השנה של ג'וני

הליהוק הטוב של השנה: ג'וני דפ גונב את ההצגה

בימים אלו מסתיים עידן ה-JACKASS בקולנוע (לא בטלוויזיה כמובן, וטוב שכך). כל אותם שחקנים שכוכבם דרך בין לילה מתחילים להיעלם באותה מהירות שבה עלו לגדולה, שכן האפקטים לא מצליחים לסוכך יותר על מוגבלותם הרגשית. וכך הגיעה לה שעתו של ג'וני דפ.

הוא נמצא עמנו כבר זמן רב. חלקנו גדלנו עמו בשנות השמונים מול מסך הטלוויזיה. מאז הוא הפליא לגלם שורה של תפקידים מקסימים ובלתי נשכחים בסרטים שמשתרכים להם אי שם בשוליים של הוליווד. תפקידים שהמשותף להם הוא אחד - הערגה לעבר. דומה כי דפ נטל על עצמו כ"משימה של אדם אחד" להחזיר לחיים דמויות וכוכבים שעזבו את עולמנו או נשכחו כבר מליבו של הצופה המודרני. מחוותיו לרודולף ולנטינו, באסטר קיטון, צ'רלי צ'פלין, הופעתו במערבון שמתכתב עם ג'ון פורד וגולת הכותרת: גילום דמותו של הבמאי האקסצנטרי, אד ווד. כל אלה הפכו אותו למשב רוח רענן בעידן די משמים. על-אף ההערכה הרבה לדפ הוא מעולם לא גילגל משכורות מהסוג של ג'ים קארי. סלידתו מן התוצר ההוליוודי הובעה לא אחת מעל גלי האתר. אולם, בסיומה של השנה הזו, לטוב או לרע, דפ חצה את הכביש והשתתף בהפקת ענק ראוותנית מפס הייצור של ג'רי ברוקהיימר, "שודדי הקריביים", והראה לכולנו איך "לועסים סצינה".

מה שבקלות היה יכול להיהפך לסרט הרפתקאות סתמי, הפך, אודות לקפטן ג'ק ספארו של דפ, למופע קסמים אינטליגנטי. ספארו של דפ ניחן בבעיות מוסר לא מעטות, אך ליבו נמצא תמיד במקום הנכון. ממש כמו זה של לי מרווין ב"קאט באלו". דפ ראוי למחמאות משום שהוא המציא את הדמות הזאת. היא שלו ורק שלו. זה קרה ברגע שבו ניגש לבמאי וביקש לגלם את ספארו כהכלאה בין פפה לה פו (הבואש של הלוני טונס) וקית' ריצ'רדס והשאר הוא כבר היסטוריה.

הדובדבן שבקצפת: הופעתו הגאונית של דפ כסוכן סאנדס ב"היו זמנים במכסיקו" העניקה לנו את ה-one liner של השנה : Are you a Mexican or mexican't.

הליהוק הרע: בן אפלק עושה בושות

אפלק. בן אפלק. והאמינו לי שאין לי שום דבר אישי נגדו. נהפוך הוא, אהבתי אותו בימים בהם גילם סדרה של דמויות לא מתוחכמות במיוחד ובעלות חוכמת רחוב. הערצתי אותו כביריון המתעלל בחמשושים בסרט "Dazed and confused" או כגנב מכוניות אהבל ב"משחק הצבאים", וגם אצל קווין סמית הוא עשה עבודה לא רעה. אלא שמאז החליטו קברניטי הוליווד שאפלק הוא שחקן בעל יכולות דרמטיות, וראו זה פלא, הביריון המכה של בית הספר, זה שבספר המחזור הוכתר כ"Most unlikely to succeed", עבר מסלול חיים שהיה גורם אפילו לפורסט גאמפ להפוך ירוק מקנאה. טייס ב"פרל הרבור". סוכן CIA ב"כל הפחדים כולם". עו"ד מצליח ב"משנים כיוון". השמיים הם הגבול, אך לא בשביל הוליווד ואפלק. וכך נבחר לו אפלק בעל עיני העגל לגלם את דמותו של גיבור העל המיוסר: דרדוויל. עו"ד עיוור ביום וגיבור על בלילה. איך סיכם זאת ג'יי לנו בתכניתו: אני מוכן להאמין לחצי הראשון.

הזבוב שבמרק: אם חשבתם ש"דרדוויל" היה גרוע חכו שיגיח לו "ג'ילי" ולמונולוג שבו אפלק מנסה לשכנע את ג'יי לו (השחקנית הגרועה של השנה) שהפין הוא מתת אלוהים לנשים. נא להישאר עד לסיום הסצינה שכן מייד אחרי נאומו, ג'יי לו מלמדת את כולנו מדוע הווגינה היא האובייקט הנחשק בעולם.

מילה טוב על בן ב"ג'ילי": ברגע שמזכיר את ימיו הגדולים כביריון הוא נוטל מקבוצה של פרחחים מחשב נישא, שובר אותו ומסנן: "nice computer. Here's suckmydick.com".