שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    הפרעת קשב והיפראקטיביות: התרופה החדשה

    עשרה אחוזים מכלל הילדים בישראל סובלים מהפרעת קשב. הם מתקשים לגלות התמדה ותשומת-לב בפעילויות שונות, מגלים חוסר מנוחה וחוסר סבלנות, ונדמה כאילו אינם מקשיבים. את מקום התרופה המסורתית והבעייתית “ריטאלין”, תופסת עכשיו תרופה חדשה, ה”קונסרטה”, שמפזרת באופן מדוד את החומר הפעיל ב”ריטאלין” לתוך גופו של הילד לאורך כל שעות היממה. זה עובד, אבל ההורים מתקשים להשתכנע

    תרופה חדשה המשווקת בישראל רק כחודש, עשוייה לחולל פריצת דרך בטיפול בילדים הסובלים מהפרעת קשב והיפר-אקטיביות. מדובר בדור החדש של תרופת ה”ריטאלין” - “קונסרטה” - הנמכרת בארה"ב מזה שנה ומכילה את מרכיבי ה”ריטאלין”. מחקרים אמריקניים מוכיחים כי התרופה פועלת היטב, כך שהילד הסובל מן התופעה לא נתון להתקף פתאומי של חוסר שקט וחוסר ריכוז. התרופה משתחררת בהדרגה לאורך היום ושומרת על איזון קבוע המשפיע ללא הפסקה על ההתנהגות.

     

     

    לפי הסטטיסטיקה, עשרה אחוזים מכלל אוכלוסיית הילדים בני 18-4 בישראל סובלים מהפרעת קשב, הנובעת מהפרעה נוירולוגית ומופיעה לעיתים קרובות על רקע גנטי. הם מתקשים לגלות התמדה ותשומת-לב למשימות או לפעילויות משחק, נדמה כאילו אינם מקשיבים כשמדברים אליהם, מגלים חוסר מנוחה וחוסר סבלנות, שוכחים למלא מטלות יומיומיות וסובלים מכך שילדים אחרים מתרחקים מהם.

     

    לפני הטיפול מתבקש אבחון מדוייק של תסמיני התנהגותם, כדי שיקבלו טיפול רפואי מתאים שיאזן את התנהגותם, הגורמת להם בעיות מתמידות בגן-הילדים, בבית-הספר, בעבודה ובמערכות יחסים. ד"ר טלי שגיא, מנהלת היחידה לנוירולוגיית ילדים בבית-החולים וולפסון, מבדילה בין שלושה סוגים של הפרעת קשב והיפר-אקטיביות: 1. הלא קשוב. 2. ההיפר-קינטי (חסר מנוחה). 3. המשולב. הסוג השלישי הוא הנפוץ ביותר בישראל. כיום, עם שכלול כלי האיבחון והקדמתו, מגלים הורים רבים שגם להם היו הפרעות מסוג זה בילדות, שנמשכות כך או אחרת גם היום. "ואכן", מדגישה ד"ר שגיא, "ניתן לטפל בהפרעות קשב והיפר-אקטיביות גם בגיל מתקדם. מבוגרים רבים מבקשים כיום להיעזר בתרופה החדשנית כדי להיות מרוכזים יותר".

     

    - מהם הסימנים האופייניים לילד בעל הפרעת-קשב והיפראקטיביות?

     

    "זה הילד בעל פעילות-היתר בהשוואה לילד באותו גיל. הילד שמעייף את ההורים, ילד שכל הזמן נמצא בתזוזה. ילד שאומר 'משעמם לי' גם כשלוקחים אותו ללונה-פארק ולבריכה ולרכוב על סוסים. זה הילד בן השנה וחצי שהוא פעלתן בלתי-נלאה ומתרוצץ ברחבי הבית, מרבה לבכות ולא ישן. כשהוא מגיע לבית-הספר, ההורים והמורים חשים שהוא לא מבטא את הפוטנציאל שלו. לא יכול ללמוד, בוהה, חולם, פטפטן, אסטרונאוט, תת-הישגי".

     

    שלושה גורמים מוסמכים לקבוע את קיומה של הפרעת קשב והיפראקטיביות: רופא התפתחותי, נוירולוג ילדים או פסיכיאטר ילדים. כדי לקבל אבחנה טובה ומדוייקת צריך לבחון את מצבו של הילד במספר סיטואציות. הפרעת-קשב מתבטאת בבית, בבית-הספר ובחברת הילדים. לכן יש לקבל דו"ח מקיף מכל מי שהילד נמצא בחסותו, ולהוסיף לתמונה תוצאה של מבחני קשב. חשוב מאוד לשלול בעת המבדקים בעיות כגון דיכאון, פיגור שכלי, אוטיזם או הפרעה בבלוטת התריס, שיכולות להיראות בטעות כהפרעת-קשב. ברגע שהגענו לאבחנה, מסכמת דר שגיא, הרי הגדרנו שמדובר בהפרעה כימית הקשורה לביולוגיה של המוח, לא לפסיכולוגיה של הנפש. כך שאין לדבר כאן על בית חסר גבולות ועל הורים שנתנו חינוך לא תקין. מדובר בהפרעה כימית, שהטיפול בה הוא בדרך כימית, כלומר תרופתית.

     

    רק לפני מספר עשורים האמינו רוב בני-האדם כי הגורם העיקרי לחוסר היכולת ללמוד הוא פשוט עצלות או טיפשות, והטיפול העיקרי היה לנסות ולהתאמץ עוד יותר, כשאל התופעה התייחסו כאי-תיפקוד של המוח. עד למאה זו ואפילו במאה זו, במקומות מסויימים, ילד פעיל יתר על המידה אובחן כרע, עצלן, פרא אדם קטן, דני שובבני וכיוצא באלה הכינויים. החדשות הטובות הן, שאלפי ילדים, וגם מבוגרים, זוכים סוף-סוף לעזרה שהם זקוקים לה, ולילדים אלה יש הזדמנות טובה יותר להגשים את הפוטנציאל הטמון בהם.

     

    ד"ר שגיא, הנמנית בין מובילי הגישה הטיפולית החדשה בילדים הסובלים מהפרעות-קשב, עורכת מזה שנה וחצי מחקר על הטיפול בכל שעות היום בהפרעה החברתית-ריגשית, ועל השפעתו של הטיפול על תיפקודו ואיכות חייו של הילד. "הגישה הטיפולית הרווחת בישראל", היא מציינת, "היא לתת את התרופה “ריטאלין” לטיפול בהפרעות קשב בשעות הלימודים. מדובר ב”ריטאלין” קצר (10 מ"ג), הפעיל במשך 5-4 שעות הלימוד בבית-הספר, ואחר-כך, על-פי מידת הצורך, “ריטאלין” נוסף אחר-הצהריים, לשם הכנת השיעורים.

     

    "חוקרים הבחינו כי אצל ילדים שטופלו ב”ריטאלין” לפי גישה זו, נצפה שיפור בלימודים אבל לא בפרוגנוזה (הערכה של מהלך ההפרעה בעתיד), כלומר, הילד-הנער לא הצליח לנצל את הפוטנציאל שלו, כיוון שלאנשים בעלי הפרעת-קשב יכולה להיות גם אישיות של הפרעת-קשב: סף תיסכול נמוך, פתיל קצר, חוסר סבלנות, נטייה לריב, אי-הקשבה, אי-התמדה ונטייה להתקוטט עם החברים. אם לוקחים תרופה שעוזרת להתאזן למשך ארבע שעות, ואחר-כך הילד חוזר למה שהינו - אז מי הוא בעצם"?, שואלת ד"ר שגיא, "זה שמוצלח בבוקר אך הופך בערב לילד רע עם התקפי זעם, שמשליך דברים לריצפה ולא רוצה ללמוד? הרי ברגע שטווח התרופה חדל להשפיע, ההפרעה שבה ומשתחררת".

     

     

    - כיצד פועלת על הילד התרופה החדשה?

     

    ""קונסרטה", שהמטפלים האמריקנים ממליצים לתת אותה יום-יום לילד הסובל מן ההפרעה, מכילה את מרכיבי ה”ריטאלין” (הקרוי מתיל פנידט). החומרים שחסרים במוח במקרים של הפרעת-קשב, הם נוראדרנלין ודופאמין (חומר כימי הפועל כמעביר עצבי במוח וקשור לשליטה בתנועה). התרופה מעלה את רמת הפעילות של המוליכים (נוירוטרנסמיטורים) המוחיים הללו. פריצת הדרך היא בטכניקת ההגשה של התרופה, באמצעות קפסולה מיוחדת המכונה אורוס.

     

    "הקפסולה מכילה שלושה תאים: בשלב הראשון, עם נטילת הכדור, מיצי הקיבה גורמים להפרשה מהירה של המתיל פנידט, מה ששומר על הרמה שעתיים עד ארבע שעות. בשלב הבא, חודר הנוזל לתא וגורם להפרשה איטית של החומר במשך שש עד שמונה שעות. לקראת סוף היום יש עוד הפרשה (זליגה) של המתיל פנידט למערכת. התוצאה: שמירה על רמה קבועה של מתיל-פנידט בדם במשך 12 שעות, באמצעות שיחרור איטי המאפשר לילד להיות קשוב ורגוע במשך כל שעות היום, ולהינות מפרי התנהגותו התקינה".

     

    - קיימת אפשרות לתת את התרופה רק כאשר הפרעת הקשב מתפרצת?

     

    "בארה"ב ההנחייה היא לטפל בתרופה יום יום, כדי שהילד יהיה מאוזן. אני מכירה את תגובת ההורים האומרים, 'אינני רוצה שהילד שלי יחיה על תרופה' - אבל הרי לא היה עולה על הדעת לתת למי שסובל מדיכאון תרופה הפעילה רק בשעות עבודתו, נאמר חמש-שש שעות, ולאחר מכן להחזירו הביתה שוב עם דיכאון. עבודות מחקר שנעשו בארהב בקרב ילדים, הוכיחו שביעות רצון של הוריהם מן הטיפול בתרופה, עקב שיפור משמעותי בהתנהגות הילד מבוקר עד ערב, הן ביחסיו עם הוריו וחבריו והן בתחום הכנת השיעורים.

     

    "את ה”קונסרטה” ניתן לקחת מגיל שש. תופעות הלוואי שלה אינן משמעותיות יותר מאשר אלו של הטיפול הרגיל ב”ריטאלין”, ולפעמים אפילו פחותות ממנו. אחוז נמוך מקרב הילדים שטופלו ב”קונסרטה” סבלו מכאב-בטן, כאב-ראש והפרעות-שינה. עם זאת, מוסיפה דר שגיא, אנחנו נזהרים במתן התרופה לילדים הסובלים מ'טיקים' ולכאלה השרויים בדיכאון".

     

    ה”ריטאלין”, אגב, לא ייעלם. הוא יינתן למי שסובלים מהפרעת-קשב נקודתית (כמו למשל ילדים ואנשים שנוהגים לבהות בזמן שיעור ומתקשים להתרכז), ללא הפרעה התנהגותית.

     

    "מדובר בבעיית קשב שניתנת לשליטה", מסכמת ד"ר שגיא. "אם אתה מטפל בה נכון, הבעיה יכולה להיעלם כבר למחרת. להורים שמסתייגים מטיפול תרופתי ואומרים 'עדיף שנלך לפסיכולוג, הוא יעזור לילד להתגבר', אני אומרת: 'אם הילד שלך לא רואה טוב, תגיד לו להתגבר על כך, או שתקנה לו משקפיים?'. ה”קונסרטה” הופכת בן-אדם בעל ליקויי קשב למי שאין לו הפרעות קשב".

     

    ד"ר שגיא מצרה רק על כך שה”קונסרטה” אינה כלולה בסל-הבריאות, ומחירה נע בין 280 שקל לחפיסה (למינון הנמוך, 18 מ"ג), עד 500 שקל לחפיסה (למינון הגבוה, 54 מ"ג).

     

    הקריטריונים לאבחון הפרעת-קשב

     

    שישה או יותר מהסימפטומים של חוסר-קשב, שקיימים לפחות שישה חודשים בעוצמה שפוגעת בהסתגלות ואינה מתאימה לרמה ההתפתחותית:
    • לעתים קרובות הילד לא שם לב לפרטים או טועה בשיעורי-בית, הכנת עבודה או פעילות אחרת.
    • לעתים קרובות הילד מתקשה להתמיד במשימות או במשחקים.
    • לעתים קרובות הילד אינו מקשיב כאשר מדברים אליו ישירות.
    • לעתים קרובות הילד אינו ממלא אחר כל ההוראות ואינו מסיים שיעורי-בית, מטלות או תפקידים.
    • לעתים קרובות הילד מתקשה בארגון פעילויות או משימות.
    • לעתים קרובות הילד נמנע, מתרחק או מתנגד למשימות הדורשות מאמץ מנטלי מתמשך.
    • לעתים קרובות הילד מאבד דברים הנחוצים למילוי משימות או פעילויות (צעצועים, שיעורי-בית, עפרונות, ספרים, מכשירים).
    • לעתים קרובות הילד מוסח קלות על-ידי גירויים חיצוניים.
    • לעתים קרובות הילד נוטה לשכוח דברים בפעילויות יומיומיות.

     

    הקריטריונים לאבחון היפראקטיביות

     

    שישה או יותר מהסימפטומים של היפראקטיביות-אימפולסיביות הנמשכים לפחות שישה חודשים, בעוצמה שפוגעת בהסתגלות ואינה מתאימה לרמה ההתפתחותית. היפראקטיביות:
    • לעתים קרובות הילד מזיז את ידיו ורגליו בחוסר שקט או מתפתל בכיסא.
    • לעתים קרובות הילד קם בכיתה או במצבים אחרים, שבהם נדרשת ישיבה.
    • לעתים קרובות הילד מתרוצץ בצורה מוגזמת, במצבים שבהם אין זה מתאים להתנהג כך.
    • לעתים קרובות הילד מתקשה לשחק או לפעול בצורה שקטה.
    • לעתים קרובות הילד נמצא בתנועה, ונראה כאילו הוא מוםעל על-ידי מנוע פנימי.
    • לעתים קרובות הילד מדבר ללא הרף, בגודש רב של מלל.

     

    אימפולסיביות:
    • לעתים קרובות הילד נותן תשובות לפני שהצגת השאלה הושלמה.
    • לעתים קרובות הילד מתקשה לחכות לתורו.
    • לעתים קרובות הילד מפריע לאחרים או מטריד אותם (למשל, נכנס לתוך שיחה או משחק).

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אביגיל עוזי
    הפרעות קשב. 10 אחוז מהילדים סובלים
    צילום: אביגיל עוזי
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים