים אמנם, אלא שהוא מתקיים בעיבורו של בית קברות.

 

שלום עליכם

 

חתן השמחה, שמעון פרס, מזוהה בתודעה הציבורית והבינלאומית עם השלום וקשור בו, לפחות כמו שאריאל שרון קשור במלחמה ובמוראותיה. אבל לאמיתו של דבר פרס קשור לשרון יותר משהוא קשור לשלום. הרבה יותר. פרס והשלום אינם באמת שמות נרדפים והדוקים כל-כך. העובדה שרבים סבורים כך נעוצה במערכת משומנת, אגרסיבית וארוכת שנים של יחסי ציבור. מסיבת יום ההולדת היא חלק ממנה.

 

פרס היה רוב ימיו הפוליטיים שמרן מדיני, סרבן ויתורים טריטוריאליים ואף פטרון המתנחלים. הוא שינה את דרכיו רק כאשר הבכורה ניטלה ממנו ועברה לרבין המנוח. כאשר הבכורה שבה אליו אחרי רצח רבין, עיכב פרס החזרת שטחים, אישר חיסולים והפסיד את השלטון יחד עם השלום, לנתניהו.

 

התהליך המדיני שפרס נמנה עם מחולליו ורשם את כולו על שמו בטאבו, התחלף לפני שלוש שנים במלחמות רועים פרועות ובטרור. פרס, תחת להצילו ולנסות לייצב אופוזיציה משמעותית, מיהר לחמוק לתוך ממשלת שרון ולשמש קבלן פיצוצים שלה. עתה מקומו נפקד אמנם מהממשלה, אך רק בגלל שלא עמד בראשות מפלגתו לאחר הבחירות. אז לכאורה פרס הוא עכשיו יו"ר האופוזיציה, אבל רק לכאורה. שום שיהוק או גיהוק אופוזיציוני לא נשמע ממנו. שווה לו. עובדה. שרון וממשלתו אירגנו לו בתמורה מסיבה. אזרחי מדינת ישראל נותרו גם בלי אופוזיציה, גם מחוץ למסיבה והם גם יממנו אותה.

 

 

סוציאליסט דגול

 

מזה שנים ארוכות מקפיד פרס לנסוע לכינוסי האינטרנציונל הסוציאליסטי, גוף שטרם נמצא כל קשר בינו ובין סוציאליזם. סתם עוד חוג סילון. גם ערפאת נוסע לשם. גם בלייר, שרדר ועוד רודפי צדק, שמן הסתם יכבדו את פרס בנוכחתם. פרס כידוע איננו רק מדינאי דגול, כי אם גם הוגה דעות ורפורמטור כלכלי ענק. כאשר יחקרו מתי וכיצד הפכה ישראל מחברה שיוויונית לחברת אחזקות ולסניף של הוול-סטריט, יגלו שלפרס תרומה נכבדת לתהליך.

 

החמסנות הסדרתית של קצבאות הביטוח הלאומי על-ידי הממשלה היא הזדמנות נאותה להזכיר את תרומתו החלוצית של פרס לכיסוח המוסד המוכה הזה, להלאמתו, לביטול עצמאותו ולקריעת רשת הביטחון הסוציאלית. כל זאת עשה כשכיהן כשר אוצר (85') והביא את התוכנית לייצוב המשק. במסווה של הצלת כלכלת ישראל ובחסות אינפלציה היסטרית הומצא באותה עת גם חוק ההסדרים – מקבץ של רפורמות מבניות, שעיקרן הגדלת שיעור האבטלה, הורדות שכר וערעור הביטחון התעסוקתי – בחטף ובצמוד לאישור תקציב המדינה אף על-פי שאין שום קשר בין השניים.

 

 

אין סיבה למסיבה

 

תחושת אי הנוחות והתימהון לנוכח אירועי פרס מקורה איננו בקרתנות ובקטנוניות. אופי האירוע, היקפו, הזמן, המקום, הנסיבות העגומות והעובדה שלפרס יש חבילת מניות ואחריות מסויימת למציאות שבה אנו תקועים - כל אלה עומדים ביסוד התחושה שמדובר באירוע הזוי.

 

מזל טוב.

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים