מלכות החרמון
החרמון איננו אתר נופש. זהו אתר נגוע בשחיתות, שהמשטרה צריכה להוציא לו צו סגירה. מכיוון שלא תעשה זאת, אולי עדיף שאנחנו נעשה. אל תסעו לשם
אתר החרמון צריך להיסגר כרגע. בדחיפות. הוא צריך להינעל, להתנצל, להחמיץ את עונת החורף הטובה ביותר מזה שנים, על מנת לעשות בדק-בית רציני ולחזור כשבראשו עומדת הנהלה שפויה שיודעת מה היא עושה. חברי נוה אטי"ב, האחראים לאתר, צריכים לספוג את ההפסדים. למעשה, לא מגיע להם גרוש.
החרמון הוא מונופול. זה הופך אותו לאתר ברוטאלי, כוחני וחסר מעצורים, שאינו חושש ללכת על הצד האפור של החוק במקרה הטוב. על תקני הבטיחות הבעייתיים של האתר לא נרחיב כאן, שכן גם כשכבר קורה האסון הגדול – כמו חתול שלג שמועך אדם למוות – איש לא חושב לסגור את האתר או להציע את התפטרותו. על העובדה שהאתר פותח את שעריו לגולשים גם כשהוא לחלוטין לא ערוך לקליטתם – כפי שקרה שלשום לאחר סופת השלגים הגדולה – אין טעם להרחיב; ישראלים שהגיעו בתמימותם לאתר ונתקלו ברכבלים משותקים, בתורי ענק וביחס מעליב - לא יחזרו אליו, וטוב שכך.
אבל בואו נדבר על סעד שופי, דרוזי תושב מג'דל שאמס הסמוכה, שעבד באתר במשך 22 שנה ופתח לאחרונה חנות להשכרת ציוד סקי. הציוד חדיש, המחירים טובים. כל מי שניסה להגיע בעבר לחרמון במהלך יום עמוס שגרתי ולשכור במקום ציוד יודע כי הדוכן של שופי הוא הצלת חיים אמיתית. התורים בחרמון יכולים להיות אינסופיים, לעיתים אוזל הציוד להשכרה כליל, וגולשים שהגיעו מכל רחבי הארץ ונסעו במשך שעות רבות מוצאים עצמם מול דוכן נעול ונאלצים לחזור כלעומת שבאו.
במקום לברך על הקלת העומס המסוימת שמאפשר להם שופי (לכל הרוחות, סביב אתרי סקי בעולם פורחות עיירות סקי שלמות, מלאות חנויות מתחרות) – בחרמון נכנסו לפאניקה לנוכח החנות המתחרה הקטנה הזו, שנפח פעילותה זעיר לעומת זה של האתר. אנשי החרמון, טוען שופי – ואין שום סיבה שלא להאמין לו – איימו עליו מפורשות ובעקיפין. ניסו לשכנע אותו, ואז לאלץ אותו, לא לפתוח את החנות. שופי לא התקפל. אחרי שפתח, התברר – גם מעדויות של גולשים לא מעטים – שאנשי החרמון פשוט עקבו אחר גולשים ששכרו ציוד בחנותו, וכשאלו הגיעו לאתר עצרו אותם בתואנות שווא, עיכבו אותם לחקירות הרבה מעבר לדרוש וניסו לשכנע אותם להחזיר את הציוד בטענה המגוחכת ש"אין לנו ביטוח על ציוד שלא הושכר אצלנו". אה, באמת? ומה לגבי ציוד שהבאתי מהבית? אולי תעיפו מהאתר גם את כל הגולשים שמגיעים עם ציוד משל עצמם? מה, אין ביטוח!
שופי עבר מסכת של הטרדות ואיומים, ומשלא נכנע החליטו ארבעה מבכירי החרמון לסגור עניין בשקט: על-פי החשד, נשלחו בפקודתם שני עובדים להצית את חנותו. פשוט ככה. כאילו מדובר בכנופיית רחוב ולא באתר סקי לאומי הזוכה לכיסוי יומיומי במהדורות החדשות. עכשיו המשטרה חוקרת. האתר, משום מה, ממשיך לפעול. הנהלתו הבעייתית – בראשות מנחם ברוך – נותרת על כנה. חשד למעשים פליליים, הטרדת גולשים, מבקרת שנהרגה – הכל קטן עליהם. עובר לידם. החורף כאן, הם יעשו כסף, ושום דבר לא יעצור בעדם.
לו היו מנהלי האתר הזה אנשים חושבים, היו מבינים שכאשר אתה גוף מונופוליסטי גדול כל-כך, אין לך שום בעיה להתחרות בסוחר זוטר ממג'דל שאמס בכלים חוקיים לגמרי: יכלו, נניח, להכריז על "מועדון לקוחות חוזרים", שמנוייו יקבלו הנחה ניכרת בהשכרת ציוד באתר עצמו. יכלו לפתוח עוד אשנבי השכרה ולצאת בהתחייבות פומבית שכל גולש, בכל שעה שלא יגיע, יזכה לשכור ציוד בתוך פרק זמן שלא יעלה על עשרים דקות למשל. יכלו פשוט להיות נחמדים. אבל למה לחשוב כשאפשר לאיים ולשרוף?
החרמון איננו אתר נופש. החרמון הוא אתר נגוע בשחיתות, רקב וסכנת חיים ממשית. המשטרה צריכה בשלב זה להוציא לו צו סגירה, אבל מכיוון שלא תעשה זאת, אולי עדיף שאנחנו נעשה. אל תתנו להם את הנחת. אל תסעו לשם. ואם כבר נסעתם – עשו טובה ושכרו ציוד אצל שופי. רק אצל שופי.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
