שתף קטע נבחר

רבותי ההיסטוריה עוברת

מבנים רבים שהוכרזו אתרים ראויים לשימור, נמצאים בכל זאת בסכנת הכחדה. מנכ"ל המועצה לשימור אתרים: "אם לא נעשה עכשיו מעשה, נוכל להכיר את האתרים ההיסטוריים רק בתמונות"

במדינות נאורות מקפידים להנציח ולשמר אותם, נותנים להם את הכבוד המגיע להם. בישראל הורסים אותם כדי להרים במקומם עוד פרויקט נדל"ן – אז מה אם מדובר באתר היסטורי רווי נוסטלגיה. המציאות הישראלית מוכיחה, שוב ושוב, כי כוחות הנדל"ן עדיין מנצחים כל שיקול סנטימנטלי וערכי של שמירת נכס, שהוא חלק מההיסטוריה והמורשת שלנו.

 

במועצה לשימור אתרים מפשילים בימים אלה שרוולים לקראת היציאה לקרב מאסף, לעוד ניסיון – כמעט נואש – לשכנע רשויות מקומיות להעדיף את השארתם של מספר מבנים בעלי ערך היסטורי על-פני הקמת קניונים או פרויקטים אחרים עתירי ממון.

 

כעשרים שנה פועלת בישראל המועצה לשימור אתרים היסטוריים, מתוקף חוק שקיבלה הכנסת . למרות שניתן לה, לכאורה, הכוח להגן על מבנים חשובים, ראשיה מתוסכלים. לנגד עיניהם הופכים מבנים היסטוריים לעיי חורבות, לעיתים תוך אדישות מוחלטת של הממסד.

 

בשנים האחרונות, בעיצומו של הליך להחלת חוק לשימור אתרים על מבנה היסטורי, היו מקרים שבעלי נכס מיהרו להרוס את המבנה, תוך העלמת עין של הרשות המקומית, במטרה לקבוע עובדה חדשה בשטח ולשחרר את המקום ממחוייבות של שימור. היו מקרים שמבנה הוכרז כראוי לשימור, אך מהנדס רשות מקומית הוציא צו הריסה בטיעון שהוא מסוכן לציבור.

 

"למרות שהמודעות בציבור הולכת וגדלה עדיין אנחנו נאלצים להתמודד עם החשיבה שהשימור פוגע בפוטנציאל הפיתוח", אומר יוסי פלדמן, מנכ"ל המועצה לשימור אתרים. "רשויות מקומיות רומסות ביד גסה אתרים היסטוריים. זו שערוריה שדווקא בירושלים, בירת העם היהודי, אתרים שמייצגים את ההיסטוריה של ארץ ישראל נראים כמו פגרים הזרוקים לצידי דרכים, או מבנים שעברו מסכת התעללות".

 

הבית של התפוזים

 

כך, לדוגמה, הציתה יד נעלמה את מלון רבינוביץ' בפתח-תקווה, לאחר שנקבע כי הוא יעד לשימור. וילה סאן בירושלים, המלון היהודי הראשון, הוצתה אף היא. ההערכה היא, כי מבנים נוספים לא ישרדו את החורף, ביניהם בית הקזרמה במזכרת בתיה, בית בוסל בצפת ובית המוכתר בזכרון-יעקב.

 

אחת הדוגמאות לאוזלת היד של המועצה היא התוכנית הנרקמת להקים מרכז עסקים או מגורים בגובה של 16 קומות על השטח בו עומד בית פרומין בירושלים, ששימש כמשכנה הראשון של הכנסת עד שנת 1966. למרות חשיבותו ההיסטורית, עיריית ירושלים לא פעלה לשימורו. ב-98' נמכרו השטח והבניין ליזם אילן רג'ואן. למרות שנעשים מאמצים, באמצעות חקיקה בכנסת, לשמר את המקום ולפצות היזם, הסכנה עדיין מרחפת על המקום.

 

דוגמה נוספת היא בית הביל"ויים באבו כביר בתל אביב. המקום שימש משכנם של הביל"ויים עם עלייתם לישראל והפך לאחד מסמלי ראשית הציונות. הביל"ויים, שקיבלו את הכשרתם החקלאית בבית-הספר מקווה-ישראל הסמוך, החלו מהבית הזה לייצא לחו"ל את התפוזים, סמלה של הפרדסנות העברית. הבית הוכרז אתר שימור, אך עבודות הרחבת כביש איילון דרום לטובת מסילת רכבת פרברית לראשון-לציון מאיימות על עתידו.

 

גם וילה שוקן בירושלים עלולה להפוך לעיי חורבות. מדובר במבנה משנות ה-30, שתיכנן האדריכל היהודי-גרמני אריך מנדלסון עבור זלמן שוקן. הבית נחשב ברחבי העולם ליצירת מופת אדריכלית וצילומיו מוצגים בתערוכות שונות. ב-1957 רכשה האקדמיה למוסיקה ומחול את המבנה. בעקבות ההחלטה להעתיק את האקדמיה למשכנה החדש בגבעת רם, נמכרה וילה שוקן ליזם פרטי, המתעתד להקים במקומה בניין עם 24 יחידות דיור.

 

נווה-צדק, למשל

 

עוד מומנט היסטורי שמרחפת מעליו סכנת הכחדה הוא תחנת הרכבת הישנה בירושלים. מאז שהתחנה חדלה לתפקד, רכבת ישראל לא טרחה לטפח את המקום. עיריית ירושלים מתכננת להקים במקום פרויקט בנייה גדול שלא יותיר זכר מהתחנה ההיסטורית. גם בית החרושת 'נור' לגפרורים בעכו, שנבנה ע"י משפחת ויצמן בסוף המאה ה-19 ונמכר ליזם פרטי - בסכנה.

 

בסוף שנות ה-20 נבנה בטבריה מבנה מיוחד שעל ראשו כיפה – "מלון אליזבת", לימים מלון גינוסר. בית המלון שימש בית נופש לאצולה הבריטית, ובו גם היה אולם הראינוע הראשון בארץ ותיאטרון שאירח הצגות של "הבימה" ו"האוהל". כיום שייך המקום ליזם פרטי, שלא דואג לשימורו. הכיפה המרשימה התמוטטה בשריפה, שיש הטוענים שהיתה מכוונת.

 

במועצה לשימור אתרים עדיין מנסים לשמור על אופטימיות. בשימור מבנים היסטוריים, אומרים שם, יש ערך כפול: מעבר לכבוד שנותנים להיסטוריה, ניתן לנצל את המבנים האסתטיים לצורך הקמת מתנ"סים ומרכזים קהילתיים. לדוגמה מביאים את פעולות השימור שנעשו בזכרון-יעקב, במושבה הגרמנית בחיפה, בנווה-צדק ובראש-פינה – במקומות שהפכו לפניני תיירות ולמוקדי תרבות מושכי קהל.

 

יוסי פלדמן, מנכ"ל המועצה לשימור אתרים, פועל בימים אלה לגיוס אישי ציבור כדי להגדיר בחוק מדינה את סוגיית שימור האתרים. "לצערי, אנחנו רחוקים 50 שנה ממדינות באירופה בתפיסתנו את חשיבות שימור ההיסטוריה", הוא אומר. "אם לא נעשה עכשיו מעשה ונקבע כללים, נוכל להכיר את האתרים ההיסטוריים רק בתמונות".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: יריב כץ
מלון גינוסר. היזם לא דואג לשימור
צילום: יריב כץ
צילום: המועצה לשימור אתרים
בית פרומין. הסכנה עדיין מרחפת
צילום: המועצה לשימור אתרים
צילום: מאיר פרטוש
מלון רבינוביץ. יד נעלמה הציתה
צילום: מאיר פרטוש
מומלצים