שתף קטע נבחר

הרמטכ"ל: היעד הוא פירוק חיזבאללה מנשקו

רב אלוף משה (בוגי) יעלון בראיון לרגל ראש השנה: כיצד אפשר לפעול נגד החיזבאללה ולהחליש אותו - תוך ניסיון לסכם את עסקת השבויים, מה אומרת ההפוגה האחרונה בהתנקשויות, ומדוע הוא סבור שיש גורמים שמנסים לעשות דה-לגיטימציה לאנשי הקבע בזמן הדיונים על הקיצוץ בתקציב הביטחון

שתי מלחמות ניהל בשבועות האחרונים הרמטכ"ל, רב אלוף משה (בוגי) יעלון. זו הרגילה, הסיזיפית, בעיקר מול הטרור בשטחים; והמלחמה השנייה, הפנימית - נגד הקיצוץ בתקציב הביטחון. לשתי המלחמות הקדיש זמן ותשומת לב רבה. לעתים, תוך ספיגת ביקורת קשה על כך שמאבקו עם האוצר מציב אותו בעמדה החורגת מגבולות תפקידו.

 

בשבוע האחרון התחלפו לפתע הכותרות: הלחימה בשטחים וגירוש ערפאת ירדו, שאלת עסקת השבויים הגדולה עם החיזבאללה החליפה אותן. העסקה הזו אמורה לסגור כמה וכמה פצעים פתוחים לצה"ל – ובראשם חטיפת שלושת החיילים בגבול הצפון. היא גם עלולה לפעור חדשים – כמו הויתור על קלפי המיקוח דיראני ועובייד, שנועדו במקור להביא לשיחרורו של הנווט רון ארד. ראיון.

 

הרמטכ"ל, בדילמה המוסרית הזו, בבחירה בין החזרת השבויים והחללים לעומת הוויתור על רון ארד – קולו של צה"ל כמעט ולא נשמע. האם המורכבות של המו"מ עם חיזבאללה - מכופפת את הערכים שלנו?

 

"לצה"ל יש מחויבות עליונה ללוחמיו שנשלחו למשימות ולא שבו מהן וכך גם בטיפולנו כרגע, בהחזרת הבנים כולם הביתה. זה נכון לגבי השבויים שלנו בלבנון והנעדרים בלבנון, זה נכון לגבי נעדרי קרב סולטן יעקב, זה נכון לגבי רון ארד. הרגישות של הסוגייה, שכעת דנים בה, מחייבת מאיתנו כעת להגיד את דעתנו ודעותינו בדיונים הסגורים - אבל לא לעסוק בכך עדיין בפומבי".

 

שר בממשלה אמר שעד לחגים יכולות להיות לנו בשורות טובות מהשבויים ומהנעדרים.

  

"אנחנו למודי ניסיון בסוגייה הזאת של ניהול מו"מ על השבויים והנעדרים עם גורמים שונים ובעיקר עם החיזבאללה. אני לא רוצה להתנבא, אבל ברור שאנחנו עושים את כל המאמצים כדי להחזיר את הבנים הביתה מוקדם ככל האפשר".  

 

זה נשמע כאילו נסראללה רציני הפעם. נשמע אפילו שהרצון שלו לעסקה עז יותר משלנו.

 

"אחרי ההתבטאות הראשונה של מנהיג החיזבאללה בסוגייה של השבויים והנעדרים אמרתי שהיא מצביעה על מצוקה. ארגון החיזבאללה נמצא בחודשים האחרונים במצוקה אסטרטגית: שאלת הרלוונטיות שלו עומדת על הפרק, גם בעקבות ההתקפה האמריקנית בעיראק והגדרתו כארגון טרור וגם בשל הקושי שלו לפעול בגבול לבנון. בסיבוב האלים האחרון בהר דב הוא יצא כשידו על התחתונה. הוא ראה בזירה הפלסטינית זירה שנכון לפעול בה בעת הזו - וגם בה הוא חושש מאובדן הזירה, משיקולים מובנים. הסוגיה של השבויים והנעדרים מאפשרת לו לחזור כרגע למרכז הבמה, ולכן היא מועלית".

 

אתה מאמין שיגיע מצב שבו חיזבאללה "יאולף" ויהפוך מארגון טרור לעוד מפלגה בלבנון?

 

"אני חושב שזה צריך להיות היעד. איך מתקבל בעולם, שבתוך מדינה ריבונית יש ארגון חמוש שממומן על ידי איראן ומחומש על ידי איראן וסוריה ומשמש כסוכן לשתי המדינות האלה, שעדיין מפעילות טרור על חשבון העם הלבנוני? הלבנונים עצמם מבינים שהם עלולים לשלם את המחיר. אי אפשר להשתבח בפריחת דרום לבנון ולהביא להסלמה בגבול לבנון. אחת התגובות שלנו הביאה מסר שאם בצפון לא יהיה שקט אז גם בביירות לא יהיה שקט. זה נקלט מהר מאוד. היעד צריך להיות פירוק התופעה הזו של מיליציה חמושה, ארגון חמוש בתוך מדינה ריבונית - שבעצם מפעיל מתוך המדינה הזו טרור".

 

אתם מדברים איתם על העניין הזה, במסגרת המגעים?

 

"אנחנו לא מדברים על הנושאים האלה עם חיזבאללה, אבל האמריקנים והאירופים אומרים את דברם לסורים וללבנונים".  

 

נעבור לזירה הפלסטינית. יש סיכוי שהשנה הבאה תהיה שקטה יותר?

 

"ברור לנו ששלוש שנים אנחנו נמצאים במלחמה מול טרור פלסטיני, שיוזמת הנהגה פלסטינית. הניסיונות שהיו בחודשים האחרונים, של הנהגה אחרת, לשנות את הדרך - קרי לנסות ולהפוך באמת את הרשות הפלסטינית לישות אחת, לרשות אחת, לחוק אחד ונשק אחד ולא כמשטר של כנופיות - הניסיון הזה בשלב זה לא צלח. אנחנו בהחלט ממשיכים לפעול נגד הטרור בעצמנו, כל עוד זו תמונת המצב. השאלה האם הנהגה אחרת תקום - היא שאלה פנים-פלסטינית. אנחנו מקווים שהמציאות תביא שוב איזה גורם פלסטיני להכרה שהטרור איננו משתלם ולכן יש הכרח להפסיק את שלטון הכנופיות. לצערי זה עדיין לא קיים - אבל לא אבדה התקווה".

 

נדמה שיש הפוגה בהתנקשויות בשבועות האחרונים. הן הוכיחו את עצמן, מבחינתכם?

 

"השקט היחסי של הימים האחרונים הוא תוצאה של פעילות סיכולית מוצלחת גם ביהודה ושומרון וגם ברצועת עזה. הפעילות ההתקפית שלנו, שכללה גם סיכול ממוקד, הביאה להתחפרות של גורמי הטרור הפלסטיני, בעיקר החמאס ברצועת עזה. כתוצאה מזה, הם לא יורים קסאם ולא מוציאים פיגועים - כך שגם בשלב הזה, כל עוד הם לא פעילים - אין צורך בסיכול ממוקד. כל עוד הם לא פעילים - אנחנו לא תוקפים אותם".  

 

יאסר ערפאת הפך לרלוונטי מאוד – בעיקר בגלל ההחלטה לסלק אותו. האם בדיעבד זו לא היתה טעות?  

 

"זו לא החלטה צבאית ואני לא חושב שהיא צריכה להיות מופנית לרמטכ"ל".

 

אבל לרמטכ"ל היה מה לומר בעניין הזה.

 

"הרמטכ"ל אמר את דברו בדיונים הפנימיים".

 

התנגדת לגירוש שלו?  

 

"מה שצריך להגיד בדיונים הפנימיים - אני שומר לדיונים הפנימיים".

 

המלחמה שלך מול האוצר על תקציב הביטחון זכתה לחשיפה רבה. הואשמת גם בחריגה מגבולות הנורמה המקובלת. אתה חרד ליכולתו של צה"ל לספק מענה ביטחוני ראוי?

 

"ברור לי, בלי שום קשר לאילוצי התקציב, שהצבא צריך לעבור שינוי מאוד משמעותי, גם נוכח השינויים האסטרטגיים, למשל המלחמה בעיראק, והיכולות שצברנו בשנים האחרונות. לנוכח כל אלה, ידעתי שאני הולך לשינויים מפליגים בסדרי הכוחות, התמהיל שלהם והאיזון שביניהם. בנוסף לזה, היה לי ברור שיש צורך בשינוי משמעותי במערך כוח האדם. הצבא התבגר והשתנה. היום, קציני צה"ל משכילים יותר מאשר בדור שלי. קצין בדרגת אלוף, אלוף משנה הוא כבר בעל תואר שני. המח"טים יותר מבוגרים, המג"דים יותר מבוגרים - ומטבע הדברים השירות מתארך. חשבתי שנכון לעשות שינוי גם לגבי גיל הפרישה בכל המערכים, גם במערך הלוחם, גם במערך תומך הלחימה, גם במערך המקצועי.  

 

"לזה הצטרף המשבר הכלכלי, שאני ער לו מתחילת תפקידי. קציני הצבא, המפקדים בצבא ערים למצב הכלכלי - מפני שהם פוגשים את החיילים בשטח ורואים את המצוקה הכלכלית בבית. על הרקע הזה, החלטתי להוריד את רמת החיים בהרבה מאד מובנים. מעשית, הירידה היא ירידה משנת 2002 לשנת 2004 ב-7 מיליארד שקל, שבארגון כמו צה"ל היא דרסטית. זה אחד האתגרים שלנו - איך לעשות יותר בפחות כסף. איך להגביר את האפקטיביות המבצעית בפחות כסף ואיך להפוך כל אבן כדי להתייעל ולחסוך.

 

"אחד הדברים שיותר מדאיגים אותי - זה האנשים. משום שטנקים אפשר להשבית ולהניח אותם באיזה מקום או למכור אותם. רוח האנשים היא הדבר החשוב, ומי שמשרת בצבא הגנה לישראל, משרת ולא עובד, בעודו משרת המחוייבות שלו היא טוטאלית כולל הקרבת חייו. אי אפשר להתייחס אליו לא כאל עובד מדינה ולא כאל עובד ציבורי בשום אופן.

 

צבא חזק זה צבא עם אנשים איכותיים - ואנשים איכותיים לא יהיו בצבא אם החברה תעשה להם דה-לגיטימציה. אני חושב שהחברה תומכת בצבא, אבל גורמים מסויימים בחודשים האחרונים פגעו בלגיטימציה של משרתי הקבע ועל זה אני מצר מאוד".

פורסם לראשונה 24/09/2003 16:50

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלכס קולומויסקי
"מחוייבות עליונה ללוחמים". הרמטכ"ל
צילום: אלכס קולומויסקי
צילום: רויטרס
משא ומתן מתקדם. השייח נסראללה
צילום: רויטרס
צילום: צביקה גולן, דו"צ
"דה לגיטימציה לאנשים". חיילים בשטחים
צילום: צביקה גולן, דו"צ
מומלצים