מבוכה בי-ם: הליגה הערבית תשתתף בדיון על הגדר בהאג
מבית הדין הבינלאומי נמסר כי מדינות ערב ישתתפו בדיון על חוקיות הגדר. גורמים מדיניים מנסים ללמוד את משמעות ההחלטה ומוחים: "מה לליגה הערבית ולדיון? זו חלק מהאווירה המשוחדת נגד ישראל". במקביל, פועל משרד החוץ במערכה דיפלומטית למנוע את הדיון. הרשות בתגובה: "גם הקהיליה הבינלאומית סבורה שהגדר עלולה להביא לגירוש של הפלסטינים"
הקרב על הגדר: בית הדין הבינלאומי בהאג אישר אמש (יום ה') לליגה הערבית לקחת חלק בדיון בנושא גדר ההפרדה. בהודעה שפירסם בית הדין נמסר כי מדינות ערב יוזמנו להשתתף בעל פה ובכתב בדיונים על חוקיות הגדר.
ההחלטה התקבלה בהפתעה גמורה אמש בירושלים, יום לאחר שראש הממשלה כינס את הצוות המיוחד שמכין את תשובות ישראל לדיון בהאג.
גורמים מדיניים אמרו ל-ynet: "מה לליגה הערבית ולדיון?, זו חלק מהאווירה המשוחדת נגד ישראל. הליגה הערבית לא ידועה באהבת ישראל יתרה ואין ספק שהיא תפעל באופן אנטי ישראלי".
הגורמים ביקשו ללמוד את משמעות ההחלטה ולדבריהם, ייתכן והיא תחייב את ישראל לבחון את אופן מעורבותה בדיון שוב. לטענתם, "ייתכן שהיא יוצרת תקדים משפטי שיחייב את ישראל לבדוק אפשרות לזמן ארגונים יהודיים לטעון במקביל".
עם זאת הדגישו הגורמים כי ישראל לא קבעה עדיין עמדה בסוגייה ולא החליטה האם להשתתף בדיון באופן פעיל, מעבר להגשת נייר עמדה.
ראש לשכתו של ראש הממשלה הפלסטיני, חסן אבו לבדה, הגיב אמש בסיפוק להודעה. לדבריו, "גם הקהיליה הבינלאומית סבורה שהגדר עלולה להביא לגירוש מחודש של הפלסטינים, וליצור תוהו ובוהו באזור כולו".
המערכה הדיפלומטית
בתוך כך, פנה משרד החוץ בימים האחרונים למדינות שונות בבקשה שישגרו לבית הדין הבינלאומי בהאג חוות דעת מייעצות נגד הדיון בעניין חוקיות הגדר.
אתמול אמר שר החוץ, סילבן שלום, בפגישה עם עמיתו האירי בריאן קאוון: "העברת הדיון בגדר ההפרדה לבית-הדין הבינלאומי בהאג היא החלטה נפסדת, שתפגע בניסיונות לקדם את תהליך השלום".
המערך הדיפלומטי של המשרד עובד ב"שיא הקיטור", כדי לנסות לגבש תמיכה בינלאומית בנושא בטענה שלבית הדין הבינלאומי אין סמכות לדון במחלוקות פוליטיות. גורמים מדיניים אמרו אמש ל-ynet: "אין ספק שהגדר הפכה להיות הבעיה המדינית המרכזית של ישראל".
המערכה המשפטית והמדינית מתבצעת בהנחיית מנכ"ל המשרד, יואב בירן והיועץ המשפטי, אלן בייקר, שהציגו סדרה של טיעונים משפטים מפורטים לנציגויות השונות, ובהן כפירה בעצם היכולת של בית הדין הבנלאומי לדון בגדר.
הטענות העיקריות שישראל מעלה: לבית הדין אין סמכות לדון בנושאים פוליטיים. המשפטיזציה של בעיות פוליטיות תפגע גם במעמדו של האו"ם. בנוסף נטען, כי בעיות פוליטיות מוכרעות באמצעות מו"מ ולא באמצעות בית משפט. שר החוץ שלום אמר אתמול כי הדיון ישמש תמריץ לפלסטינים לא להתקדם באמצעות מו"מ עם ישראל, ולרוץ עם כל מחלוקת פוליטית לבית הדין הבנלאומי. טענה נוספת שמועלית בהקשר זה כי הרוב באו"ם איננו רוב מוסרי, כלומר, כי הרוב שלא תמך התחלק בין מתנגדים לנמנעים ולנעדרים.
בשבוע הבא צפוי ראש הממשלה לכנס את שרי המטבחון ולקבל בין היתר החלטה האם ישראל תגיע ליצג את עצמה באו"ם בדיונים בע"פ ב-23 בפברואר, מעבר להגשת ניירות העמדה, בסוף החודש הזה.
לפנייה לכתב/ת 
