שתף קטע נבחר

המקרה של ביבי

שרון ביקש "לתקוע" אותו באוצר כ"איש הרע", אבל רוב הציבור תופס את נתניהו כמי שנאבק על אמונותיו ואינו מהסס לעשות צעדים לא פופולריים. אבל משבר הנמלים מוכיח: ביבי נשאר ביבי. הוא מפריח איומים שהוא יודע שאין בהם משמעות ועושה זאת בשכנוע עצמי עז, גם אם העובדות לא תמיד מתיישרות עם הטענות

משהו מעניין במיוחד קרה לבנימין נתניהו מאז התמנה, בניגוד לרצונו ואחרי משחק ממושך של הורדת ידיים נגד אריאל שרון, לשר האוצר. משהו שמעיד שאנשים אולי לא כל כך משתנים, אבל מצבם כן. ואולי גם מלמד אותנו שגם לפוליטיקאי המשופשף ביותר – ונתניהו הוא בהחלט כזה – רוב הדברים קורים בלי תכנון.

 

שרון רצה "לתקוע" את נתניהו במשרד האוצר, תרתי משמע. מדובר במשרד לא פופולרי, שהיושב בו מצטייר כאיש הרע שמביא לאזרחים בשורות קשות. גם נתניהו חשב כך. אבל הציבור, מסתבר, תופס (רובו, לא כולו) את העניין אחרת לגמרי: ביבי מצטייר כמי שנאבק על אמונותיו ועל סיכויי ההישרדות של ישראל במצב כלכלי קשה.

 

הוא נתפס כמי שאינו מהסס לעשות צעדים לא פופולריים, מתעמת עם מערכות חזקות כמו מערכת הבטחון והמונופולים במשק ומוכן אפילו לנקוט צעדים שיפגעו במי שנחשבים לתומכיו.

 

המשבר הכלכלי נוגע היום בתודעתם של אזרחי ישראל יותר אפילו מן הטרור, שהפך לאיום קבוע שנגדו, נדמה לרוב הישראלים, אין הרבה מה לעשות. ביבי, לעומת זאת, פועל במקום בו אפשר וצריך לשנות.

 

אין ביבי אחר

 

כל זה קרה לנתניהו, כאמור, די במקרה. כי מי שחושב שביבי השתנה מאז הפסדו החד-צדדי בבחירות 1999, שיחשוב שוב. העיתונאים הרבים שפגשו בו במהלך השנים מאז, במסגרת קמפיין "ביבי האחר" שלו (ועבדכם ביניהם), לא ממש ראו ביבי אחר: יש לו אותה קלילות בהצגת משאלות לב כעובדות, אותה יהירות שאינה מתייחסת לעומד מולו או מתעמת איתו. מי שלא מאמין לעדויות אישיות, מוזמן להתעמק במשבר הנוכחי סביב הנמלים.

 

המונופול המזיק של עובדי הנמלים הוא אכן משהו שצריך להתמודד איתו ולשנותו. אבל מאבק כזה לא מנהלים בכוח, ובוודאי לא בכוח בלבד. נתניהו נשען – ומפריח – איומים שהוא עצמו יודע שאין בהם משמעות, ועושה זאת כדרכו תמיד: בשכנוע עצמי עז, המחפה על כך שהעובדות לא ממש מתיישרות עם הטענה.

 

הוא מדבר על "מגעים מתקדמים" להעברת סחורות דרך נמלי מצרים וירדן, למרות שכל מומחי התעבורה אומרים שמדובר בצעד לא מעשי ובפועל הסכם כזה אינו קרוב. הוא מתנהג, כדרכו תמיד, כאילו אם רק יסדר את הדברים בפני התקשורת הם יסתדרו באמת. אבל בעיני רוב הישראלים, הוא עושה מלחמה נכונה. הרוב מבין לצרת התעשיינים והחקלאים הרבה יותר מאשר לטענותיהם של עובדי הנמלים. ולכן, הנזק נופל לפתחם של הוועדים וההסתדרות הרבה יותר מאשר לפתחו של שר האוצר.

 

נתניהו הוא היום המועמד המוביל לרשת את אריאל שרון, אם וכאשר ישיגו פרשיות השחיתות והכשלונות המתמשכים את ראש הממשלה. תהיה בכך ריהביליטציה ציבורית מדהימה, לאדם שרק לפני ארבע שנים הביא את הליכוד להפסד כמעט בלתי אפשרי בבחירות. היא תבוא לא ממיומנות הספין ואמנות הקמפיין, לא מ"פסק הזמן" שבו צבר כסף מפתיחת דלתות, לא מכך שהוכחה צדקתו.

 

הסיבה היא שהוא נתפס כמי שמאמין במשהו ונלחם עבורו. להתפתחות הזו לא ציפו לא שרון, לא מתחריו של נתניהו ששמחו לאידו כשנדחק לאוצר, ואפילו לא ביבי עצמו.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
עפר שלח
צילום: עטא עוויסאת
צעדים לא פופולריים. נתניהו
צילום: עטא עוויסאת
מומלצים