"הודעת לוב היא מתנה אסטרטגית לישראל"
ד"ר מאיר שטיגליץ, מומחה ליחסים בינלאומיים ואסטרטגיה, אומר כי הודעתו של שליט לוב, על כוונתו להתפרק מנשק להשמדה המונית, מעידה על ניצחון גדול לממשל בוש. לדבריו, ישראל שגתה בהערכותיה לגבי תוכנית הנשק של לוב
"הודעתה של לוב על כוונתה להתפרק מהנשק הגרעיני, היא מתנה אסטרטגית לישראל". כך אומר ל-ynet ד"ר מאיר שטיגליץ, מומחה ליחסים בינלאומיים ואסטרטגיה.
לוב הודיעה שלשום במסר דרמטי כי היא מתכוונת להתפרק מהנשק להשמדה המונית המצוי ברשותה. לאחר נאומים של הנשיא ג'ורג' בוש וראש ממשלת בריטניה טוני בלייר, פרסם שליט לוב, מועמר קדאפי, הודעה בה התייחס להתפרקות מנשק ההשמדה.
שטיגליץ ציין עוד שההודעה של לוב מסמנת הצלחה גדולה למדיניותו של ממשל הנשיא ג'ורג' בוש. כמו כן אמר שטיגליץ כי הערכות מערכת הביטחון בישראל, לגבי לוב ותוכנית הנשק שלה, התגלו עם ההודעה הדרמטית, כלא נכונות.
מה המשמעות של הודעתה של לוב?
"יש כאן ניצחון ברור לתפיסת העולם ולמהלכים של ממשל בוש. למרות שהתיאורים של מה שקדם להם, מנותקים מהמציאות, מדובר בתהליך ארוך שעבר על קדאפי. בכל אופן, העובדה שהמו"מ הזה תפס תאוצה בזמן המלחמה נגד עיראק ושקדאפי הסכים שזה יפורסם כפי שזה פורסם, היא הישג גדול לפוליטיקה של ממשל בוש".
עד כמה, להערכתך, היה ללכידתו של סדאם חוסיין משקל בהכרעה הזו?
"קדאפי עשה את זה כמעט מיידית אחרי הלכידה, כך שבכל מקרה יעשו את ההקשר. או שהוא נלחץ או שבוש ובלייר לחצו עליו".
יש מי שמסמן את המהלך הזה כניצחון לדיפלומטיה השקטה. עד כמה זה נכון, או שבעצם מדובר בהשפעה של המלחמה בעיראק?
"מבחינת לוב זה מהלך נכון, מתוחכם. סביר ביותר שאילולא הפעולה בעיראק, ההודעה היתה מתעכבת. הוא ראה את הצבא האמריקני נכנס לבגדד והבין שבתנאים האזוריים והעולמיים, ובדה-לגיטימציה לנשק כזה, הוא בצד הלא נכון.
צריך להגיד ביושר שהסכמה של לוב לקבל על עצמה את הפרוטוקול הנוסף של הוועדה הבינלאומית לאנרגיה אטומית, מהווה ניצחון של המדיניות החד-צדדית של בוש ובלייר, אבל צריך לראות את הדברים בהקשר רחב יותר. ההדהוד ההיסטורי ממלחמת עיראק לא מתחיל ומסתיים באזור.
המבחן ההיסטורי של ממשל בוש יהיה בפעולות של רוסיה, סין, פקיסטן והודו, ושם אין בשורות טובות. אם המבחן הבא של צפון קוריאה יוכתר בהצלחה, ייתכן שממשל בוש יביא טוב לעולם".
בישראל שבו והזהירו מפני כוונותיה של לוב. האם מדובר באזהרות אמת, או שמא באזהרות שווא?
"כל מה שתקראו וכל מה שייאמר על מה שהיה ללוב, סביר להניח שאין לו קשר למציאות. מדובר במהלך מניעתי. למשל, הופיעה ידיעה על כך שהם קרובים לפצצה גרעינית. מבחינה מבצעית, הם לא היו קרובים לנשק גרעיני, והם היו תחת פיקוח".
אז מאין באות הערכות מודיעיניות מנופחות כאלה?
"זו תוצאה של מדיניות עוצמה חסרת גבולות של מדינת ישראל, שגובלת באטימות. כמו אחרי ההכרזה של איראן על נכונותה לאפשר פיקוח נוסף, ראשי מערכת הביטחון אמרו שזה איום חמור עוד יותר.
מדובר באי-נכונות של ישראל לבצע מהלך כלשהו, אפילו הצהרתי, כדי שהביטחון שלה יושתת על משהו פחות מחודו של טיל. מופז יגיד, גם אחרי שהפקחים ייכנסו ללוב או לאיראן, שישראל לא מאמינה ויסרב לראות בזה שינוי רדיקלי. אבל לישראל זו מתנה אסטרטגית גדולה.
כל מה שקורה היום בעולם, נעשה כאילו כדי לשפר את מעמדה של ישראל. כל מה שקרה זה סדרה של נסים. אבל ישראל רואה בכך תוצאה של הפעלת כוח. מחר נקום לכותרות של 'ניצלנו מנשק להשמדה המונית', שכמובן אינן נכונות".
עד כמה אנחנו קרובים למצב שבו יופעל לחץ כבד על ישראל להתפרק מנשקה, או לפחות להסכים לפיקוח בינלאומי?
"ברור שהמהלכים הדיפלומטיים יוצרים באזור אווירה שפירוק מנשק להשמדה המונית הופך לחלק מהמזרח התיכון החדש שלאחר המלחמה בעיראק, אבל צריך לזכור שלגבי ישראל, לא יהיה שום סוג של לחץ אמריקני".
בעקבות ההודעה הלובית, המצרים לוחצים שגם ישראל תתפרק מנשקה. האם ישראל צריכה ליזום מהלך של קבלת פיקוח מרצון?
"לא. אבל היא צריכה לעשות מחווה, ולשתוק. כך היתה צריכה לעשות גם בעניין איראן, ולא למהר ולהציג עמדה ספקנית בעניין הפיקוח. בישראל יש הרמוניה בין הממשלה, העם והתקשורת, שבכל מצב, התפיסה של ערכי הקהילה הבינלאומית נתפסים בצורה שלילית. כך למשל מתייחסים פה לוועדה הבינלאומית לאנרגיה אטומית, שעושה עבודה נפלאה".
לפנייה לכתב/ת 
