ענבי יער

במחצית הגלובוס עליה אנחנו מתגוררים, צפונה מקו המשווה, לגדל גפני יין בערך על קו רוחב 31 הוא דבר נדיר. וכאשר הוא מצליח - הוא גם מעורר השתאות. כך יוצא, שיקב יתיר אשר נחנך ונחשף לעולם בימים אלה, קיבל מחמאות עוד בטרם המפגש עם היין עצמו. על גבול המדבר, באזור יער יתיר, מצפון-מערב לערד, על חלקות משופעות (כמו קולטים של דודי שמש, ומאותה סיבה), נטעו לפני 8 שנים את הכרמים הראשונים, וראו כי טוב. כמו נמצאות בדיאלוג בריא עם הטבע, חלקות הגפן של היקב מתערסלות בין זרועות היער הנטוע הגדול בארץ ישראל, 30 אלף דונם שטחו, ואשר נטיעתו החלה באמצע שנות ה-60 של המאה שעברה.

האמת? איש אינו אמור להיות מופתע. הטרואר מבטיח עד מאוד, קרקע אבנית, גובה 700-800 מטרים, כולל הבדלי טמפרטורה משמעותיים בין יום ולילה בקיץ, והעיקר, קדמונינו כבר ניסו והצליחו בכך. לפני אלפי שנים היה זה אזורי כרמי יין משובחים, המוזכר גם בתנ"ך, וגתות תעשייתיות גדולות חצובות בסלע מעידות כיום על חשיבות הענף במקום. את הקשר החכם עם ההיסטוריה, עושה היקב החדש בין השאר בבחירה בראש האריה כסמלו הגרפי - סמל מלכות יהודה ששלטה באזור לפני יותר מ-2500 שנה.

הבעלות על היקב שייכת לכורמים המקומיים (50%), ולכרמל מזרחי (50%), חתונה המבטיחה לכלה היפה בעל מנוסה עם אפשרויות כלכליות וגב שיווקי איתן. בשנת 2000 החלה בניית היקב עצמו, המתקנים ואולם החביות הגדול, ובשבוע שעבר, בהפקה חגיגית נוצצת אך מכובדת, נחגגה השקתו של היין הראשון. המדור מצא עצמו מסב לשולחן בחברת מוזמנים אחרים, אנשי יין צרפתים, ז'ורז' ויוני טייב, סוחרים ויבואנים ותיקים של יינות לאימפריה הצרפתית. בין טעימה ללעיסה, הם לא התאפקו מלהשמיע הצהרה על טיב האירוע: "ואצלנו אומרים שאין לנו ממי ללמוד בתחום הזה...".

רגע השיא היה שייך כמובן לבקבוק הראשון. "יער יתיר 2001", בכור היקב, העשוי קברנה סוביניון (85%) והשאר מרלו, התיישן 18 חודשים בעץ אלון צרפתי - ולא סונן. אם היתה זאת הופעת קרקס, היה עיגול האור מתרכז ברגע זה בפניו של ערן גולדווסר, והתופים היו משמיעים טרמולו עצבני להגברת המתח. הוא, יינן בן 33, בן הדור החדש של יינני הארץ, בוגר אוניברסיטת אדלייד בתחום, שגם ידע בחופשותיו טעם עבודה ביקבים אוסטרליים ידועים, השקיע את כל מה שיש בו ביין הראשון הזה, הנמזג לכוסות חבר המושבעים.

הצבע האדום עמוק התערסל בכוס, מגלה נטיות סגולות לעין. הניחוחות הטובים, גרגרי יער, שזיף בשל, רמזי עץ החבית ונשיפות קלות של ריחות תבלין, יצרו זר עז שהרחיב בהנאה את הנחיריים. קל היה לחוש בכך שהיין הוא אגרוף קפוץ, אשר התיישנות טובה מבטיחה לשחרר ממנו עוד הפתעות נעימות. כך גם בנגיעתו המאוזנת בחך, ובלטיפה הקטיפתית הטעימה שהוא העניק ללשון. יין חוויה שאת תכונותיו כדאי לקטלג בזיכרון, כי את טביעות האצבע של הטרואר, של גולדווסר, מעניין יהיה לגלות ביינות הבאים של יתיר.

מחשבה ועמל הושקעו גם בעיצוב המוצר. שם היקב נכתב באותיות של נוצה ודיו, וספרון קטן המתפקד כתווית מורחבת תלוי על שרוך ומהודק לבקבוק בחותמת שעווה העשויה בתבנית ראש האריה. הסידרה הראשונה הבכירה הזאת הביאה מעט פחות מעשרת אלפים בקבוקים, והיא תימכר בחנויות מובחרות (כ-140 שקלים הבקבוק) ובמסעדות טובות. בשיקלול של איכות מול מחיר - זאת הצעה טובה מאוד. שלא לדבר על חגיגיותו של הרגע. בקרוב ישחרר היקב לשוק שני יינות נוספים, "יתיר מרלו 2001", ובלנד "יתיר קברנה-מרלו 2001". המדור אופטימי.