פרשת טננבוים-שרון: חלק מהשרים מגבים את רה"מ
מספר מועט של שרים התייצב לימינו של ראש הממשלה בהקשר של הטענות על בקשר בינו ובין משפחת טננבוים. השר אולמרט זעם על חבריו שלא הגנו על ראש הממשלה ואמר: מי שלא מזדהה עם שרון צריך לשקול איפה הוא עומד. מרבית שרי הליכוד שתקו, והשר לפיד קבע: "זהו סיפור מביך". השר פריצקי: "שרון היה צריך לדווח לממשלה על קשריו עם טננבוים, ובכך נכשל". הכיסא מתנדנד?
ביום בו סערה המדינה בפרשת קשריו עם משפחת טננבוים, נתפס אריאל שרון, ראש ממשלת ישראל, אתמול (יום ד') כפי שאף ראש ממשלה לא ממש רוצה להיתפס: כשהוא מובך, מותקף, עד כדי כך, שהוא נאלץ להתגונן בצורה מסודרת.
מעטות היו הפעמים בשלוש השנים האחרונות בהן יצא שרון להגנת עצמו. יועציו, הגלויים והנסתרים, אלה שהפכו אותו בבחירות 2001 לסבא הטוב והנחמד שיכול להביא שלום, המליצו לו פעם אחר פעם להבליג ולשתוק. האסטרטגיה היתה פשוטה: אל הפרשות צריך להתייחס כאל זבוב טורדני. אם תתעלם ממנו, בסופו של דבר הוא יתעייף ויתעלם ממך בחזרה. וכך אכן קרה. פרשה אחר פרשה, חשיפה אחר חשיפה ישב שרון בשקט בלשכתו ובחוות השקמים ונתן למים הסוערים לעבור מעל ראשו.
מזל גדול היה לו, לשרון, מאז שנבחר לראשונה לראש ממשלה. האינתיפאדה היתה בשיאה, הפלסטינים רצו לראות עוד ועוד דם, וכך, הצליח שרון להסיט את תשומת הלב מהבעיות שלו עצמו. הוא הצליח להשכיח מלב הציבור את הפרשות, להשתיק את האופוזיציה ולתעתע בכולם באמצעות תוכניות שלום, שלא יצאו אל הפועל עד כה.
אלא שהשנה האחרונה, כאמור, היא כבר שונה. גם הפוליטיקאים וגם הציבור התעייפו מהפרשות הרבות שמייצר בית שרון אחת אחר השניה. לכן אפשר היה לראות אתמול שרים שמתקיפים את ראש הממשלה שלהם, וגם אנשי קואליציה שממלאים פיהם מים.
לכולם כבר נמאס מחוסר היציבות הנוכחי במערכת הפוליטית. בשינוי, למשל, חברי הכנסת שותקים אומנם, משום שאין שום אקדח מעשן על השולחן, כדבריהם, אבל הם בולעים כדור נגד בחילה בכל פעם שהם נכנסים בשערי הכנסת. "אנחנו רואים את מה שקורה, וזה לא נעים לנו, בלשון המעטה", אמרו היום חברי כנסת של שינוי. "אבל ככה זה כבר שנה: אנחנו מצחצחים שיניים בבוקר, שותים קפה ובולעים כדור נגד בחילה כדי לא להקיא. לפעמים נדמה שבאופוזיציה יבש יותר, אבל מצד שני - מגעיל הרבה פחות".
אולמרט כעס על השרים
רק שרים בודדים התייצבו לצד שרון בפרשת הקשר בין משפחת שרון לטננבאום, קשר ששרון מכחיש נמרצות ובתוקף כי ידע על קיומו בעת ביצוע העסקה.
השר גדעון עזרא דחה מכל וכול את הטענות נגד אמינותו של שרון. "בנושאים הללו ראש הממשלה לא היה מערב שיקולים אישיים כי אם ביטחונים. הייתי בעד העסקה גם בשביל החיילים ובשביל הסיכוי למידע על ארד. כשתהיה התקדמות כולם יבינו למה היא היתה כדאית. הגברנו את הסיכוי לכך".
השר ישראל כץ אמר: "שרי הליכוד צריכים לגבות בעת הזאת את ראש הממשלה", אמר. "אם לא יעשו זאת, זה אומר שהם אינם מתנגדים לטענה שההחלטה בנושא כל כך חמור התקבלה על רקע שיקולים לא ענייניים, ועלול להיווצר ספק בשיקולי ראש הממשלה והממשלה בנושאי חיים ומוות. לעומת זאת, בחקירות אישיות יש להניח לרשויות לעשות את עבודתן", הוסיף.
השר עוזי לנדאו אמר: "ראש הממשלה לא פעל מתוך שיקולים זרים לגבי עסקת טננבוים והיה פועל בנחרצות שכזאת כלפי כל שבוי אחר. כידוע התנגדתי לעסקה, אולם שרון נהג בהגינות, הביא את הנושא להחלטת ממשלה, ולמרות שההחלטה שגויה היא לגיטימית".
השר מאיר שטרית שהשתתף בפורום ב-ynet אמר בהתייחסו לפרשה כי קשה לו להאמין שאריק שרון תמך בעיסקה בגלל ההיכרות עם חותנו של טננבוים. "כמי שבתחילה התלבט מאוד בהצעה לגבי עסקת טננבוים, אני מעיד על כך שאריק שרון לא דיבר איתי אפילו מילה אחת לפני ההצבעה ולא ניסה לשכנע אותי בהצבעה".
השר צחי הנגבי אמר כי שמע את הסבריו של שרון "והם מניחים את דעתי. אני מרגיש ביטחון שלראש הממשלה לא היה שמץ של ידיעה".
השר אולמרט, מקורבו של שרון, טען כי ייחוס מניעים זרים לראש הממשלה בנוגע למימוש העסקה הוא עלבון, ואמר ל-ynet בתגובה לשתיקת שאר השרים: "מי שחושב שהוא אינו יכול להזדהות עם אריק צריך לשאול את עצמו איפה הוא נמצא מבחינה פוליטית", וסירב לפרט.
שינוי: זה סיפור מביך
לעומתו, רמזו השרים לפיד ופריצקי משינוי שיש לדעתם טעם לפגם בסיטואציה שנוצרה. השר יוסף (טומי) לפיד אמר: "זה סיפור מביך, הבעיה היא ההצטברות של הדברים. אם זה היה סיפור אחד בפני עצמו, לא היו עושים מזה עניין גדול. אך התחושה בציבור היא של הצטברות סיפורים מביכים וזה מה שיוצר את האווירה הציבורית הזו. עם זאת בשלב זה מה שנאמר הוא לא נעים אבל זה לא מפליל".
שר התשתיות, יוסף פריצקי, אמר בתגובה: "אם באמת היה קשר לשרון עם משפחת טננבוים, הוא היה צריך לדווח עליו לשרים לפני ההצבעה". פריצקי הוסיף: "שר, ובמיוחד ראש ממשלה שיש לו נגיעה אישית כזו או אחרת לנושא טעון שכזה, חייב ליידע את חברי הממשלה - ופה הוא נכשל. את הנעשה אין להשיב".
לפנייה לכתב/ת 
