בדרך להאג: גדר אחת, שתי דעות

זאב בוים

גדר הביטחון כשמה כן היא, גדר ביטחון. היא נכפתה עלינו בעקבות הטרור הפלסטיני הרצחני, אשר בסופו של דבר הכריע ויכוח חוצה מפלגות. תוואי הגדר נקבע על-פי אנשי המקצוע במערכת הביטחון, על-פי שיקולים ביטחוניים. המאמץ של אנשי השמאל לקדש בעניין זה את "הקו הירוק" חוטא לסוגיית הביטחון; שיקולי הביטחון גם הכתיבו במקומות מסוימים חדירת הגדר ממערב לקו הירוק.

כידוע, עד להקמת הגדר לא היתה כל חציצה בין ישראל והרשות הפלסטינית, דבר שאיפשר מעבר חופשי למחבלים להיכנס לערי ישראל ולרצוח חפים מפשע. עד כה הושלמו כ-150 ק"מ של גדר פעילה, בעיקר באזורים מהם סבלנו מפיגועים רבים: עפולה, חיפה, חדרה, כפר-סבא ונתניה.

בחודשים מאז החלה הגדר לפעול לא הצליח לעבור בעדה לתוך שטחי ישראל ולו גם מחבל אחד (למעט המתאבדת במסעדת "מקסים" בחיפה, שעברה את הגדר במעבר מאושר, תוך שימוש בסייען ערבי ישראלי ברכב בעל לוחית זיהוי צהובה).

יש לנו למעלה מ-900 סיבות לבניית הגדר - זהו מספר הישראלים שנרצחו בהתקפות טרור ובלחימה בטרור במהלך שלוש השנים האחרונות (זאת מבלי לציין את אלפי הפצועים). שלא כמו הגדר, אובדן החיים הוא דבר בלתי הפיך. את הגדר, לעומת זאת, ניתן להזיז. אזכיר שהגדר לאורך גבול הלבנון הוזזה למעלה מחמש פעמים.

כשנגיע להסכם מדיני עם הפלסטינים, הגדר תוזז במידה וכך יידרש על-פי ההסכם שייחתם. לעת עתה, הגדר היא אמצעי הכרחי ומוכח במלחמה נגד הטרור. כלל ראשי מערכת הביטחון - ראש השב"כ, הרמטכ"ל ואחרים - ציינו באופן חד משמעי ונחרץ שהגדר מונעת פיגועים ומצילה חיי אדם.

עם השלמתה, עשויה הגדר להוות גם גורם מייצב באזורנו. ברגע שהגדר תפעל מבצעית באופן מלא, כוחות הביטחון יוכלו לצמצם את כניסתם לאזורים צפופי האוכלוסייה הפלסטינית, שכן פחות פעולות מניעה וסיכול יידרשו לאור נוכחותה המבצעית של הגדר.

לא נעלמו מעינינו הסבל והקושי של האוכלוסייה הפלסטינית בעקבות הקמת הגדר. נקטנו שורה של פעולות על מנת לצמצם נזקים ולהקל בתחומים ההומניטריים. כך, למשל: לכל פלסטיני בעל קרקע שהגדר חצתה אותה הוצע פיצוי כספי הולם.

זאת ועוד, מערכת המשפט הישראלי עומדת לרשות אלה שחשו עצמם נפגעים. עשרות שערים חקלאיים נבנו לאורך תווי הגדר כדי לאפשר לחקלאים הפלסטינים לעבד את אדמתם. במהלך בניית הגדר, למעלה מ-70 אלף עצי זית הועתקו ונשתלו מחדש בהתאם לבקשת בעליהם. מפעלי מים מקומיים שודרגו כדי לתת מענה לחציית חלקות ופרוייקטים חדשים לאיגום והולכת מים מתבצעים, תוך שיתוף פעולה עם גורמים אירופים.

אנו ממתינים בציפייה למנהיג הפלסטיני שינקוט צעדים חד משמעיים נגד הטרור וימלא אחר ההתחייבות הפלסטינית למפת הדרכים. אנו מתאכזבים פעם אחר פעם לנוכח אוזלת ידה של הרשות הפלסטינית במלחמה בטרור הצומח מקרבה. יותר מכל היינו רוצים לשוב לשולחן המשא ומתן, כי כמדינה דמוקרטית, ברור לנו שזו הדרך היחידה לפתור את העימות. אך עד שנגיע למצב זה, חובה עלינו לדאוג לשלומם וביטחונם של אזרחי מדינת ישראל. 

יוסי שריד

לבית-הדין הבינלאומי לא אגיע. התוקף המוסרי שלו איננו מוצק, אבל גם השתיקה שלנו לא תהיה מוסרית במיוחד. מכאן, מישראל, זאת עדותי:

רעיון הגדר הוא רעיון נכון ומוצדק. אין מי שזכאי למנוע מאזרחי ישראל אמצעי הגנה מפני מחבלים. אבל, זהו אריאל שרון: אם הוא יכול לקחת משהו ישר ולעקם אותו – הוא גם יעשה זאת.

מלכתחילה הבהרנו שהגדר חייבת לעבור בקו 1967, בלי סיפוח כלשהו של שטחים ואנשים. אפילו בסיוטיי לא תיארתי לעצמי ששרון ירחיק גדור עד כדי כך. שרון גדול מסיוטינו: לא קווי 67' אלא התפרצות פולשנית של בריון חסר מעצורים וגדרות, שהיה ראוי לכהן כראש ממשלת דרום אפריקה בימי הבנטוסטנים השחורים.

עכשיו קם פלסטיני בבוקר ורואה את החומה המפלצתית, שחוצצת בינו לבין משפחתו, בינו לבין שדותיו ומטעיו, בין ילדיו לבתי-הספר שלהם, רואה את חלקת הרש שנגזלת ממנו, עולמו נסגר וחשך עליו.

במסכת גיטין נאמר: "לא עכבר גנב אלא חור גנב", ואנחנו נאמר – לא הגדר גונבת את האדמה ואת זכויות האדם, אלא התוואי שלה.

אין ספק, הגדר של שרון היא פשע נגד העם הערבי הפלסטיני. אני לבית-הדין הבינלאומי בהאג לא אגיע בגלל "מחלת הפטריוטיות" האנושה שלי, אבל זה יהיה בסדר גמור מבחינתי אם דברים אלה יונחו על שולחנו של בית-הדין, ולא אתקן אותם.

חבל מאוד שלא יכולתי להניחם קודם לכן, על שולחן הבג"ץ שלנו.