מנכ"ל הסוכנות: "יהודים ייצאו מטורקיה, לא ברור לאן"

איך אפשר לאפיין את הקהילה היהודית בטורקיה?

"מדובר בקהילה שהממשלה הטורקית מעונינת בה מאוד, בגלל הגשר שהיא משמשת עבורה אל הממשל בוושינגטון. העלייה מטורקיה השנה עמדה על 50 איש. בשנה האחרונה הגיעו אלינו כמעט 40 בני נוער למה שמכונה 'סיורי גישוש' להכרת המדינה. לשכבת בני ה-50 ומעלה, שהם בעלי עסקים, קשה לעשות את המעבר ולהקים את העסק בישראל. לכן המאמצים שלנו מכוונים בעיקר לצעירים".

האם גילויי האנטישמיות הגוברים מאיימים על חיי הקהילות היהודיות באירופה?

"אירופה מביאה לידי ביטוי יותר ויותר תחושות אנטי-ישראליות ואנטי-יהודיות. בצרפת זה טבעי שיהודי הולך בביתו עם סממנים יהודיים, אך כשהוא יוצא הוא מסיר אותם, בין אם זה מגן-דוד או שרשרת 'חי'. בלגיה היא מדינה בעייתית מאוד באופן יחסי. יש בה אף יותר גילויי אנטישמיות".

מהו בעצם ההבדל, אם בכלל, בין אירועי טרור לאירועים אנטישמיים?

"נדמה לי שמה שנכון מבחינת ישראל הוא ליצור תחושה בעולם המערבי, שאנטישמיות וטרור הם שני צדדים של אותו המטבע: אלימות נגד אזרחים חפים מפשע מתבצעת נגד אנשים שמעולם לא הכרת. הפיגועים שהיו בטורקיה היו ללא ספק נגד הקהילה היהודית. זה באופן ברור טרור נגד יהודים, אבל אין אנטישמיות דלוקס, כזו שהורגת רק יהודים. כשהטרור פועל נגד יהודים בחו"ל, ברור שגם מקומיים יפגעו".

האם אתה צופה גל של עלייה לישראל ממדינות אירופה בכלל, בעקבות העובדה שיהודים הפכו מטרה לטרור או לאנטישמיות?

"אני לא יודע אם צריכים לקרות דברים דרמטיים בהיקף אדיר, כדי להבין שהמקום הנכון ליהודים לגור בו זה ישראל. לדעתי, הצטברו כבר כמה סימנים מעידים, אבל צריך לזכור שזה לא דבר קל שניתן להחליט עליו מהיום למחר. מצאנו שקבלת החלטה לעלות ארצה לוקחת בין 8 ל-10 חודשים. לוקח למשפחה זמן להחליט ולהתארגן לעשות זאת. יש הבדל בין החלטה לעלות לבין בריחה, כפי שאירע למשל עם התמוטטות הכלכלה בארגנטינה".