מי אחראי לתשלום פיצויים עבור נזקי רעידות אדמה?
המומחים יודעים לומר שרעידת אדמה נוספת צפויה לפקוד אותנו בעשרות השנים הקרובות, ושהיא תהיה קשה יותר מזו הנוכחית. על מי מוטלת האחריות לתשלום פיצויים ואל מי אפשר לפנות לעזרה.
כל המומחים מאוחדים בדעה שאת ארצנו תפקוד רעידת אדמה קשה יותר מזו שהתרחשה היום במהלך עשרות השנים הקרובות. ההערכות מדברות על אלפי הרוגים, על עשרות אלפי מחוסרי קורת-גג ועל נזקים למבנים ולתשתיות בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים.
מתעוררת כמובן השאלה, אנא פנינו מועדות במקרה כזה, אל מי נוכל לפנות לעזרה?
אחריות המדינה
למרבית הצער, המדינה הסירה מעל עצמה כל אחריות לנזקי הרכוש של אזרחיה כתוצאה מרעידות אדמה. להבדיל מנזקי רכוש ממלחמה, המכוסים בקרן מיוחדת שהוקמה ממיסי מס רכוש, וכן להבדיל מהבטחת נזקי חקלאים בעת אסון טבע, המדינה אינה מפצה עבור נזקי רעידות אדמה.
אולם הכנסת עצמאית כמובן לחוקק חוקים, אפילו רטרואקטיביים, המקנים פיצוי עבור נזקים אלה.
יש הסבורים כי למדינה סמכות לפצות את הניזוקים מרעידת אדמה מכוח אותו חוק המסמיך אותה לפצות חקלאים, חוק שלפחות על פי שמו, "חוק פיצוי נפגעי אסון טבע", מבטיח פיצוי כזה. לדעתנו יש בכך ספק. מכל מקום, הפיצוי על פי חוק זה תואם לחקלאים. כך לדוגמא, הוא מוגבל רק לנכסים מניבי הכנסה.
מאז שנות התשעים נבנים הבתים בישראל על-פי תקנים מחמירים של חישובים סטטיים (ת"י 413), המבטיחים עמידות משופרת מפני רעידות אדמה. הבעיה היא שרוב האוכלוסייה עדיין מתגוררת בבתים ישנים, שנבנו בלי שום התייחסות לסכנה של רעידות אדמה. קיימת כמובן אפשרות לנסות ולתבוע את המדינה ואת הרשויות המקומיות מכוח דיני הנזיקין, במקרה בו בניין חדש נבנה שלא לפי התקן, או אם מדובר במבנה ישן, בטענה שלא הוקשח באופן הנדרש כדי לקרבו לחישובי התקן.
תביעה כזו אינה פשוטה. היא תלויה כמובן באפשרות להוכיח באמצעות מומחים שהרשויות התרשלו במקרים ספציפיים משום שלא פיקחו כראוי על הקבלנים. גורל תביעה כזו תלוי גם במדיניות המשפטית שתינקט על ידי בתי המשפט.
אחריות חברות הביטוח
הביטוחים הפרטיים לנזקי גוף ומוות מכסים גם אירועים של רעידות אדמה, ובתנאי שמתמלאים שאר תנאי הפוליסה, כמו שהמבוטח איבד את כושרו לעבודה, שנותרה לו נכות לצמיתות וכיוצא באלה. אחריות חברות הביטוח לנזקי רכוש כתוצאה מרעידת אדמה, נקבעת על פי היקפה של הפוליסה הספציפית שנרכשה. לגבי דירות, קיימת פוליסה תקנית שהמפקח על הביטוח הכתיב לחברות הביטוח.
בפוליסה התקנית נאמר, כי פוליסת הדירה חייבת לכסות סיכון של רעידת אדמה למבנה הדירה ולתכולתה, אלא אם כן המבוטח ויתר על כיסוי זה בחתימתו על נספח נפרד לטופס ההצעה והדבר צוין גם במפרט הפוליסה. לכן עליכם לפתוח את הפוליסה ולראות אם ויתרתם בנספח נפרד להצעת הביטוח על הכיסוי לרעידות אדמה. אם ויתרתם, הנכם רשאים לדרוש את הוספת הכיסוי, כמובן כל עוד דירתכם ותכולתה לא ניזוקו מרעידת האדמה.
לגבי נזקים לרכב- כאן המצב הפוך. אמנם גם בתחום ביטוח זה הפוליסה התקנית מכתיבה לחברות הביטוח את היקף הכיסויים לרכב אולם משום מה, הפוליסה התקנית לרכב לא מכסה רעידות אדמה, אלא אם כן, במפרט הביטוח, חברת הביטוח הסכימה לכסות סיכון זה. כמובן שהסכמתה זו ניתנת תמורת פרמיה נוספת.
כמו כן, ראוי להמליץ בפני ועדי בתים לבצע ביטוח כולל למבנה הבניין כולו, שאם לא כן עלולה הקמתו של הבניין מחדש להיתקל בקשיים אם אחד הדיירים אינו מבוטח.
אחריות הקבלנים והמהנדסים
כאמור, יש בישראל תקנים המחייבים לקחת בחשבון עומסים הנדרשים כדי שהבניינים יעמדו בפני רעידות אדמה. ניתן לתבוע, כמובן, קבלנים, מהנדסים וקונסטרוקטורים (הבונים) שלא בנו בהתאם לתקנים. השאלה היא כמובן אם יהיה ממי לגבות את סכום פסק הדין שייפסק. שאלה זו תוכרע ברוב המקרים על פי השאלה אם הגורמים שבנו ביטחו את עצמם בפוליסות המכסות חבות בהקשר של רעידות אדמה.
הפוליסה לביטוח אחריות מקצועית אמורה לכסות תביעה בשל טעות שגרמה להתמוטטות מבנה ברעידת אדמה וביטוח אחריות המוצר של קבלנים אמור לכסות את אחריותו של המבוטח בשל נזק גוף או רכוש שנגרם עקב התמוטטות הבנין ברעידת אדמה.
אולם יש חברות ביטוח המוציאות מכלל כיסוי אחריות לנזקי רעידת אדמה. חשוב לפיכך לבדוק את הפוליסה של הקבלן וייתכן גם שראוי היה אם המדינה הייתה מחייבת קבלנים לבצע ביטוח כזה.
אחריות המוסד לביטוח לאומי
אדם שניזוק ברעידת אדמה יוכל להגיש תביעה למוסד לביטוח הלאומי בהתאם למקרה במסגרת ביטוח לנפגעי תאונות, ביטוח נכות כללית, או ביטוח שארים. אלא שביטוחים אלה מוגבלים בהיקפם.
השאלה המסקרנת שתתעורר היא לגבי הביטוח המשמעותי יותר שניתן במסגרת המוסד לביטוח לאומי: ביטוח נפגעי עבודה. האם עובד שנפגע במקום עבודה יהא זכאי לכל הזכויות הניתנות לנפגעי עבודה? הביטוח לנפגעי עבודה ניתן למי שנפגע ב"תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו".
לגבי התנאי שהתאונה תגרם תוך כדי עבודה, לא יכולה להתעורר מחלוקת. לגבי התנאי שהתאונה תגרם עקב העבודה, המוסד לביטוח לאומי יטען כנראה שהגורם לנזק הוא רעידת האדמה ומקום העבודה, הווה רק זירת התרחשות. הניזוק יטען שאלמלא העבודה הוא היה שוהה במקום אחר ללא פגע. זו שאלה שניתן להפליג בה עד בלי די. בסופו של יום היא תוכרע על פי מדיניות משפטית שתקבע על ידי בתי המשפט.
הכותב הוא עו"ד המתמחה בנושאי ביטוח
לפנייה לכתב/ת 
