שתף קטע נבחר

ממשלת ברק מסביב לעולם

שנה לאחר שהציג אהוד ברק את ממשלתו חושף תחקיר ynet וגלי צה"ל כמה נסעו השרים ולאן. על פי הנתונים, שרי ברק עברו הרבה יותר פעמים בדיוטי פרי

איך שלא מסתכלים על זה, שריו של אהוד ברק אוהבים לנסוע לחו"ל. הרבה יותר מקודמיהם בתפקיד. שנה מאז כינונה של הממשלה חושף תחקיר ynet וגלי צה"ל כמה פעמים בדיוק עברו ברק ושריו בדיוטי פרי, ולאן בדיוק שמו את פעמיהם.
רוב השנה היו לאהוד ברק יותר שרים משהיו לבנימין נתניהו. תוצאה של הרחבת הממשלה מ-18 ל-23 (לפני התפטרות יצחק מרדכי, יוסי שריד, חיים אורון, רן כהן, נתן שרנסקי ויצחק לוי).
847 ימים שהו שרי ממשלת ברק בחו"ל ב-176 נסיעות שונות, זאת לעומת 571 ימים בלבד ששהו שרי ממשלת נתניהו ב-93 נסיעות. כלומר, שרי מספר הימים ששהו שרי ברק בחו"ל גבוה ב-48% משריו של נתניהו.
אך דבר אחד לפחות משותף לשתי הממשלות - שרי התקשורת ושרי התעשייה והמסחר אוהבים מאוד לשוטט מסביב לעולם. לימור לבנת הייתה בסינגפור, בפיליפינים, לונדון וארצות הברית באחד מכל שבעה ימים של שנתה הראשונה בממשלה. יורשה בתפקיד, בנימין בן אליעזר (פואד), התעלה עליה וקפץ גם לאוסטרליה, ניו זילנד ויפן. רן כהן התאמץ מאוד לשבור את שיאו של נתן שרנסקי כשר התעשייה והמסחר, שבילה 75 ימים בשנה אחת בחו"ל. כהן שהה 70 ימים בחו"ל השנה במטרה לקדם את התעשייה הישראלית, ורק נהרי עצר אותו מלעקוף את שרנסקי.

היעדים המועדפים: ארצות הברית וג'נבה

היעד המועדף בבירור על שרינו, באופן טבעי, הוא ארצות הברית. אבל גם ג'נבה הפכה, מסיבה לא לגמרי ברורה, ליעד מבוקש. לפחות שבעה שרים ביקרו בעיר השוויצרית, ולפחות אחד מהם, אלי ישי, פעמיים. הנימוקים לרוב הנסיעות – "ענייני משרדו של השר". מסתבר שהרבה עניינים מתנהלים בג'נבה.
ישנם כמה 'עופות מוזרים' בין השרים. חיים אורון, למשל, אוהב לנסוע קרוב. קפריסין, מצרים, יוון. פחד טיסה? מיכאל מלכיאור, 'הרב המעופף', הוא סקנדינבי במקורו. הוא נסע לנורבגיה שלוש פעמים ב–11 החודשים הראשונים לכהונתו, ופעם נוספת לשטוקהולם. שלמה בן עמי היה פעם שגריר ישראל בספרד. כנראה שנשארו לו זכרונות טובים כי את ענייני בטחון הפנים הוא מקדם, בין השאר, ב–16 ימים בספרד ובפלמה דה מיורקה בשלוש נסיעות שונות. אחת מהן חופשה פרטית.

היעדים הפחות פופולריים: אפריקה והמזרח התיכון

שלוש שנים כיהנה ממשלת נתניהו, ואף אחד משריה לא מצא זמן לערוך ביקור באחת ממדינות אפריקה. פקידי משרד החוץ ביקשו, השתדלו, התחננו. לא נמצא מקום בלו"ז. שרי ברק השתדלו מעט יותר. פואד ביקר בסנגל, ושרנסקי עשה גיחה לאדיס אבבה. גם המזרח התיכון לא ממש אהוב על נבחרינו. רובם מבקרים בירדן או מצרים בביקור חפוז של יממה. אף אחד מהם לא יוצא לחופשה במדינה מזרח תיכונית.

מספר שרי החוץ – פרס, רן כהן, מלכיאור וכל השאר

אהוד ברק סיפר לא מזמן שהוא נוהג להתבדח עם דוד לוי על מספר שרי החוץ בממשלה. "כשאנחנו מגיעים ל-13 אנחנו מפסיקים לספור", אמר ראש הממשלה.
הטבלה מספרת הכל. שמעון פרס, כצפוי, מאפיל על כל השאר. פרס בילה 83 ימים בחו"ל ב–21 נסיעות מסביב לעולם. טוב, לא היו לו יותר מדי סיבות להיות כאן השנה.
אבל הוא לא לבד. רן כהן, כאמור, אוהב להיות בחו"ל וכך גם השר לענייני תפוצות וחברה, מיכאל מלכיאור. מלכיאור אוהב הרבה יותר, כנראה, את ה"תפוצות" ופחות את ה"חברה".
הישגים מרשימים נרשמו גם לזכות דליה איציק (54 ימים בחו"ל בקידום איכות הסביבה בישראל), חיים רמון (49 ימים למען ירושלים), בנימין בן אליעזר (56 ימים בשירות ענף התקשורת הישראלי) ויולי תמיר (44 ימים של עידוד עלייה לישראל).
אהוד ברק, לעומת זאת, החל את דרכו בקול תרועה וסיים את השנה כשהוא מדשדש במקום. אחרי הביקורת על נסיעתו בנובמבר לטורקיה, ארצות הברית ולונדון, גזר על עצמו ברק ריתוק כמעט מלא. היום רק א-שרע, קלינטון וערפאת מצליחים להוציא אותו לנתב"ג.
מעניין גם לראות כמה שרים נוסעים לחו"ל שלא בענייני משרדיהם. אין, כנראה, הרבה לאן לטייל כשר שיכון, אז יצחק לוי נוסע לכל מיני מפגשים עם קהילות יהודיות, שבאופן מצער לא בחרו לעלות ארצה והן עדיין נמצאות במקומות כמו ספרד וצרפת. חיים רמון בכלל פנוי להובלות. פעם זה משרד החוץ שמוציא אותו לקוסטה ריקה ואל סלבדור, פעם קרן היסוד ופעם המגבית.

חופשות פרטיות

יש שרים שפשוט אף פעם לא לוקחים חופש. שמעון פרס ודוד לוי, לדוגמה. לא צריך חופש כשאתה בחו"ל כל כך הרבה - לעתים בנסיעות בהן מתקיימות רק שתיים וחצי פגישות בשבוע.
שרים אחרים לקחו יותר ימי חופש ממה שמגיע לעובד בשנתו הראשונה בעבודה, או לפחות היו על הגבול. יולי תמיר נפשה 19 ימים ב–11 חודשים. היעדים – אירופה הקלאסית, פראג, ברלין, איטליה ופריז. רמון לקח 17 ימי חופש ברומניה, קפריסין וצרפת. פואד היה בשלוש חופשות שונות בארצות הברית, לונדון וגרמניה ובן עמי לקח שתי חופשות, אחת בצרפת ואחת בספרד.

הממעטים לנסוע

יש גם שרים שכמעט ולא ראו את אולם ביקורת הדרכונים בנתב"ג. כמו בממשלה הקודמת, גם בממשלה הזו את תחתית הטבלה מאיישים שרי ש"ס. אולי אלו המשברים הקואליציוניים, אולי הם פשוט לא מעוניינים לדבר אנגלית.
כך או כך, ארבעת שרי ש"ס יחד שהו בחו"ל 47 יום בלבד בשנה האחרונה. פחות מכל אחד משמונת השרים ה"שיאנים" של ממשלת ברק.
אגב, לא מזמן כתב העיתונאי עוזי בנזימן מאמר ב"הארץ" בו הוא מותח ביקורת חריפה על תפקודם של רוב השרים בממשלה. שניים הוא ציין לחיוב. יוסי שריד ואברהם (בייגה) שוחט. שניהם, במקרה או שלא במקרה, מגרדים את תחתית הטבלה, ממש ליד עמיתיהם/יריביהם מש"ס.
אגב, הטבלה גם מגלה בבירור את הקשר בין מצב רוח למספר הנסיעות לחו"ל. דוד לוי בהחלט נמצא במצב רוח טוב בהרבה (הכל יחסי) בממשלת ברק לעומת ממשלת נתניהו. אפשר לראות זאת בטבלה. נתן שרנסקי ויצחק מרדכי ידעו ימים טובים יותר, כל אחד מסיבות אחרות, כמובן.

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
משה שי
מוביל את הטבלה. פרס
משה שי
צילום ארכיון ידיעות אחרונות
לא שר החוץ היחיד. לוי
צילום ארכיון ידיעות אחרונות
ארכיון ידיעות אחרונות
מה מצב התעשייה בארה"ב? כהן
ארכיון ידיעות אחרונות
מומלצים