כדורסל מכללות: ביילור - תואר ראשון בפלילים
זה סיפור על שחקן מכללות שנעלם באופן מסתורי ונמצא מת כשגופו מופרד מראשו; על חברו לקבוצת המכללות שנעצר בחשד כי רצח אותו; ועל מאמן הקבוצה שניסה להפיל על הנרצח תיק סחר בסמים. קפיצה קטנה לאיזור הדמדומים של טקסס
"באמצעות חיזוק ערכי האמונה המושכלת והחינוך הדתי, האוניברסיטה שואפת לבסס סביבה שמצדדת בבגרות רוחנית, חוסן נפשי ותוקף מוסרי". כך נכתב בכתב האמנה של אוניברסיטת ביילור - המוסד האקדמי הוותיק ביותר במדינת טקסס (נוסדה ב-1845) ובית המדרש האקדמי הגדול ביותר בעולם של התנועה הבפטיסטית הנוצרית.
בגרות רוחנית, חוסן נפשי ותוקף מוסרי. כל אלה נשמעים כמו עקרונות ראויים ביותר להקמתה של האוניברסיטה המשגשגת, אך האירועים שעברו על קבוצת הכדורסל שלה הקיץ, חשפו זרמים תת קרקעיים מבעבעים ומטרידים בקמפוס בעיר ווקו - עיר שנכנסה לתודעה האמריקנית בזכות דייויד קורש (הגירסה האמריקנית לעוזי משולם) ועדת מאמיניו, שהתאבדו במשכנם באפריל 1993.
בתוך בליל הטקסטים התנ"כיים של המרצים-מטיפים המקומים וספרי התרגילים של המאמן דייב בליס; בין ספסלי הכיתות, הכנסיה ומגרש הכדורסל, התפתחה מתחת לפני השטח אווירה של תככים ומזימות, זיופים והקלטות סתר, סמים ואפילו רצח. הפרשיה המוזרה שהעסיקה בארבעת החודשים האחרונים את רשויות החוק והתקשורת בארצות הברית, מזכירה את הרומן "שם הורד" של אומברטו אקו, יותר מאשר כתביהם של תומאס מאקווינס או מרטין לות'ר.
הבפטיסטים מאמינים בנחיצות הטבלתם של המאמינים לפי הספר (הברית החדשה במקרה זה), ממש כמו שישו הוטבל בזמנו במי הירדן. פרשת מותו של פטריק דנהי, הביאה להטבלתה של ביילור, חובבת הפוליטיקלי קורקט, בנהר המציאות המרה סביבה. וכמו שזה נראה עכשיו, היא עוד עלולה לטבוע במימיו.
אזרחים נעדרים אינם משהו בלתי מתקבל על הדעת באומה האמריקנית האדירה. במשטרה מתקבלות הודעות על נעדרים מדי יום, אולם כשמדובר בנער צעיר וחזק שגובהו 2.09 וגם משחק כדורסל, התקשורת מגלה עניין מיוחד ובעקבותיה גם רשויות החוק. בסופה של החקירה הסבוכה נפתרה התעלומה באופן מפתיע במיוחד - מסתבר כי את דנהי רצח לא אחר מידידו הקרוב וחברו לקבוצה, קרלטון דוטסון.
דנהי ודוטסון לא הספיקו לשתף בינהם פעולה על הפארקט (דנהי נדרש לשנת צינון אחרי שעזב את ניו מכסיקו), אבל הפכו לחברים קרובים וחלקו דירה משותפת. השניים אף נהגו להתאמן יחדיו בירי באקדחים חדשים, שרכשו לפי עדות חבריהם, בני הזוג קוקס, לאחר שהביעו חשש לבטחונם האישי. ב-12 ביוני היה מארק קוקס לאחרון שראה את דנהי בחיים, כשזה חגג את סיום לימודיו עם דוטסון במזנון בווקו.
סימן החיים האחרון שנתן דנהי היה שיחת טלפון לחברו דניאל אוקופי, ב-14 ביוני, בה סיפר לו כי הוא חושש לחייו של דוטסון שקיבל איומים מצד שני חברים אחרים בקבוצת הכדורסל. למרות זאת, הבטיח כי הוא ודוטסון יופיעו במסיבה מדוברת למחרת, אולם אף אחד מהם לא הופיע. ככל הנראה היה זה היום האחרון בחייו של דנהי. ניתוק הקשר המסתורי מצדו, הביא את הוריו לדווח למשטרה על היעלמותו חמישה ימים לאחר מכן.
הממצא הראשון שעלה בידי המשטרה היתה מכונית השברולט-טאהו של דנהי שננטשה בווירג'יניה. משטרת ווקו דיווחה כי בין החשודים הפוטנציאלים בפרשה נמצאים גם כמה מחבריו לקבוצה. ההד התקשורתי צמח למימדי ענק. מדובר במקרה שאינו מתקבל על הדעת, אפילו בנוף מושחת כמו ספורט המכללות האמריקני. שמענו על העתקות בבחינות, שמענו על מתנות אסורות ותשלומים נסתרים, אבל מעולם לא שמענו או אפילו דמיינו ששחקן ירצח את חברו לקבוצה.
מטבע הדברים, השיח התקשורתי בפרשה הלך והתרחב ונמתח דרך רשתות התקשורת הלאומיות מהחוף המזרחי לדרומי. פתאום עלו שמועות כי הרבה דברים מוזרים קורים בביילור, עם או בלי קשר לרצח. האף.בי.איי. הצטרף לחקירת המשטרה וגם למנהל הספורט האוניברסיטאי – ה-NCAA – לא היתה ברירה, הוא היה חייב לפתוח בחקירה על התנהלות מחלקת הספורט בביילור.
הלחץ התקשורתי הכבד והאפשרות המטרידה שדנהי נרצח על ידי חברו לקבוצה, קצת השכיחו את העובדה כי עדיין לא הוכח שדנהי אינו בין החיים, הרי חודש עבר ולא נמצאה גופתו. וזה לא שלא ניסו. בעוד החקירות נמשכות בכל המישורים, היה זה המישור שמצפון לוואקו שהפך לשוקק פעילות בניסיון למצוא את הגופה. מחפשים רבים חמושים בגלאים תרמיים פשטו על האיזור בו נהגו דנהי ודוטסון לירות ברוביהם, אולם אלו לא העלו זכר לגופתו של דנהי. ואם אין גופה, לא בטוח שיש רצח. ואם אין רצח, אין אשמים. אפילו לא דוטסון.
הבלשים הנואשים ציפו לפריצת דרך בחקירה וזו הגיעה ב-17 ביולי, כמעט חודש לאחר פתיחתה. דוטסון הגיע למשטרת עירו במרילנד וביקש לשוחח עם חוקר האף.בי.איי. בתום השיחה, חזר דוטסון לביתו ולמרות הכחשות המשטרה, הדלפות קבעו שדוטסון למעשה התוודה כי רצח את דנהי. ואכן, ארבעה ימים לאחר מכן נעצר דוטסון באשמת רצח.
ב-26 ביולי הגיעה הבשורה המרה. באתר החיפושים נמצאה גופה במצב ריקבון מתקדם, החשודה כגופתו של דנהי. מימדי הגופה לא השאירו הרבה מקום לספק, אפילו שזו חסרה את הראש, שהופרד ממנה ונמצא במרחק מה ממנה. למחרת, אחרי ניתוח שלאחר המוות, הגיעה ההודעה הרשמית – פטריק דנהי נרצח מיריות בראשו.
דוטסון, שנותר לאורך כל אותה תקופה במעצר במרילנד, הושם תחת השגחה מחשש כי יתאבד. זאת לאחר עדויות של מקורביו כי נהג להתלונן שהוא שומע קולות מדברים אליו. גם אם לא יתאבד, הכסא החשמלי מצפה לדוטסון בטקסס חובבת ההוצאה להורג, שכבר הוציאה בקשת להסגרתו.
הגופה נמצאה, הרוצח נעצר ולמרות שעדיין לא ברור מדוע רצח דוטסון את חברו הטוב ביותר, נראה היה כי השוטרים סיימו עבודתם והפרשה הסתיימה, אבל כמו בכל עלילת מתח טובה, כמו זאת ב'שם הורד', גם כאן לא ניתן לסיים זאת כך סתם בתפיסת הרוצח. בלשי וסוכני אף.בי.איי אינם עניין של מה בכך בקמפוס של ביילור ומה שבטוח, הם לא עשו טוב למאמן בליס, שחשש כי עם החרא שיצוף במהלך החקירה יצוצו מספר ראיות שעשויות להפליל גם אותו בחקירת נציגי ה-NCAA.
ולבליס, כך מסתבר, היה מה לחשוש. הוא ידע כי חוש הריח המפותח של אפו הארוך של ה-NCAA יגלה את מה שהוא רצה כל כך להסתיר – סכומי כסף מכובדים אותם העביר לשחקנים בקבוצה ודנהי בינהם - מעשה שהוא בגדר יהרג ובל יעבור בליגת המכללות הנלחמת על ציביונה החובבני.
ואכן, חוקרי ה-NCAA עימתו את המאמן המנוסה עם השאלות הקשות הללו. בניסיון להציל את עתידו המקצועי, הכחיש בליס את החשדות וטען כי דנהי היה ידוע כסוחר סמים וזה היה מקור לכספים שהיו ברשותו. היה זה כמובן סיפור כיסוי שבדה בליס מלבו וגרם לזעם רב בין האבלים על דנהי, אך הוא דרש משאר חברי הצוות המקצועי לתמוך בעדותו, למרות הסתייגותם.
ייתכן שבליס היה מתחמק מעונש, לולא הקליט אותו עוזרו הלא כל כך נאמן והעביר את הממצאים לגורמים הרלוונטים. סיפור הכיסוי של בליס התמוטט והוא נאלץ להודיע על התפטרותו ב-8 באוגוסט, ביחד עם המנהל הספורטיבי של האוניברסיטה, טום סטנטון. בדיעבד התגלה כי סיפור הכיסוי של בליס לא היה כל כך מנותק מן המציאות. הוא עצמו ניסה להסתיר תוצאות חיוביות שנתגלו בבדיקות סמים שנערכו לכמה מהשחקנים.
דנהי כאמור סיים את חייו, דוטסון סיים את חייו כאדם חופשי, בליס סיים את חייו כאדם עובד. ומה עם ביילור? נשיא האוניברסיטה רוברט סלואן, הטיל השעייה עצמית על קבוצת הכדורסל שתמנע ממנה להשתתף בפעילות תחרותית בשנתיים הקרובות. סלואן עצמו כמעט ונאלץ לעזוב את תפקידו בספטמבר, בגלל הצבעת אי אמון ותלונות מצד הורי סטודנטים. בינתיים הוא נשאר כדי להילחם על שמה הטוב של האוניברסיטה הבפטיסטית המכובדת, שהוטבלה בביביה שעלו על גדותיהם.
לפנייה לכתב/ת 
