רובינשטיין: לא תיפתח חקירה נגד רה"מ בפרשת כפר מל"ל

הצוות מצא עוד כי בשנת 1996 שמאי פרטי מטעם המדינה העריך את שיעור הפיצויים להם זכאית משפחת מלמוד, בגין הפקעת חלק משטחם לטובת כביש 531 שתוכנן לעבור בכפר מל"ל, ב-370 אלף דולרים.

שמאית מטעם האחים מלמוד העריכה את הפיצוי באותה שנה ב-670 אלף דולר. לפני שנה שמאי נוסף מטעם המדינה הציע לאחים מלמוד סכום של חצי מיליון דולר, אותו הגדיר "יותר מיפה", אך האחים מלמוד סירבו להצעה והשמאית מטעמם הונחתה להפסיק את המגעים עם המדינה.

ב-14.8.03 התקיימה ישיבה בלשכתו של מנכ"ל משרד התחבורה, בן ציון סלמן, ישיבה בעניינם של האחים מלמוד. לפי דברי סלמן, כשעה לפני תחילת הישיבה, בשעה 08:00, התקשר אליו שרון, וטען בפניו כי "למשפחת מלמוד נגרם עוול". סלמן הבטיח לשרון לבדוק את תכנון הכביש. שרון מסר גרסה שונה.

לדברי שרון, בעקבות פגישה עם מרדכי מלמוד ב-7.8.03, בו התלונן מלמוד על תוואי הכביש המתוכנן לעבור בחצר ביתו ולהרוס חלק מהבתים בהם משפחתו גרה זה שלושה דורות, הפנה את מלמוד לגורמים המוסמכים, כלומר סלמן.

בהמשך פנה עוזרו של שרון ללשכת שר התחבורה בבקשה לתאם פגישה בין סלמן למלמוד, ובבוקר הישיבה התקשר שרון לסלמן וביקש "שישמע את דבריו של מלמוד ויבחן אפשרות שהפגיעה בחצר ביתו תהיה מינימלית".

שרון טען כי לא העלה בשיחה את תביעתו הכספית של מלמוד והדבר לא היה ידוע לו. היועץ המשפטי קובע כי ממילא היתה אמורה הישיבה בראשות סלמן להגיע לסיכום שלא היה מבוסס על חוות דעת שמאית כלשהי, במנותק מהחוות דעת השמאית של מע"צ, ובמנותק מהעמדה המקצועית של מע"צ, ולא על דעת מע"צ. יום לאחר פרסום הכתבה ב"גלובס", טען שרון בפני רובינשטיין כי שיחתו עם סלמן התקיימה מספר ימים לפני אותה פגישה.

מדוע לא נפתחה חקירה

היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, קבע כי שרון היה מנוע, מכוח כללי ניגוד עניינים ומכוח כללי ועדת אשר, מלהתערב בעניינם של האחים מלמוד. "התערבותו של ראש הממשלה בעניין לא היתה בתחום עבודתו השוטפת - המדובר היה בטיפול פרטני של ראש הממשלה בעניינו של חבר מחוץ למסגרת העבודה השוטפת, נתון המהווה יסוד לחומרה".

רובינשטיין ציין כי התנהלות שרון פגעה בעקרון השוויון וגרמה לפקידים הממונים לשקול שיקולים זרים, לכאורה מרצון לרצות את שרון. אך רובינשטיין קובע כי לא נמצא יסוד לחשד בדבר קשרים עסקיים כלשהם בין שרון לבין משפחת מלמוד, מלבד קשרים חבריים.

"במקרה זה לא עלה חשד כי לשרון היה עניין אישי במצב הכלכלי של בני משפחת מלמוד מעבר להיותם מכרים או חברים. כמו כן לא נמצא בסיס ראייתי לכך ששרון היה מודע למו"מ הכספי שהתנהל בין מע"צ ומשפחת מלמוד. קשה יהיה לייחס להתנהלות שרון לאור מכלול הנסיבות שבתיק, יסוד של שחיתות אישית וביצוע עבירה פלילית בכל הנוגע לסטייה חריגה בהיקף הפיצויים.

"ככל שהדברים נבחנים באספקלריה של רמת ההוכחה הנדרשת בדין הפלילי, ובחינת המצב המשפטי הקיים, לא ניתן לקבוע כי התנהלותו של ראש הממשלה היתה מושחתת. עם כל החומרה שיש להתייחס לממצאים לגבי התנהלותו של שרון אין בהם כדי לבסס חשד לכך ששרון ביצע עבירה של מרמה והפרת אמונים", ולכן לא נמצא בסיס ראייתי לפתיחת חקירת משטרה.

רובינשטיין קובע עוד כי הגדלת סכום הפיצויים למשפחת מלמוד "באופן כה דרסטי" היא דבר חריג שלא נמצאו לו תקדימים, וכי אין זה תפקידו של מנכ"ל משרד התחבורה לעסוק בפיצויים לנפקעים.

רובינשטיין שקל להמליץ על הגשת קובלנה משמעתית נגד סלמן ומנכ"ל מע"צ, עמי לקס, אך נסוג בו "בהתחשב בעובדה שפניית שרון הכניסה עובדי ציבור אלו למצב זה", ובהתחשב בכך שבסופו של דבר לא בוצעה ההחלטה באשר לפיצויים המוגדלים.