האלפים של מדינת וושינגטון

בעיירה לבנוורת' (Leavenworth) נתקלים תוך כדי נסיעה ב"לופ" הדרומי שמקיף את הרי הקאסקייד המרשימים (Cascade Range). ההרים שמזדקרים במדינת וושינגטון הם חלק משרשרת הרי הרוקי'ס. מדובר בהרים צעירים יחסית, שהארוזיה הותירה אותם משוננים וזקופים. נופיהם ממש מזכירים את הרי האלפים.

בוואריה הקטנה

העיירה ליבנוורת' המציאה את עצמה מחדש אחרי שכמעט פשטה את הרגל בגלל מחסור במקורות פרנסה. פרנסי העיירה, חלקם הגדול מהגרים מחבל בוואריה שבדרום גרמניה, החליטו בשנות השישים שהפתרון ראוי הוא לשחזר פינה תיירותית, כמעט מקורית, של מקום הולדתם, רק בהרי הקאסקייד במדינת וושינגטון.

ואכן, ביקור בעיירה מזמן מפגש עם רחובות שבתיהם נראים העתק גמור של עיר בווארית אופיינית, על הציורים והקישוטים האופייניים ושירות של עגלות רתומות לסוסים, ועגלונים בכובעים שחורים ומכנסי עור קצרים. הזקן בפינת הרחוב שמסובב מכונת נגינה ודובר גרמנית שוטפת, והנערות המגישות בירה במרתף "מוצארט" נראות כאילו יצאו ממגזין אופנה גרמני.

דוכני המזכרות, החנויות, המסעדות ואפילו הביתן בפארק המיועד לתזמורת המקומית נראים כאילו יובאו מארץ המקור. כל אלה ועוד הופכים את העיירה לאתר תיירות מבוקש. חוויה קולינארית לא שגרתית מצפה לסועדים במסעדות המקומיות בגלל האוכל הביתי האופייני לבוואריה, המוגש לצלילי נגינה באקורדיון ולקול זמרת שירי עם גרמניים.

מפלים, פסלים וגשר מבטון

לפני שהגענו לעיר הבווארית הזאת עצרנו בספוקיין (Spokane), העיר המזרחית ביותר במדינת וושינגטון. העיר הנחמדה הזאת נמצאת על כביש האינטר-סטייט I-90, מעל מפלי הנהר הנושאים את שמה. ספוקן מרשימה, בין השאר, בזכות פארק הסובב את המפלים וגשר ענק מקשתות בטון שנמצא כעת בתהליכי שיפוץ יסודיים.

זהו הגשר השלישי שנבנה בפארק המפלים. הוא החליף את גשר העץ המקורי ואת גשר המתכת שהחליף אותו. גשר הבטון הנוכחי נבנה בשנות השלושים של המאה הקודמת. מיקומה של העיירה ספוקן הפך אותה לאתר יציאה לטיולים בהרי הרוקי'ס, אבל היא שווה ביקור גם בזכות עצמה.

העיר הירוקה, מלאת הגנים והפארקים, אירחה את היריד העולמי של שנת 1974, מה שהותיר בפארק שבו התקמקמה התערוכה, Riverfront Park, כמה מבנים מקוריים כמו "ארמון הקרח", המשמש בחודשי החורף להחלקה על הקרח, או אולם להקרנת סרטי IMAX, שבו מוצג סרט תיעודי מעניין על המשלחת של לואיס וקלארק.

בפארק יש אטרקציות נוספות רבות, הקרוסלה של סוסי רכיבה מעץ המעוצבת ביד אמן והוצבה במקום כבר ב- 1909 או הגונדולה המרחפת מעל המפלים, שתמורת ארבעה דולר תעצור, מילולית ומטפורית, את נשימתכם. בחוצות העיר מפוזרים יצירות אמנות ופסלים מעניינים, למשל פסל הרצים ממתכת הנמצא באותו פארק.

מומלץ לבקר במוזיאון לאמנות של צפון מערב ארה"ב ומוזיאון הילדים העירוני. מרכז חנויות ובילוי ענקי ממוקם ליד הפארק ומאפשר התמסרות לקניות ולבילוי אחרי שהחנתם את הרכב במחיר מצחיק של שני דולר.

תושבי העיר גאים בבית המפואר של קמפבל, שנבנה ב- 1898. ביקור בו מלמד מקרוב כיצד חיו עשירי העיר בעבר. היום משמש המקום, בין השאר, כאולם מופעים. אל תוותרו על ארוחת צהרים במלון העתיק והמפואר של העיר, דבנפורט, שעבר פרויקט שיחזור ושיפוץ יסודי. מלבד העובדה שאולם הכניסה של המלון יכול להתחרות בכבוד בארמונות אירופאיים, בפחות מעשרה דולר תוכלו ליהנות מארוחת מזנון של אוכל מעולה.

גם כאן יש קניון גדול

הנסיעה מערבה על כביש I-90 עוברת בנוף צחיח, כמעט מדברי. ההתרוממות, הטרייה היחסית, של הרי הרוקי'ס הותירה את האיזור שממזרח להם צחיח. ענני הגשם נבלמים במעלה הרכסים, שנקראים באיזור זה הרי הקאסקייד. עמקי הרוחב שפרצו הנהרות הזורמים לכיוון האוקיינוס השקט נהנים ממשקעים. כמעט כל הגשמים יורדים על המורדות המערביים של הרכסים, הצמחייה בצד זה, הפונה לאוקיינוס פורחת וצפופה באופן לא שגרתי, כאילו מדובר ביער גשם של ממש.

למרות הצחיחות בצד המזרחי של הרכסים, הדרך מעניינת למדי, ורצופה אגמים מלוחים המבצבצים מדי פעם משני צידי הכביש. קצת לפני העיירה אלנסברג (Ellensburg) צפויה לכם הפתעה -  נקודת תצפית מיוחדת ממנה נשקף נוף שלא יישכח.

נהר קולומביה חתר במישור ערוץ ענקי, עמוק ורחב. ככל שפני השטח התרוממו כך העמיק אותו נהר, עד ליצרת קניון אדיר שכל הצופה בו נותר פעור פה. באיזור זה נמצאו יערות שלמים מאובנים, הגדולים מסוגם בעולם. היערות נוצרו בעקבות השתנות האקלים ועקב התהליכים הגיאולוגים המורכבים שעבר האיזור.

אחרי שהתפעלתם מנפלאות הטבע, תוכלו לפנות ימינה באלנסבורג לעבר נוף נוסף, כביש מס' 97, שמתפתל צפונה לעבר עמק וונטצ'י (Wenatchee), המכונה "עמק התפוחים של העולם". מטעי התפוחים מציפים את העמק הפורה שאקלימו מתאים במיוחד לגידולם. הנסיעה על כביש 97 מסתיימת במפגש של הכביש עם כביש 2, שם פונים מערבה. כביש זה יוביל אתכם לאותה עיירה בווארית לבנוורת', שהוזכרה כבר.

בדרך אל הים

את היציאה מהעיירה אמריקנית-גרמנית מלווים , נופי קניון טומווטר (Tumwater) ונהר הוונאטצ'י שזורם לאורכו. הכביש מתחיל לטפס לעבר מעבר ההרים Stevens Pass, הנמצא בגובה של יותר מ- 1,300 מטרים. אם יתמזל לכם המזל, תזכו לראות עזי הרים פראיות עם פרווה לבנה כשלג. האיזור הופך בחורף ליעד פופולרי של שוחרי סקי.

בירידה מהמעבר מלווה הכביש את מסילת הברזל המפורסמת Iron Goat Trail, אותה סלל בחור בשם סטיבנס שהמעבר קרוי על שמו. הוא עשה זאת ללא סיוע ממשלתי, כאשר הצוותים המניחים את המסילה מתקדמים משני הכיוונים, מערב ומזרח. המפגש המרגש של העובדים באמצע הדרך הונצח בלא מעט סרטים.

המשכו של כביש 2 מביא את הנוסע בו אל הר אינדקס (Index), המתנשא לגובה של כ- 2,000 מטרים מצד שמאל של הכביש. מפל ענק כסוף הזורם על ההר החשוף נראה למרחקים. התחנה הבאה במסלול היא פארק וואלאס פולס (Wallace Falls). שביל הליכה שנסלל בפארק מעפיל אל ראשו של המפל שגובהו כ- 80 מטרים. מראש המפל נשקף נוף נהדר של עמק סקייקומיש (Skykomish) בו זורם נהר באותו שם. הנוף ההררי מפנה מקומו בהדרגה בהמשך הדרך לנוף כמעט שטוח. ליד העיירה אוורט (Everett) מגיעים סוף סוף לחוף הצוקי של האוקיינוס השקט.