אבק כוכבים ומקור החיים
החללית Startdust ביקרה את השביט "ווילד", ודגמה את החומר המצוי על זנבו. כעת, עושה החללית את דרכה אל כדור-הארץ, עם מידע שעשוי להסביר כיצד נוצרו החיים
מאז נחת האדם על הירח בשלהי שנות ה- 60, לא הובאו לכדור הארץ חומרים מגרמי שמים המרוחקים יותר מהירח. הדרך היחידה ללמוד על אסטרואידים ושביטים, וכן על כוכבי הלכת המאדים ונוגה, היא על ידי מטאוריטים שמקורם בגרמי השמים האלה, הנופלים על כדור הארץ.
ב- 7 בפברואר שנת 1999 שוגרה החללית Stardust (אבק כוכבים) מבסיס השיגור שבקייפ קנאוורל אל המשימה הרחוקה ביותר של איסוף חומר והבאתו חזרה אל כדור הארץ. נקודת היעד הייתה שביט ווילד 2 המרוחק כ- 400 מליון ק"מ מכדור הארץ, פי 1000 ממרחקו של הירח.
שביט ווילד משלים הקפה סביב השמש אחת ל- 6.4 שנים כשהוא מצוי במרחק ממוצע של 500 מליון ק"מ מהשמש. כעת מצוי השביט במרחק של 270 מליון ק"מ מהשמש. לפני יומיים חלפה החללית Stardust מבעד לזנב השביט תוך שהיא דוגמת ואוספת חומר המצוי בזנבו כדי להביאו לכדור הארץ לאחר מסע חזרה שיארך כשנתיים.
קרח מלוכלך
שביטים הם גופים העשויים בעיקר "קרח מלוכלך" – קרח של מים קפואים עם הרבה אבק הלכוד בין מולקולות המים הקפואות. כנראה שהשביטים, שגודלם של הגדולים שבם אינו עולה על כמה מאות ק"מ, נוצרו בשלבים הראשונים של יצירת מערכת השמש שלנו, לפני כ- 5 מליארד שנים. בגלל גודלם הקטן נותר הרכבם הבסיסי זהה לזה של החומר ממנו נוצרה השמש וכוכבי הלכת, וביניהם כדור הארץ הטוב והמיטיב שלנו.
מרבית השביטים מצויים בענן כדורי (ענן אורט) האופף את מערכת השמש שלנו ומשתרע למרחק הרחוק מהשמש פי 70 אלף ממרחקו של כדור הארץ. חלקם מצוי בטבעת המצויה מעבר למסלולו של נפטון (טבעת קויפר). השביטים שמקורם בענן אורט נבדלים שתכונותיהם מאלה המצויים בחגורת קויפר אך לשניהם מכנה משותף – כשהם מגיעים לקרבת השמש, חום השמש מנדף את הקרח והמים, יחד עם גזים אחרים ואבק הכלואים בין מולקולות המים פורצים החוצה ובלחץ קרינת השמש נדחפים לאחור ויוצרים את זנב השביט, המהווה את אחת מהתופעות היפות ביותר בשמיים.
שביטים בישי מזל שנקלעו לשדה הכבידה של כדור הארץ ונפלו על פניו אחראים במידה רבה למים מהם נוצרו האוקיינוסים, להם אנו חבים את היותנו כאן. אולם, ייתכן ולחומר המצוי בשביטים ישנה חשיבות רבה יותר: השכיחות הגבוהה של אטומי ה- CHON (פחמן, מימן, חמצן וחנקן) בשביטים, מרמזת על האפשרות שהשביטים הם מהמקורות החשובים ביותר של חומר אורגני ויתכן אף של החיים עצמם.
זיכרונות מהאלי
בשנת 1986 עם מעברו של שביט האלי הזכור לטוב, חלפה החללית ג'יוטו מבעד לזנב השביט בעוד שספקטרוגרף המסות שעל פניה דגם את זרם החלקיקים העצום שדהר לחלל מהשביט, עד שקרס. הספקטרוגרף אישר את קיומן של אטומי ה- CHON על השביט אך לא נתן תשובה ברורה באשר למולקולות המורכבות מאטומים אלה. יש לזכור כי חלק ממולקולות אלה כה שבירות ובעת חשיפתן לקרינת השמש הן מתפרקות.
משימתה של Stardust לפיכך חשובה מאין כמוה – דגימת החומר המצוי בזנב השביט כמוה להבאת עברנו הרחוק ביותר אל המעבדה ואפשרות לענות על אחת השאלות המעניינות ביותר בתחום המדע – מאין באנו (לקבלת התשובה אנה אנו הולכים די להביט על מצבו של כדור הארץ כיום).
לפנייה לכתב/ת 
הדמייה של החללית Stardust
צילום: נאס"א
הדמייה של החללית Stardust
צילום: נאס"א
