מספר העולים ב-2003: הנמוך מאז שנות ה-80
23,300 עולים הגיעו אשתקד לארץ, 31% פחות מאשר ב-2002. 12,400 עולים הגיעו מברית-המועצות לשעבר ו-3,000 מאתיופיה. הירידה החדה ביותר חלה במספר העולים מארגנטינה
בשנת 2003 הגיעו לישראל 23,200 עולים - 31% פחות לעומת 2002. מאז 1990 הגיעו לישראל קרוב ל-1,117,000 עולים. כך עולה מנתונים שמפרסמת היום (א') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
בשנת 2003 נרשם מספר העולים הנמוך ביותר מאז 1990. חלה ירידה של 77% במספר העולים מארגנטינה לעומת שנת 2002, וירידה של 33% במספר העולים מברית-המועצות לשעבר.
גל העלייה ההמונית לישראל החל בשנת 1990, במהלכה הגיעו לארץ 200 אלף עולים. בשנת 1991 הגיעו 176 אלף עולים, בשנים 1992-1996 הגיעו 70-80 אלף עולים מדי שנה, ובשנים 1997-2000 עמדה הרמה על 60-65 אלף עולים לשנה (למעט שנת 1999, שנת משבר כלכלי ברוסיה, בה עלו כ-77,000 עולים). החל בשנת 2001 גל העלייה הגיע כנראה לסופו.
בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מציינים כי ירידה מסוג זה במספר העולים צפויה במידה רבה, שכן העלייה המתמשכת מותירה קהילה מצטמצמת והולכת בארצות המקור העיקריות. "היקף העלייה בשנת 2003", מציינים בלשכה המרכזית, "מחזיר אותנו לרמה של שנות ה-80, אשר בהן הגיעו לישראל בין 9,000 ל-20,000 עולים בשנה.
אז מאיפה הם באים אלינו?
54% מן העולם, או 12,600 איש, הגיעו ב-2003 מיבשת אירופה, ו-12% (2,900 איש) מאסיה, מתוכם כ-90% מהרפובליקות של ברית-המועצות לשעבר. משקלם העולים מיבשת אפריקה עלה מעט בשנת 2003 ל-14% (3,300) לעומת 9% (2,900) בשנת 2002.
הרכב זה שונה מאוד מזה שאפיין את שנות העלייה ההמונית: משקלם של העולים מאירופה היה בשנים ההן בין 70% ל-90%. קיים דמיון בהרכב של יבשות המוצא של העולים בשנת 2003 לזה שאפיין את העלייה בשנות ה-80, והוא מגוון יותר מזה של שנות העלייה ההמונית (1990-2000).
חלוקה לפי מדינות: בשנת 2003 הגיעו 12,400 עולים מברית-המועצות לשעבר, המהווים 53% מכלל העולים, בדומה לשנת 2002. מאוקראינה עלו כ-4,000 עולים ומרוסיה עלו כמעט 5,000 עולים. הירידה הגדולה יותר במספר העולים לעומת שנת 2002 היתה מאוקראינה – ירידה של 41%, לעומת ירידה של 26% מרוסיה.
בשנת 2003 הגיעו 3,000 עולים מאתיופיה המהווים 13% מסך כל העולים בשנה זו, מספר הגבוה מעט מזה שנרשם בשנת 2002.
מספר העולים מארגנטינה ירד באופן ניכר מ-6,000 (17% מסך כל העולים) בשנת 2002 ל-1,400 בשנת 2003 (6% מסך כל העולים) - ירידה של 77%; בכך חזר מספר העולים מארגנטינה לסדרי הגודל שאפיינו את העלייה מארץ זו ברוב השנים במהלך שנות העלייה ההמונית.
בשנת 2003 עלו 1,800 עולים מצרפת ו-1,700 עולים מארה"ב – ללא שינוי גדול לעומת שנת 2002.
מבנה הגילים של העולים
חלקם של בני 0-14 מכלל העולים בשנת 2003 היה כ-22.5%. משקל זה של גילים צעירים גבוה מעט מזה שנרשם ברוב השנים במהלך שנות העלייה ההמונית. עם זאת, אחוז זה נמוך מזה של אוכלוסיית ישראל כולה (28.4%) או של האוכלוסייה היהודית (26%).
חלקם של בני 15-64 מכלל העולים בשנת 2003 היה 68.4%, נמוך מעט מחלקם בשנת 2002 (70.3%); לאורך גל העלייה ההמונית חלקה של קבוצת גיל זו עלה מ-64% ל-70%.
משקלם של העולים המבוגרים (65 ומעלה) בקרב העולים בשנת 2003 עמד על 9%, ללא שינוי לעומת שנת 2002. ואולם אחוז זה נמוך לעומת רוב שנות גל העלייה שהחל ב-1990, ונמוך ממשקלם של בני 65 ומעלה בכלל אוכלוסיית ישראל בשנת 2003 (12%).
הגיל החציוני של העולים שעלו בשנת 2003 (הגיל שמחצית מהעולים היו צעירים ממנו ומחציתם מבוגרים ממנו) היה כ-28 שנים, לעומת 29.6 בשנת 2002.
מקום ההשתקעות הראשון בארץ
בשנת 2003, בדומה לשנת 2002, מחוז הדרום הוא המועדף על העולים כמקום מגורים ראשון (24% מהעולים). לאחריו בשנת 2003 נמצא מחוז הצפון (18%), בעוד שבשנת 2002 המחוז השני היה מחוז המרכז. המקום הפחות פופולארי בקרב העולים היה בשנת 2003 מחוז תל-אביב (רק 11% מהעולים) בעוד שבשנים קודמות המחוז הפחות פופלארי היה מחוז ירושלים.
העדפותיהם של העולים משתנות בהתאם לארצות מוצאם: מבין עולי בריה"מ לשעבר, 23% השתקעו במחוז הדרום (2,900 עולים) 20% במחוז המרכז (2,400 עולים) ו-18% במחוז חיפה (2,200 עולים). מבין עולי אתיופיה 43% השתקעו במחוז הצפון ו-34% במחוז הדרום.
עולי צרפת מעדיפים את מחוז ירושלים – 30% מהם השתקעו בה (540 עולים), 25% בחרו את מחוז הדרום (440 עולים) ו-22% את מחוז המרכז (400 עולים). 55% מעולי ארה"ב העדיפו את מחוז ירושלים (930 עולים), 14% את אזור יהודה ושומרון (230 עולים), ו-10% את מחוז המרכז (160 עולים). 38% מעולי ארגנטינה השתקעו במחוז הדרום (500 עולים) 27% במחוז הצפון (370 עולים ) ו-17% במחוז המרכז (230 עולים).
גם בערים המועדפות על העולים כמקום מגורים ראשון, בשנת 2003, נמצאו הבדלים בין העולים: מבין עולי בריה"מ לשעבר, חיפה שומרת על העיר המועדפת כמקום מגורים ראשון – כ-8% מהם (1,000 עולים) בחרו בה. העיר השנייה היא באר שבע כ-6% (800 עולים) והשלישית אשדוד כ-5% ( 680 עולים).
15% מעולי אתיופיה (470 עולים) בחרו כמקום מגורים ראשון בארץ את העיר צפת ועוד 15% את מבשרת ציון (אשר יש בה מרכז קליטה גדול). מבין עולי ארה"ב 40% (660 עולים) בחרו בירושלים כמקום מגורים ראשון, 13% מהם השתקעו בבית שמש (220 עולים) ו-3% בכל אחת מהערים – תל-אביב ורעננה (60 עולים בכל אחת). 30% מבין עולי צרפת (490 עולים) בחרו אף הם את ירושלים ולאחריה את אשדוד (260 עולים) ונתניה (200 עולים) .
לפנייה לכתב/ת 
