איילון ונוסייבה עוברים ל"שלב הפוליטי"

על לוח לבן התלוי באחד החדרים במטה "המיפקד הלאומי" ברמת גן, מעדכנים מדי יום, בכתב מסודר וקריא, את מספר הישראלים והפלסטינים שחתמו על מסמך ההבנות שגיבשו עמי איילון וסרי נוסייבה לפני כחצי שנה.

כחמישה חודשים לאחר שיצאו השניים עם היוזמה לציבור הרחב בישראל וברשות הפלסטינית וביקשו את תמיכתו, המספרים, אם לומר זאת בעדינות, לא מרשימים במיוחד: רק כ-130 אלף ישראלים וכ-65 אלף פלסטינים טרחו וצירפו את חתימתם למסמך המציע פיתרון כולל לסיום סכסוך הדמים.

אבל, מתנחמים במטה "המיפקד הלאומי", כאלף איש חדשים חותמים בכל יום. "קצב החתימה של האנשים לא קשור לתמיכה שיש למסמך בציבור", אומר איילון בשיחה עם ynet. "הקצב תלוי ביכולת שלנו להגיע לכל מקום, ביכולת להשיג כסף ולהופיע בפרסומים שונים. הישראלי לא חותם סתם על מסמך. הוא רוצה לדעת מה כתוב בו. הוא רוצה לדעת מה יש מעבר לכותרת. בכל מקרה, אני לא מכיר עוד יוזמות שקיבלו כה הרבה חתימות".

נכנסים לפוליטיקה

עמי איילון ואנשיו יודעים שמספר החותמים הוא לא בהכרח עדות להצלחה, אבל זה לא מבלבל אותם, והם נערכים במרץ לשלב חדש בשיווק המסמך – השלב הפוליטי.

במטה "המיפקד הלאומי" טוענים כי לשלב החדש אין קשר למספר הנמוך של החותמים, ובשבועות הקרובים יופיעו איילון ואנשיו, כאורחיהם של שלושה חברי כנסת מש"ס, משינוי ומהליכוד, בפני חברי כנסת (במשכן הכנסת) וייפגשו עם פוליטיקאים מכל קצוות הקשת הפוליטית (כולל חברי מרכז ליכוד), בניסיון לצרף כמה שיותר חתימות לתוכנית.

את הצעד הראשון המשמעותי עשה איילון בחזית הפוליטית לפני שבועות אחדים, כאשר הציג את תוכניתו בפני חברי סיעת ש"ס בכנסת. המפגש המיוחד הזה הוליד גם הפתעה קטנה: שניים מחברי הכנסת של הסיעה, שבמפקד הלאומי מסרבים לגלות את שמם, חתמו על המסמך והביעו בו תמיכה.

אנשי "המיפקד הלאומי" משוכנעים כי השניים האלה הם רק הסנונית הראשונה. "אנחנו עוברים לשלב חדש במפקד", מסביר איילון. "דיברנו מראש שיהיו כמה שלבים, אבל לא היה לנו ברור לגמרי מתי יהיה כל שלב. השאלה היתה מתי יבוא השלב שבו אנחנו נתחבר למערכת הפוליטית, ולבסוף החלטנו שאחרי מאה אלף חתימות, נתחיל לדבר עם הפוליטיקאים. השיח הישראלי נמצא כיום במקום אחר לגמרי ממה שהיה לפני כמה חודשים, ולנו יש יד בזה, לפחות חלקית. הלכתי להציג לש"ס את התוכנית כדי שיתקיים דיון. עכשיו יש לציבור שלהם לגיטימציה לשמוע מה יש לנו לומר".

"הבנות ז'נווה סייעו לנו"

מאז פרסמו איילון ונוסייבה את תוכניתם, הולידה המציאות הישראלית עוד כמה יוזמות לסיום הסכסוך. הבולט שבהם היה מסמך ז'נווה, שנחשף לראשונה ב-ynet.

למרבה ההפתעה, איילון טוען כי לא זאת בלבד שהבנות ז'נווה ופרסומן לא פגעו ביחסי הציבור לתוכניתו, אלא אפילו סייעו. "בניגוד למה שהיה לפני כמה חודשים, השתנתה ההנחה שאין עם מי לדבר. יותר ויותר ישראלים מבינים שיש עם מי לדבר, וגם בחברה הפלסטינית יש רובד שנמאס לו ורוצה לדבר. יש גם יותר ויותר תוכניות, ויש תחרות ביניהם, מה שהופך לרלבנטי את השאלה – מה הם הקווים האדומים. הבנות ז'נווה עוזרות לנו ומקדמות את השיחה, משתי סיבות: הן לא נותנות לנושא לרדת מסדר היום הציבורי, ולנו, במיפקד הלאומי, זה לא עולה כסף. בהרבה מאוד מאמרים מוזכר המפקד הלאומי, לצד הבנות ז'נווה".

איילון אומר גם כי "הבנות ז'נווה קובעות נקודת ייחוס לציבור – ימין, שמאל, מרכז. עכשיו הרבה יותר קל לנו למקם את עצמנו במרכז, ומהרבה בחינות, אני רוצה להיות במרכז".

האם השלב החדש בקמפיין הציבורי שמובילים עמי איילון וסרי נוסייבה יסייעו לקדם את הרעיונות שלהם? לא ברור. ועוד פחות ברור מה יהיה ערכו של המפקד הלאומי, כאשר ממלא מקומו של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, מדבר כמו שהוא מדבר.