בנק ישראל: קיצוץ חד במספר בעלי השכר הגבוה

"שכר עובדי בנק ישראל נקבע בהסכמי שכר בהתאם להסכמים הקיבוציים הנהוגים בשרות הציבורי ובכפוף לחוק שעל אכיפתו מופקד הממונה על השכר". כך נמסר מבנק ישראל בתגובה לדו"ח הממונה על השכר. 

בבנק מדגישים כי הדרך לתרום להתייעלות בשרות הציבורי ולחסוך כספי ציבור היא צמצום מתמיד והדרגתי של מספר העובדים. משנת 1987 ירד מספר עובדי הבנק מ- 1,225 עובדים לכ- 800 כיום - ירידה של כ- 35%, וב-4 השנים האחרונות ירד מספרם בכ-200 עובדים. ירידה זו חוסכת למשלם המסים עשרות מיליוני שקלים מידי שנה.

עוד מבהירים מבנק ישראל, כי רמת השכר בבנק ישראל מוסברת על ידי אופי המשימות המוטלות עליו, המחייב ריכוז בשיעור גבוה מאוד של בעלי השכלה אקדמאית ביחס לסקטור הציבורי, דבר שיש לו השלכה על מספר הבכירים בבנק יחסית לכלל העובדים.

עוד נמסר מהבנק כי קבוצת בעלי השכר הגבוה בבנק ירדה בשלוש השנים האחרונות ב-50% - מכ-140 עובדים בסוף 2001 ל-70 עובדים בסוף דצמבר 2003. כמו כן מבהירים בבנק כי 90% מקבוצת הבכירים הם אקדמאים, מהם מעל ל-50% הם בעלי תואר שני ושלישי. בנוסף, ל-90% מקבוצת הבכירים ותק ממוצע של 30 שנה, דבר המשפיע על רמת השכר.

קופת חולים: מדוע לא מתפרסם שכר הבכירים בבתי החולים הממשלתיים?

מקופת חולים הכללית נמסר בתגובה: לצערינו, המדינה בוחרת פעם אחר פעם שלא לפרסם את שכר הבכירים בבתי החולים שלה, ובכך נפגעת האפשרות לבצע השוואה אמיתית של השכר במיגזר זה. 

עוד נמסר כי בעל השכר הגבוה בשירותי בריאות כללית הקים בשנת 1992 את המחלקה לניתוחי חזה בסורוקה וההסכם עימו נעשה על דעת הממונה על השכר ואף נבדק ואושר ע"י מבקר המדינה. המשתכרים הבאים הינם רופאים בכירים העובדים בבוקר בבית החולים עפ"י הסכם קיבוצי, ואחר הצהרים במרפאות הקהילה. כל הרופאים ברשימה הינם רופאים בכירים במקצועות יחודיים ובודדים כמוהם בארץ. שכרו של המנכ"ל לשעבר, אשר סיים תפקידו ב-2002, כולל הפרשים בגין סיום תפקיד. השכר נקבע בזמנו לאחר התייעצות עם הממונה על השכר באוצר.

ההסתדרות: פערי השכר והצביעות - לשיא כל הזמנים

ההסתדרות טוענת עוד כי העובדים שהיו בראש דו"ח רכלבסקי בשנה שעברה נמצאים בראש הדו"ח גם השנה, "אלא שהשנה הם נמצאים שם עם הרבה יותר כסף". זאת, בעקבות צעדי האוצר שגרמו להגדלת הפערים. ההסתדרות קוראת לפרסם דו"ח של חריגות השכר הנמוך, בו יפורט כמה עובדים אינם מגיעים לשכר מינימום, כמה מהם עניים וכמה נזקקים להשלמת הכנסה. "יש לטפל קודם כל במיליון וחצי עובדים שמקבלים שכר מינימום ולמשוך אותם כלפי מעלה, באמצעות העלאת שכר המינימום", אומרת ההסתדרות.

לטענת הסתדרות, "ממשלת ישראל מטרפדת את הצעת החוק של ח"כ עמיר פרץ לקביעת תקרה של שכר מקסימום, משום שהיא מעונינת להמשיך ולמנות מינויים פוליטיים בכירים במשכורות עתק. הממשלה אחראית למשכורות הגבוהות אך זה לא מפריע לה למתוח עליהן ביקורת. לממשלה אין על מי להלין אלא על עצמה".

נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, אומר כי "דו"ח חריגות השכר במגזר הציבורי מוכיח שוב לכולנו שדבר מה מאוד מעוות ומושחת מתרחש במגזר הציבורי בישראל. פערי שכר מדהימים ללא כל יחס בין התרומה האמיתית של העובד ובין ההכשרה המקצועית שלו לרמת השכר".

חברת החשמל: איננו בראש הרשימה

בתגובה אומרת חברת החשמל: חברת החשמל היא חברה ציבורית, אשר כל התנהלותה נמצאת תחת פיקוח ובקורת ובשקיפות מלאה. בשכרם של בכירי חברת החשמל, לא נמצאו חריגות. רמות השכר של המנהלים הבכירים בחברה, כבר אינן הגבוהות ביותר במשק.

מרשות הנמלים נמסר בתגובה: חלק ניכר מהעובדים המופיעים בראש רשימות השכר בנמלים ובהם מנהלי עבודה, כבר אינם עובדים ברשות הנמלים. בחמשת החודשים האחרונים בלבד (אוגוסט-דצמבר 2003 ) יצאו לפרישה מוקדמת, בעידוד הרשות 140 עובדים, שרבים מהם נמנים על בעלי השכר הגבוה אשר מקורו בהסכמים היסטוריים. 

·