ותודה שלא טסתם אל על
לא לטוס עם חמשת הטייסים? למה לא. בואו גם נסרב לחיות אתם באותו בניין. לנשום אתם את אותו אוויר. לחלוק אתם את הגנום האנושי
מופע האימים המתחולל כאן בניסיון להפחיד את קבוצת הטייסים שהעזו לחשוב עצמאית מגיע ביומיים האחרונים עד לאזור שבו הראש מתפוצץ, וכל שאתה מבקש הוא לאחוז בצווארונו של, למשל, ח"כ אורי אריאל מהאיחוד הלאומי, ולטלטלו מעט על מנת להניעו, בעל כורחו, למחשבה.
אתמול פרסם אריאל את שמותיהם של חמישה מחותמי מכתב הטייסים, המשמשים באזרחות כטייסים באל על, והציע לאזרחי ישראל שלא לטוס עמם. זהו שיא חדש במסע הרדיפה שלו שותפה צמרת ביטחונית פחדנית ומוגת-לב. הניסיון לפגוע במטה לחמם של הטייסים הוא מקארתיזם בצורתו המזוקקת.
לא לטוס עם חמשת הטייסים? למה לא. בואו גם נסרב לחיות אתם באותו בניין. לקנות אתם באותה מכולת. לנשום אתם את אותו אוויר. לראות את תוכניות הטלוויזיה שהם רואים. לאכול את סוג היוגורט שהם אוכלים. לחלוק אתם את הגנום האנושי. למה לא? יתכבד הסנטור ג'וזף אריאל ויערוך מחקר קטן על הרגלי חייהם של הטייסים, אותו יפרסם ברבים על מנת שיידע הציבור להיזהר ולהישמר מהידרדרות לאורח חיים זה, המוביל בבירור לניוון מחשבתי ולבגידה במולדת. ולמה לעצור כאן? בואו נחוקק גם חוק שמעניש כל ישראלי שיטוס עם החמישה באל על או ייתפס נוהג באותו סוג מכונית כמוהם. תהיו בטוחים שלפחות מופז יתמוך בקריאה שנייה ושלישית.
השאלה האמיתית היא, כמובן, מיהו בכלל ח"כ אורי אריאל, ממתי הוא ח"כ, למה לא שמעתי עליו, ומיהם, לכל הרוחות, האנשים שבחרו בו. אולי מוטב לנו לסרב לטוס אתם, ואתו בפרט. באופן אישי הייתי מאוד לא מאושר לגלות כי טיפוס כח"כ אריאל יושב לידי בטיסה. סביר שהייתי עושה את עצמי ישן עד רגע הנחיתה. אריאל הוא סוג הפריחה המופיעה באפלוליתו של היער הפוליטי, במקומות שבהם נעשה חשוך מספיק. העובדה שהוא מבצבץ כעת מבהירה כי ענן ההסתגרות והרדיפה הקודר כבר מעלינו, ובקרוב יוריד גשם חומצי.
אבל אריאל בא רק כקינוח למופע ההפחדות של השר מופז, מי שעוד שנייה היה קורא לכוחות חיל האוויר הנותרים לסכל – בממוקד, אם אפשר – את הטייסים חותמי המכתב, שכן הם, לדבריו, "מסייעים לארגוני הטרור". מופז נחרד בעיקר לנוכח מה שכינה "ניסיון לפוליטיזציה של צה"ל וחיל האוויר" – ללא ספק תופעה קשה וטורדת מנוחה שעלתה שתי ליגות, כמדומני, בתקופתו של מופז כרמטכ"ל הפוליטי ביותר שידע צה"ל, וליגה נוספת כאשר מחוץ לבקו"ם בו הזדכה על ציודו המתינה למופז מכונית השר המיועדת. האיש, כזכור, עשה את הדרך מצה"ל לממשלה עוד בטרם הספקתם למצמץ.
אני מניח שאם היה מופז חורג ממנהגו ומקדיש דקת מחשבה לכל העניין, יכול היה להרגיש מוחמא שכן הטייסים, אחרי הכל, קיבלו ממנו השראה כלשהי בכל הקשור לכריכת אמונות פוליטיות ועניינים צבאיים. אבל מופז העדיף פשוט לעמוד על דוכן הנואמים כמחנכת כיתה שגילתה כי כמה מהילדים התארגנו על מנת שלא להגיע מחר לבית הספר, והבטיח ש"מי שיחזור בו מחתימתו, לא ייענש". יודעים מה? מי שיחזור בו מחתימתו – נהיה מוכנים אפילו לטוס אתו באל על, בפרט בעונת הדילים.
הסנטור מקארת'י מוזמן להתהפך בקברו בגאווה.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
