"רק אל תקראו לנו חנונים"

כל ההורים בטוחים שהילדים שלהם הכי חכמים והכי מוצלחים, אבל במקרה של משפחת הלברטל משכונת רחביה בירושלים יש גם קבלות. לאחרונה סיים הבן הבכור במשפחה, מ' (22), מסלול מפרך בן שלוש שנים וארבעה חודשים של לימודי תעודה אקדמיים במסגרת פרויקט תלפיות היוקרתי של צה"ל, שבסופו מקבלים הבוגרים דרגת סגן ומשובצים ביחידות צבאיות מובחרות כקצינים למחקר ופיתוח. שני אחיו, דורי ותום, לוקחים גם הם חלק בפרויקט: דורי (21) בעיצומה של שנת הלימודים השלישית, תום (18) – בשנת הלימודים הראשונה.

מ' ודורי הם בוגרי התיכון "שליד האוניברסיטה", תום בוגר "התיכון למדעים ולאמנויות". שלושתם מנגנים – מ' בגיטרה, השניים האחרים בפסנתר. תום התרגש לנגן את "התקווה" בטקס הסיום של אחיו.

מתקן הבננות

אז איך קורה שבמשפחה אחת גדלים שלושה ילדים מחוננים? ההורים, רפי ולחן, משוכנעים שלעניין הגנטי יש חלק קטן מאוד בתוצאות המרהיבות. לעניין החינוך והכבוד שמעניקים ההורים לילדיהם – ולהיפך – יש, בעיניהם, יותר משמעות. לחן מתוודה בתחילת השיחה כי מעולם לא היניקה את ילדיה – הם אכלו תחליף חלב אם.

"הילדים והעבודה הם שני הדברים הכי חשובים בחיי", אומרת לחן, סגנית אחות ראשית במחלקת דיאליזה בבית-החולים הדסה עין-כרם בירושלים. "כשילדתי אותם, לא עבדתי במשך 10 שנים ומעולם לא היתה להם מטפלת. המוטו הראשי בחינוך שלנו היה לתת לילדים לעשות מה שהם רוצים, או מושכים לכיוונו, ופחות ליזום. כלומר, להקשיב לצרכים שלהם ולהוביל אותם בהתאם אל המקומות שיספקו מענה לכך ויפתחו את הנטיות שלהם.

"אף פעם לא התייחסתי אליהם כאל בובה משעשעת שמציגים בפני אחרים, ולא נתתי שאחרים יתייחסו אליהם ככה. גם כשהם היו קטנים, הם היו מבחינתי אנשים לכל דבר".

לטובת ההורים שמעוניינים לחקות את המודל, תורמת לחן טיפים נוספים לגידול מחוננים: "אחרי האוכל זו השעה שהילדים היו הכי רגועים. בשעה הזאת תמיד הקפדתי להשאיר אותם לבדם. קראתי לזה 'השעה של האוניברסיטה שלהם'. בשעות האלה הם באמת גילו ריכוז גבוה מאוד. הם היו משחקים, מדברים עם הרעשנים שלהם, מסתקרנים ומנסים בעצמם. לא הייתי נותנת לאף אחד להפריע להם בזמן הזה.

"בכלל, תמיד הקפדתי על משחקים אקטיביים, שהילדים הפעילו, ולא על מוצרים פסיביים. ניסיתי גם כמה שפחות לומר לא, אבל כשאמרתי לא – זה היה נחרץ והכרחי. באותן שנים הילדים היו משתוללים ומשחקים ביחד בבית, מה שאומר שהבית לא נראה ייצוגי, אבל היה להם טוב וזה היה שווה את הבלגן".

לחן מספרת עוד, כי כשמ' היה פעוט, הוא התעקש לעשות את הטיול היומי לגינה הציבורית בזחילה, במקום בישיבה נוחה בעגלה. על הבן השני, דורי, היא מספרת כי היה פילוסוף מגיל צעיר. "בגיל 4 דורי היה צופה מושבע של הסידרה 'מייטי מאוס'. אני זוכרת שפעם אמר לי, שהעכבר הוא יתום. שאלתי למה הוא חושב כך, והוא ענה: 'כשמייטי מאוס גדל ונהיה חזק כל-כך, הוא הרג את ההורים שלו, כי לא היה צריך אותם יותר'. אחרי שהזדעזעתי מהתשובה שאלתי אם גם כשהוא יגדל ויהיה חזק ולא יצטרך אותנו יותר הוא יהרוג אותנו, הוא חשב קצת ואמר: 'אני חושב שעד שאהיה גדול וחזק אתם ממילא תמותו, אז לא אצטרך להרוג אתכם'".

תום, הצעיר במשפחה, היה, לדברי האם, ילד עקשן. "פעם, כשהיה ממש קטן הוא קילף בננה והיא נשברה לו. הוא התעקש שנתקן את הבננה ולא הסכים לקבל חדשה".

האבא רפי (50), משרת במשטרת ישראל מזה 25 שנה כמוסיקאי, ב-13 השנים האחרונות כמנצח וקומפוזיטור של תזמורת המשטרה. גם הוא, כמו לחן, חושב כי הגורם המכריע במקרה זה הוא החינוך. "אומנם סביר להניח שאת הכישרון המוסיקלי הם ירשו ממני, אבל תמיד הם היו ילדים שהתעסקו בניסויים, בפתרון תעלומות ובחידות מתמטיות, ובעיקר נטו לכיוון הפיזיקה.

"תום היה מרכיב פאזלים הפוך, בלי לדעת מהי התמונה שהוא מרכיב. מ' היה מפרק כמעט כל דבר ומנסה לחבר אותו אחר-כך, ניסויים שעלו לי לפעמים ביוקר. דורי זכה לפני שנתיים בתחרות הפיזיקה בישראל וייצג אותנו בהונג-קונג ובטורקיה בתחרות העולמית לנוער בפיזיקה".

הנה השלישייה

אם יש משהו שהאחים לבית הלברטל ממש לא אוהבים זה שקוראים להם "חנונים". הם אומנם למדו בתיכונים היוקרתיים ביותר, במגמות הנחשבות ביותר, והוציאו את הציונים הכי גבוהים בשכבה, אבל זה עדיין לא נותן לאף אחד את הזכות לקרוא להם חנונים. "אנחנו חיילים רגילים, כמו החיילים בצה"ל", אומר בצניעות סגן מ', שסיים את הקורס כחניך למופת. "נכון שיש לנו ראש על הכתפיים, אבל לא נראה לי שמישהו מהחברים שלנו יגיד עלינו שאנחנו חנונים".

רס"ן אמיר שלכט, מפקד הפרויקט, מאשר: "הם לא נתפסים כחנונים. מי שמכיר אותם ועובד איתם מתמלא הערכה לרמת ההשקעה והמוטיבציה שלהם. לא מדובר, בפרויקט הזה, בחבורה של חנונים שיושבת במעבדות, או במדענים מטורפים".

מ', הראשון שהתגייס לפרויקט, טוען כי לא הוא שמשך את אחיו ל"תלפיות". "המלצתי לדורי על הפרויקט, אבל הוא החליט על זה עוד הרבה קודם לכן. תום ראה שאנחנו נהנים ומרוצים, וזה נראה לו מקום טוב".

תום: "האחים אמרו לי: 'תראה, יש הרבה מקומות טובים בצבא. תבדוק אותם ואז תחליט'. הם רצו שאני אצטרף לפרויקט הזה, זה רק אם אני באמת רוצה להיות חלק ממנו. כשאני התגייסתי לפרויקט, כבר לא חגגו את זה בבית, כמו שחגגו למ'. עשו לי מסיבה מאוד מצומצמת, כי זה הפך כבר לשגרה".

מאז שתום נכנס לקורס, אף אחד כבר לא קורא לו בשמו. "קוראים לי 'הלברטל הצעיר', או 'האח של'. כשההורים באים לבקר בשבתות, הם מצביעים עלי ואומרים: 'זה ההוא מ'השלישייה', שיש לו שני אחים כאן'".

וזה עוזר או מזיק?

"לדעתי זה עוזר, אבל זה גם מאוד מלחיץ. אני תמיד יודע שיהיה מי שיעזור לי אם אצטרך, והחונך שלי הוא אח שלי. אני לא רוצה לחשוב מה יקרה אם אני לא אצליח. האחים שלי מאוד כשרוניים, ואני לא יודע אם אני אצליח להגיע לרמה שלהם. דורי מאוד מבריק, ומ' מאוד מנהיג, ואני איפשהו באמצע. בכל מקום שאני מסתובב בתלפיות, כולם אומרים לי: 'אתה הלברטל, בטוח שתצליח'. זה קצת מלחיץ".

"שום דבר לא בא לנו בקלות", ממהר להבהיר דורי, שמלווה את תום, "הכל תלוי ברצון ובהשקעה. עבדתי קשה כל השנים האלה כדי להגיע להישגים".

המתכון להצלחה

ההורים, רפי ולחן, טוענים כי שלושת האחים המוכשרים אף פעם לא רבו. לאחים, מצידם, יש רק דברים טובים להגיד על החינוך שקיבלו בבית. "מאז שהיינו ילדים התייחסו אלינו כאנשים בוגרים", אומר מ'. "אף פעם לא אמרו לנו לעשות פרצוף או להגיד 'במבה'. הם הסתכלו עלינו בגובה העיניים, כמו אל אנשים ולא כמו אל בובות.

"ההורים השקיעו הרבה בחינוך שלנו, והכל בהרבה אהבה. סבתא שלי לימדה אותי לקרוא כבר בגיל שלוש. נתנו לנו לשחק במשחקים שמפעילים את השכל, כמו פאזלים, ובנינו יחד משחקים. הקשרים בינינו תרמו ליצירתיות של כל אחד מאיתנו".

גם תום בטוח, שהחינוך בבית היה המתכון להצלחה. "מאז שנולדתי, ההורים שלי נתנו לי את כל החופש שאני צריך, וזה נתן לנו את מה שהתוכנית מחפשת. ההורים שלי לא מורים למתמטיקה ופיסיקה, כמו רבים מההורים של חניכי הקורס. אמא שלי היתה רקדנית 30 שנה, אבא שלי הוא מוסיקאי. אני לא חושב שלמדנו פיסיקה ומתמטיקה בבית, אבל אבא תמיד אמר לנו שהעתיד נמצא בטכנולוגיה, והקשבנו לו".

"פעם שאלו אותי אם אנחנו המשפחה הכי חכמה בארץ. אנחנו בהחלט לא, כי לא מדובר רק בדרישות של חוכמה. בקורס דורשים גם נתונים אחרים, וכנראה שלאחים שלי ולי יש אותם".