דו"ח: הממשלה ביטלה תוכניות הפיתוח במגזר הערבי

התוכנית לפיתוח תשתיות ומערכות חינוך במגזר הערבי בוטלה, למעשה, בתקציב הממשלה לשנת 2004. נראה כי הבעיות הידועות במשק הישראלי מתבטאות במגזר הערבי בקיצוניות: יותר אבטלה, יותר עוני, יותר נשירה מבתי הספר.

מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בישראל פרסם היום (ג') דו"ח מיוחד על המצב הכלכלי חברתי של הרשויות המקומיות והאזרחים הערבים. הדו"ח הוצג בדיון שהתקיים בכנסת.

לפני שלוש שנים קיבלה הממשלה החלטה להשקיע מיליארד שקל בשנה, ב"תכנית ארבעת המיליארדים", שמטרתה: להקצות לכל היישובים הערביים כארבעה אחוז מתקציב הפיתוח הממשלתי.

בדו"ח טוען מרכז מוסאוא, כי הממשלה ביטלה בתקציב 2004 את התוכנית, וכתוצאה מכך הוחמר המצב הכלכלי חברתי של הרשויות המקומיות הערביות, וכן של האזרחים הערבים.

בדו"ח שני חלקים: החלק הראשון בוחן תחומים שונים ברשויות הערביות וברמת החיים של האזרחים הערביים. בחלק השני מציג הדו"ח את המדיניות התקציבית בשלוש השנים האחרונות ואת הצעת התקציב לשנת 2004.

שליש מהילדים מתחת לקו העוני

עיבוד הדו"חות של הרשויות הערביות לשנת 2003 מעלה, כי גירעונן עומד על כמיליארד שקלים. 30 רשויות מקומיות ערביות מתוך 80 לא משלמות משכורות וחשבונות לספקים. בחלקן נותקו שירותים בסיסיים כמו אספקת מיים וקווי טלפון. 95% מהרשויות המקומיות נמצאות בדירוגים הנמוכים לפי המדד כלכלי חברתי שפורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

בעקבות קיצוץ קצבאות הילדים, הידרדרו 30% מהילדים הערבים בשנת 2003 אל מתחת לקו העוני (337 אלף ילדים). כ-45% מהמשפחות הערביות חיות מתחת לקו העוני (87,300 משפחות).

הדו"ח חושף בעיה קשה של אבטלת נשים במגזר הערבי: 80% מהנשים הערביות הן מובטלות.

צפיפות במגזר הערבי: כמעט פי 2 לעומת המגזר היהודי

לשכות בריאות הציבור מדווחות על החמרה במצב תמותת התינוקות ביישובים הערביים. המצב חמור במיוחד בנגב, שם נפטרים 17 תינוקות לכל אלף לידות.

הממשלה החליטה בשנת 2000 לתכנן ולפתח קרקעות לבניית 40 אלף יחידות דיור במגזר הערבי. רק בשנת 2003 סיים משרד השיכון לתכנן שכונות חדשות. התוצאה: 36 אלף בתים ללא רישיון. צפיפות הדיור היא 1.41 לפחות לחדר ביישובים הערביים לעומת 0.88 ביישובים היהודים.

ממוצע הכנסה לנפש של האזרח הערבי עומד על 4,472 שהם כ-60% מהממוצע לאזרח יהודי. הפערים נובעים בעיקר מפערים בהשכלה ובסוגי העבודה בהם עוסקים העובדים הערבים לעומת היהודים.

התקציבים למגזר: מעוכבים או לא מיושמים

הדו"ח תוקף בחריפות את מדיניות הממשלה כפי שמשתתפת בתקציב המדינה לשנת 2004. שלוש ועדות לבדיקת צורכי החינוך הערבי הגישו המלצות לפתרון מצוקת הכיתות ביישובים הערבים. 1,500 כיתות שהיו אמורות להיבנות לא נבנו. משרד האוצר מעכב את בנייתן של 500 כיתות לימוד שתיכננו זה מכבר לבנות. 

בתוכניות הפדגוגיות עומד משרד החינוך לקצץ 14 מיליון שקלים. באגף שחר, (שירותי חברה ורווחה במשרד החינוך) התקציב המיועד לחינוך הערבי אינו עולה על 7% למרות שבג"ץ פסק כי יש לפעול לתיקון המעוות.

שיעור הנשירה במערכת החינוך הערבית עומד על 12%, לעומת 6% בחינוך היהודי.

משרד הפנים קיצץ שישה מיליון שקלים בתקציב מענקי האיזון לרשויות המקומיות. בנוסף, קיצץ המשרד 55 מיליון שקלים בתקציב הפיתוח לרשויות הערביות.

משרד הבריאות יקצה רק 1.7 מיליון שקלים לבניית מרפאות טיפת חלב, במקום 3 מיליון כמתוכנן. המשרד אינו מקיים את כל חובותיו על פי הוראות חוק הבריאות, ואינו מחייב את קופות החולים להקים ולהפעיל מרפאות, במיוחד בכפרים הלא מוכרים בנגב.

משרד התעשייה יקצץ 60 מיליון שקלים בפיתוח והקמת אזורי מלאכה ותעשייה ביישובים הערביים. המשרד אמור היה להקצות שישה מיליון שקלים להכשרת נשים ליציאה לעבודה. בפועל, תקציבים אלה אינם מיושמים.

בשנת 2002 לא ניצל משרד השיכון כ-38 מיליון שקלים שנועדו לפיתוח שכונות חדשות ביישובים הערביים, בשנת 2003 ניצל המשרד רק 15% מהתקציב שהועמד לרשותו. רוב סעיפי התקציב המיועדים לסיוע ברכישת דירה סגורים בפני האזרחים הערביים ומיועדים רק לקבוצות מסוימות במגזר היהודי.

הדו"ח מציין לשבח רק את פעילות משרד התשתיות, שפועל בשלוש השנים האחרונות להגביר את חיבור היישובים הערביים ברשת הביוב.