"פוטו בגדד": דרמה אנושית וסוחפת

"פוטו בגדד" בתיאטרון באר שבע הוא מחזה מקורי מעניין וכתוב היטב, שנוגע בפרק מרתק בהיסטוריה של היהודים בעיראק. המחזה הרגיש של אלי דור-חיים עוסק במשפחה אמידה בבגדד בשנה בה הקהילה היהודית שם היתה צריכה לבחור בין המשך חיי נוחות במדינה ערבית לבין הבטחות מעורפלות לחיים חדשים במדינת היהודים.

המחזה רצוף עלילות ומשברים, סודות שנחשפים ורגעי עימות, כמעט כמו סרט ערבי, אך הבימוי המדויק והמאופק של רזי אמיתי, שנעזר בתפאורה היפהפייה של נטע הקר ובמוזיקה המצוינת של יאיר דלאל, שומר על אמינות הסיטואציה ומונע גלישה למלודרמה סנטימנטלית.

השחקנים עושים מלאכה טובה, החל מצמד הצעירים מעוררי הסימפתיה עדי זורע ותבור מנצור, דרך עמוס לביא, שמעון מימרן ואודי בן-דוד המוכרים. אך מעל לכולם, אהובה קרן, בתפקיד האם המתייסרת, ואלי דור-חיים, בתפקיד הדוד ההומוסקסואל, מיטיבים לבטא את הקונפליקטים של החברה הפטריארכלית המסורתית עם הרבה רגישות וחמלה. בזכותם ההצגה הופכת לדרמה אנושית מורכבת ונוגעת ללב, שמציגה את הסיפור של עליית יהודי עיראק לא כיציאה מעבדות לחירות או כסיפור על חברה נאיבית שחיה עם שכניה המוסלמים עד שנשבתה על-ידי תעמולה ציונית, אלא כמאבק כמעט טראגי בין צעירים שמחפשים ביטוי לחלומותיהם לבין אב קשוח שאינו מסוגל להשתנות. זו הפקה מוקפדת, שמצליחה להפוך את הסיפור המשפחתי לדרמה אנושית סוחפת ומשכנעת.