"פתאום מצאתי את עצמי בחלום אמריקני"

עבור מאות אלפי ישראלים, אמריקה כמקום מגורים זו עובדת חיים. מקום שממנו לא יחזרו לכאן, למרות שתמיד מדברים על "השנה הבאה". ynet מביא מספר סיפורים של הישראלים שהחליטו להשתקע שם, ומסבירים מדוע הם, לפי שעה, לא חוזרים לארץ. דברים שרואים משם...

שם: יוסי שמש

גר בארה"ב: 18 שנה

מצב משפחתי: יליד חיפה, בן 39, נשוי לרונה ואב לשלושה. המשפחה מתגוררת ברוקוול, פרבר של וושינגטון הבירה.

עבודה: יוסי הוא בעלים של חברת הובלות, מעסיק כ-30 עובדים.

איך הגעתי: "הכל התחיל בטיול עם חבר בשנת 1986. טיילנו חצי שנה באירופה ומצאנו כרטיס זול לבולטימור וככה הגעתי לארה"ב, דרך מרילנד ולא ניו יורק. הגענו בלי כסף וצלצלנו למשפחה של החבר בתקווה שאולי תהיה ארוחת ערב. זה היה בחודש ינואר. ביקשתי בטלפון מאמי שתרשום אותי לבחינות לאוניברסיטת חיפה בחודש אוגוסט. תכננו לעבוד 3 חודשים, לאסוף כסף לטיול ולחזור לארץ לקראת שנת הלימודים".

למה נשארתי: "התחלנו לעבוד כצבעים. היה כסף, החיים היו קלים, היתה לי חברה אמריקנית. לא היה לאן למהר. אחרי חודשיים שלושה כבר קנינו רכב. וככה מצאתי את עצמי בגיל 22-23 עם מכונית ודירה, עם בילויים ומסעדות ובלי דאגות ובאמת לא היתה שום סיבה למהר. בשביל בחור בגילי זה חלום אמריקני. חיים בלי דאגות.

וככה התגלגלתי. אחרי תשעה חודשים עברתי לניו יורק. עבדתי שם שנה וחצי. כל הזמן היתה מחשבה לחזור לארץ, בה חיה כל משפחתי, הורי ואחותי שלומית בחיפה, אחי טל ביוקנעם ואחי אורן בראש פינה. ב-1988 הכרתי את רונה ואחרי שנה וחצי התחתנו. היא נמצאת בארה"ב עם הוריה מגיל 16. שנה וחצי עבדתי בעסק של חמי ואחר כך הקמתי את חברת ההובלה".

למה אנחנו לא חוזרים: "כל השנים האלו תכננתי את החזרה שלי לארץ. כל הציוד החשמלי שקניתי במשך השנים מתאים לארץ. כשבני הבכור דניאל נולד, התחלתי לחסוך 6 שנים כסף כדי לחזור לארץ, שהוא יילך לכיתה א'. תכננתי לאסוף כסף לקנות דירה ברמת אשכול. הדירות עלו אז 150 אלף דולר. בינתיים, בגלל הבום הכלכלי בארץ, עלה מחיר דירה ל-450 אלף דולר וזה שינה את התוכנית. הייתי צריך עוד שנתיים-שלוש לאסוף כסף לדירה. זה היה לפני שבע שנים.

אבל היה בום כלכלי בארה"ב והחברה שלי שגשגה. היה חבל לעזוב. בינתיים אשתי נכנסה להיריון והחלטנו לחכות. המטרה שלי היתה לחזור עם המשפחה לארץ ולהמשיך לנהל את החברה שלי באמצעות גיחות מהארץ.

את החלום שלי הגשים קרוב משפחה, שחזר לארץ בשנת 2000 עם אשה ושלושה ילדים. עקבתי בעניין אחרי ההתאקלמות שלו. אחרי שנתיים הוא חזר לוושינגטון. למה הוא חזר? בגלל לחץ של אשתו האמריקנית, בעיקר בגלל האינתיפאדה. גם העסק שהשאיר בארה"ב התחיל לחרוק. הכישלון שלו גרם לי לשקול שוב את הצעד. זה לא קל להרים את המשפחה ולזוז".

לחץ לחזור: "אם לא הייתי נשוי עם ילדים, כנראה שכבר הייתי בארץ עכשיו. אני מגיע פעמיים בשנה לישראל. אם אני מתגעגע, אין לי כל בעיה לעלות על מטוס. בעוד כמה שבועות אני בא לארץ, ואקנה דירה. החלום לחזור קיים - ואני מאמין שבאיזשהו שלב נחזור".