ירושלים: העיר הענייה ביותר בישראל

הגירה שלילית, בעיה דמוגרפית, עוני קשה – נתוני השנתון הסטטיסטי של ירושלים שפרסם לאחרונה מכון ירושלים לחקר ישראל מציגים תמונת מצב עגומה של העיר. על פי נתוני המכון נמשכת ההגירה של תושבי העיר, חילונים וחרדים כאחד, ליישובי הפריפריה בנימוקים של מחסור בדיור זול ובתעסוקה, ולאחרונה גם מתוך חיפוש אחר איכות חיים. במקביל מתבררים נתונים מדאיגים נוספים של קצב הריבוי הטבעי של ערביי מזרח ירושלים – פי 3.3 מקצב הגידול של האוכלוסייה היהודית.

עורכת השנתון הסטטיסטי, ד"ר מאיה חושן, מצביעה על מגמה ההולכת וצוברת תאוצה בשנים האחרונות ולפיה הולך וקטן חלקם של היהודים באוכלוסיית העיר. בשנת 2002, אליה מתייחסים נתוני הדו"ח, רק 67 אחוז מכלל תושבי העיר, המונה 680 אלף נפש, הם יהודים – כלומר 447 אלף איש. 33 אחוז הם ערבים, כלומר 222 אלף איש. זאת, כאמור, בעיקר בגלל ההפרש החריג בקצב הגידול הטבעי של האוכלוסייה הערבית ביחס לזו היהודית.

לתמונה העגומה נוסף התואר הלא מכובד שבו מחזיקה ירושלים – העיר הענייה ביותר בישראל. על פי נתוני הדו"ח, 52 אחוז מכלל ילדי העיר נמצאים מתחת לקו העוני; 38 אחוז מכלל הילדים היהודים בירושלים חיים מתחת לקו העוני. הממוצע הארצי, אגב, עומד על 29 אחוז.

לשאלה האם בהתחשב בנתוני העוני יש לתמוך בהיפרדות ממזרח העיר, העדיף ראש העירייה, אורי לופוליאנסקי, להשיב בהלצה: "אנשים שעוסקים בסקי בשווייץ נהגו להיתקל בכל פעם בסלע גדול ומסוכן. לכן בשווייץ החליטו שבמקום להסיר את הסלע יבנו מרפאה

בקרבת מקום".

עוברים לפריפריות

באשר לתחזית הדמוגרפית הקודרת הודה לופוליאנסקי כי מדובר בבעיה רצינית. "אנחנו עלולים להימצא בעוד שנים ספורות במצב שבו ירושלים עלולה חס וחלילה לא להיות בירת המדינה היהודית", אמר, "וזה דורש התערבות של הממשלה".

גורם נוסף המשפיע על שיעור האוכלוסייה היהודית בעיר היא ההגירה השלילית. על פי הנתונים שמצויים בשנתון הסטטיסטי עזבו את

ירושלים בשנת 2002 16,400 איש, לעומת 9,700 איש בלבד שעברו לגור בה – הפרש של 6,600 איש. מאז 1990 עזבו את העיר 207,400 איש, ובסך הכל נגרעו מהאוכלוסייה המקומית 81,700 איש במהלך התקופה האמורה.

ההגירה, עולה מנתוני השנתון, נעשית בעיקרה ליישובי הפריפריה ולישובים ביהודה ושומרון. 32 אחוז מהעוזבים את העיר עברו להתגורר בישובים הסמוכים. למשל, במעלה אדומים, אדם, פסגות ובית שמש. האוכלוסייה החרדית עוברת בעיקר, לבית"ר עילית ולעמנואל.

לופוליאנסקי תקף את הממשלה ושנוקטת כהגדרתו במדיניות של "ירושלים הנחות סביב לה". לטענתו, כל עוד לא תקבע הממשלה כי ירושלים היא אזור פיתוח מועדף, אנשים יוסיפו לקנות דירות ביישובי הפריפריה. "מי שעובר ליישובי הפריפריה יכול לקנות דירה בשליש מחיר, וגם לזכות בהנחה של 50 אחוז בארנונה אם הוא מחליט לפתוח מפעל באותם אזורים", הוא מסביר.

לד"ר ישראל קמחי, חוקר במכון, יש גורם נוסף לעזיבת העיר והוא תהליכי הפירבור, כלשונו, שעוברים עליה: העובדה שישובים שנבנו בסמוך לירושלים כמבשרת ציון הופכים כמעט לחלק אינטגרלי מהעיר גורמים לתושבי ירושלים לעזוב אותה לטובתם. במקביל, בקרב האוכלוסיה הערבית נרשמת מגמה הפוכה - דווקא ערבים המתגוררים בפרברים כמו א-רם ועטרות עוברים לעיר, מה שמהווה גורם מאיץ נוסף לגידול באוכלוסייה הערבית.

מהעירייה נמסר בתגובה: "ראש העירייה הקים צוות למלחמה בהגירה השלילית ועידוד ההתיישבות בירושלים. העירייה פועלת בשיתוף הפורום הכלכלי לירושלים ליצירת מקומות תעסוקה בעיר ולעידוד יזמים ותעשיינים להשקעה בעיר. עוד בתוכנית יצירת מסלול ירוק לבנייה מזורזת והצעת חוק לעידוד השקעות בירושלים שיהיו פטורות ממס. בנוסף מגבשת העירייה תוכנית להנחות בארנונה ולעידוד מפעלים לעבור לירושלים".