שתף קטע נבחר

על המדף: חמישה דיסקים חדשים

השוגבייבז עם אלבום פופ חביב, אוסף מקיף לפטר גבריאל, אלישיה קיז באלבום מרגש, יניב גולד בקומפילציה בינונית וצ'רלי מגירה עם עוד אלבום סרף מיוחד

Sugababes - Three

 

שלישיית השוגבייבז הן עדות מתמשכת לכוחו של המותג. עוד בתחילת הדרך סימנו את עצמן הבייבז כממשיכות דרכן של ה"אול סיינטס" או במילים אחרות יצרניות פופ מתוחכם ובעיקר מבודל משאר הרכבי הבנים/בנות השטנציים. נכון לשנת 2003 נראה שהעולם קונה את הרעיון, למרות שהבדלים משמעותיים במוזיקה בין הבייבז לבין נגיד "אטומיק קיטן" תתקשו למצוא גם עם זכוכית מגדלת.

 

האלבום החדש של השלישייה הבריטית הוא תוצר ישיר של כל האמור לעיל. אלבום פופ עם נגיעות אר.אנ.בי מלוטש היטב, אבל לא שונה בהרבה משאר המוצרים שתמצאו במדף הפופ בחנויות. לאוהבי גיוון אתני ופופ נעים לאוזן. (ינון רויכמן)

 

Peter Gabriel - Hit & Miss

 

אלבום אוסף כפול מנסה לסכם את קריירת הסולו של פיטר גבריאל, שנטש את ג'נסיס והפך לאחד הכוכבים הגדולים של שנות השמונים, רק כדי להישכח כמעט לחלוטין בניינטיז.

 

הצד הראשון מלקט את להיטיו הגדולים כמו Sledhammer, don't Give Up, Biko, Red Rain, Here Comes The Flood ועוד. בהחלט רשימה מכובדת, אם כי חלק מהשירים לא שרדו את מבחן הזמן ונשמעים היום מיושנים למדי. במידה רבה, הקליפים הנפלאים של גבריאל היו אחראים להצלחת חלק גדול מהשירים הבינוניים כשלעצמם. החלק השני כולל שירים של גבריאל שלא זכו להכרה ציבורית. לא שמדובר בשירים נועזים במיוחד. גבריאל הקפיד תמיד ליצור במרכז הקונצנזוס המוזיקלי, עם חריגות קלות במיוחד לצדדים.

 

בסופו של דבר, למרות נטיותו לפומפוזיות וקלישאות, גבריאל הוא מוזיקאי ענק. האוסף הזה הוא עיסקה משתלמת ומתגמלת למי שמחבב אותו, ולא ראה לנכון לרכוש את 10 הדיסקים שהוציא (גבע קרא עוז). 

 

Alicia Keys  - The Diary of Alicia Keys

 

אלישה קיז היא דיווה בתחילת דרכה. יש לה את כל המרכיבים: היא פסנתרנית קלאסית מחוננת, זמרת אופרטית ופרפורמרית מוכשרת, יש לה איכויות סול אה-לה אריתה פרנקלין לפרקים ומנעד ווקאלי רגיש אך רב עוצמה. אלבומה הראשון, Songs in A-minor, היכה גלים בסצינת ה-Rn'B והסול. 

 

אלבומה החדש, "יומנה של אלישיה קיז", הוא אלבום בשרני, עסיסי, עם המון השפעות של מוטאון, רוקנ'רול, סול, היפ הופ וג'ז. קיז אחראית על הכתיבה, ההפקה והבישול הסופי של האלבום, כמו שעשתה באלבום הראשון. הבוסריות עדיין ניכרת אי-שם בקצוות הלא-מעובדים שאופייניים להפקה צעירה. עם זאת, רוב השירים טובים. אלבום מהנה לחורף. (ליאור אבידב)

 

Direct Out - Compiled By Onyx, Bionics Records

 

יניב גולד הוא מוותיקי סצינת הטראנס המקומית. עוד ב-95' יצר לעצמו גולד שם של תקליטן מעולה. לאחר שחרש את הארץ, עבר גולד ליפאן, שם חי ותקלט במשך ארבע שנים. אחרי חופשה בת חצי שנה בהודו, הקים גולד יחד עם עמית טורקי את "ארקדיה", חברה להפצה וארגון מסיבות, שפעלה ביפאן. בשנת 2000 נפרדו דרכיהם של השניים, וגולד שב ארצה והקים את ביוניקס, אותו הוא מנהל יחד עם פטריק חן וליאון גוסלר.

 

מעבר לשיתוף הפעולה המסחרי, משתפים פעולה חן וגולד גם מוזיקלית, והקומפילציה החדשה מבית ביוניקס מציגה מספר קטעים שכתבו השניים, ביחד ולחוד, לצד אמנים נוספים מלוח התורנויות של ביוניקס. גולד, שפועל גם תחת השם אוניקס, אסף מספר קטעים אנרגטיים וחביבים, שרובם ככולם טרם נשמעו על גבי דיסקים רשמיים, וממקסס אוסף להיטי, נוסחתי קמעא, שחורג פה ושם לקטעים מעניינים באמת (כמו Black & White המצויינים, או עופר דיקובסקי בקטע חדש), וגובל בבנאלי (Chain Reaction עם קטע קצת משעמם, האמת). (ליאור אבידב)

 

צ'רלי מגירה  - פראגמנטים רוקנ'רולים

 

מגירה, אחד היוצרים יוצאי הדופן במוזיקה העברית, ממשיך בתקליט החדש ליצור את העולם הייחודי שלו. הצלילים מתרכזים באגף הסיקסטיז, נגיד סטייל ביץ' בויז המוקדמים ומוזיקת הסרף שלהם. ההבדל הוא שההרמוניות של מגירה מטושטשות, צורמניות ודלות. גלים בגובה נמוך. השירה של מגירה, אם אפשר לקרוא לזה ככה, צרודה ונבלעת. לכאורה בניגוד גמור לז'אנר שאמור להיות קליל ומהנה. אבל בסופו של דבר, המוזיקה המתקבלת מעניינת על פי רוב ומצליחה ליצור חווית האזנה מהנה למדי, אם כי לא לכל אחד. (גבע קרא עוז)

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
עטיפת התקליט
שוגבייבז
עטיפת התקליט
עטיפת התקליט
פטר גבריאל
עטיפת התקליט
צילום: עטיפת האלבום
אלישיה קיז
צילום: עטיפת האלבום
צילום: עטיפת האלבום
direct out ביוניקס
צילום: עטיפת האלבום
עטיפת הדיסק
צ'רלי מגירה
עטיפת הדיסק
לאתר ההטבות
מומלצים