פסטיבל ישראל בסכנה

אחרי 43 שנות פעילות, עומד ותלוי עתידו של פסטיבל ישראל בהתחייבות המוסדות הציבוריים לגבות אותו מבחינה תקציבית, כך מתריע היום מנכ"ל הפסטיבל יוסי טל-גן. מחר, רביעי, תוגש התכנית האמנותית המתוכננת לפסטיבל הקרוב לאישור ההנהלה הציבורית, המורכבת מהגופים התומכים בו. המועצה תתבקש לאשר את התכנית האמנותית ובמקביל את היקף התקציב לפסטיבל 2004 שיעמוד, אם יעבור, על 5.5 מיליוני שקלים.

לדברי טל-גן, התכנית שנבנתה לקראת הפסטיבל הקרוב מורכבת בעיקרה מאמנים ולהקות שאת הגעתם בשנה שעברה נאלצה הנהלת הפסטיבל לבטל בשל המלחמה בעירק והמצב הכלכלי הקשה בארץ. בשנה שעברה, כזכור, עמד הפסטיבל לראשונה בתולדותיו בסימן כחול-לבן, אך בהנהלה הבטיחו כי השנה יחזור הפסטיבל לצביונו המסורתי ויציג גם יצירות בינלאומיות.

למרות העובדה שפסטיבל ישראל 2003 פעל במסגרת מצומצמת מאד, תקציבו הועבר על-ידי הגורמים התומכים בו רק לאחר שהסתיים. העברת הכספים לאמנים עצמם נדחתה אף היא חודשים מספר לאחר שהעלו את הפקותיהם במסגרת זו. טל-גן יודע שמה שאפשר אולי לעשות עם אמנים ישראלים, אי אפשר לעשות עם להקות ואמנים מחו"ל. "האמנים שאיתם אנחנו נמצאים במו"מ אינם חוששים להגיע הנה. אנחנו יוצרים אצלם ציפיות, ולא רוצים להגיע למצב שבו נעשה מעצמנו צחוק, לא רק כפסטיבל אלא כמדינה", אומר טל-גן ומוסיף, "פסטיבל ישראל מייצג את מדינת ישראל, ואנחנו לא יכולים להיות אחראים לביזיון שיווצר כתוצאה מכך שאחרי שחתמנו על חוזים והסכמים, מישהו יחליט פתאום שאי אפשר לעמוד בהם בשל קיצוצים בתקציב. פסטיבל בינלאומי חייב לעמוד בהתחייבויות שלו, ועל הפרק עומדת יוקרתה של מדינת ישראל. אנחנו רוצים גיבוי והתחייבות של השרה לימור לבנת והמערכות השונות שתומכות בפסטיבל (משרד התרבות, הסוכנות היהודית, העירייה, משרד התיירות, קרן ירושלים) לעמוד בהיקפי התמיכה המשוערים. על מנת לקיים פסטיבל עשיר, מגוון וראוי אנחנו מבקשים לחזור לתקציב הפסטיבל בשנת 2002 שעמד על כ-5.5 מיליון שקל".

טל-גן אומר כי ביטולים ברגע האחרון, שנה אחר שנה, יהפכו את הפסטיבל לבלתי אמין ולכזה שאף אמן רציני בעל שם בינלאומי לא יטול בו חלק, וזו הסיבה שהוא דורש דיון ציבורי בעניין.

טל-גן מציב אולטימטום כשהוא אומר: "אם ההנהלה הציבורית תבוא ותאמר לי מבעוד מועד שהיא אינה יכולה להתחייב, אני אאלץ לשקול ולכלכל את מעשיי בהתאם. בעיני יש לכל העניין חשיבות ציבורית עצומה. אם יאמרו לי לקיים גם השנה פסטיבל כחול-לבן, את האחריות למשמעויות ולהשלכות של הדבר מישהו יצטרך לקחת על עצמו. פסטיבל ישראלי מצריך השקעה כספית גדולה בהפקות מקור ומיעוט יחסי של הכנסות, בשל העובדה שהוא פחות אטרקטיבי לישראלים. פסטיבל בינלאומי אומר יותר קהל שמוכן לשלם יותר כסף על מנת לראות יוצרים ולהקות, שסביר להניח שלא יראה בחו"ל ולבטח לא בארץ. לפסטיבל בינלאומי יש אפיל גדול יותר מלפסטיבל כחול-לבן שאת האמנים שמשתתפים בו הקהל יכול לראות כל השנה. עשינו את זה פעם אחת, אבל חזרה לשם היא בעצם הרס המוניטין הבינלאומי שהפסטיבל בנה לעצמו במשך שנים, וכמו בתיירות, שכבר לא סופרים את מדינת ישראל כיעד תיירותי, כך גם את הפסטיבל הזה לא יספרו אם לא נוכל להפגין רצינות ולעמוד בהתחייבויות שלנו. לא מדובר על מיליארדים, ואסור לשכוח שמדובר בפסטיבל בעל חשיבות תדמיתית, חשיבות ערכית, חשיבות תרבותית וכמובן קשרים עם העולם, שעליהם, בעיקר בימים אלה, צריך להגן".