דו"ח נציב התלונות: לפצות הורים על שביתות בגנים

שבתו בגן של הילד שלכם? מגיע לכם החזר כספי מהרשות המקומית. זו אחת הקביעות של נציב תלונות הציבור, מבקר המדינה אליעזר גולדברג, בפתח הדו"ח שהגיש היום (ג') לשנת 2003.

הנציב קובע בדו"ח שהגיש כי "רשויות השלטון השונות אינן מאזנות תמיד את הצורך ביעילות פעולותיהן ובהשגת מטרותיהן הציבוריות - עם השמירה על זכותו של האזרח לפרטיות ולצנעת עניניו, שהיא זכות יסוד". מהדו"ח, ה-30 במספר, עולה כי הגופים שלגביהם התקבלו מירב התלונות הם:

• המוסד לביטוח לאומי - 648 תלונות
• משרד הפנים - 342 תלונות
• משטרת ישראל - 321 תלונות
• משרד האוצר - 250 תלונות
• משרד התחבורה - 190 תלונות
• רשות השידור - 188 תלונות.
  

מספר גבוה של תלונות התקבל ברשויות המקומיות - 1,282. הרשות המקומית המובילה בתלונות היא תל אביב-יפו (132), ואחריה ירושלים (92) וחיפה (71).

למי יש הכי פחות תלונות? השר אליעזר (מודי) זנדברג יכול להיות מרוצה - רק תלונה אחת הוגשה נגד משרד המדע והטכנולוגיה. משרדים נוספים שיכולים להתגאות הם משרד החוץ (7 תלונות), המשרד לביטחון הפנים (4) ומשרד התיירות (7).

כמה מהתלונות נמצאו מוצדקות? המוסד לביטוח לאומי "מוביל" עם 190 תלונות מוצדקות, אחריו משרד התחבורה עם 89 תלונות מוצדקות, משרד האוצר עם 72 תלונות, משרד החינוך, התרבות והספורט עם 67 תלונות והמשטרה עם 60 תלונות. ברשויות המקומיות (ככלל) נמצאו 282 תלונות מוצדקות.

לפניכם מבחר מהתלונות שנמצאו מוצדקות, בביטוח הלאומי, במשרד החינוך, בשירות התעסוקה ועוד. הן כוללות בין היתר חיוב של הרשויות להחזיר כספים עבור ימים שבהם התקיימו שביתות בגני הילדים; פיטורי עובד ש"העז" להתריע על זיופים; ומידע משטרתי שעבר משום מה לחוקרי מצ"ח.

שביתה בגן של הילד? שיחזירו את הכסף

על הרשויות המקומיות להחזיר להורים לילדים בגני טרום-חובה (שאינם פרטיים) את שכר הלימוד בגין ימי שביתה שבהם לא פעלו הגנים - כך קובע הנציב בהתייחסו לתלונות שקיבל נגד רשויות מקומיות שונות, בנושא החזר שכר לימוד עבור ימי שביתה. נציב התלונות קובע כי תלונות ההורים היו מוצדקות.

המתלוננים ביקשו מהרשויות המקומיות להחזיר להם את החלק היחסי של שכר הלימוד ששילמו עבור הימים בהם לא התקיימו הלימודים בגנים בשנים תש"ס ותשס"א (1999-2001), עקב שביתות. הרשויות המקומיות סירבו להיענות לדרישת ההורים, ואלה פנו לנציבות בתלונה.

בתגובה לתלונה טענו הרשויות, כי כתב ההתחייבות עליו חתמו ההורים בעת הרישום הוא הסכם לתשלום שכר לימוד כולל, ואין בו הוראה מפורשת בדבר החזר שכר לימוד בשל אי-מתן שירותים בגנים כתוצאה משביתות או אירועים אחרים, וכי הן לא "התעשרו" שלא כדין עקב אי-מתן השירות.

אולם מבירור הנציבות עלה, כי הגננות והסייעות קיבלו שכר מלא עבור ימי השביתות שהתקיימו בתקופה האמורה, וכן כי הרשויות לא פעלו לפי הצעת מרכז השלטון המקומי להחזרת ימי לימוד כנגד ימי השביתה. 

נציב תלונות הציבור קבע, כי שירותי החינוך שמספקות הרשויות המקומיות לילדים בגיל טרום-חובה אינם שונים מכל שירות מסחרי אחר - וכי המתלוננים אינם חייבים לשלם עבור שירות שלא קיבלו. הנציב קבע כי על הרשויות המקומיות להחזיר למתלוננים את שכר הלימוד היחסי ששילמו עבור הימים שבהם לא פעלו הגנים.

תלונות חינוכיות: איפה הכסף לטיול?

הורה מרחובות התלונן כי שילם עבור טיול השנתי של בנו 309 שקלים. אולם בשל המצב הבטחוני, החליט לבטל את השתתפות בנו בטיול. בית הספר החזיר לו רק 137 שקלים, סך ההוצאות האישיות למשתתף בטיול, וסירב להשיב את יתרת הכסף בטענה שהיתרה היא החלק היחסי של כל משתתף בהוצאות הכלליות של הטיול הכוללות הסעה, הדרכה וחובש.

בית הספר נימק את החלטתו בכך שכבר שילם לחברות המספקות את השירותים וטיול והסתמך על חוזר מנכ"ל משרד החינוך. הנציב בדק את התלונה וקבע כי התלונה מוצדקת ואין הצדקה לסירוב בית הספר להחזיר לאב את ההוצאות הכלליות של הטיול.

הנציב קבע עוד כי על משרד החינוך לשקול ולהבהיר בחוזר מנכ"ל שאם לא נגרמו לבית הספר הפסדים עקב ביטול השתתפות של תלמיד בטיול, יש מקום לשקול החזרת כל הסכום. בית הספר הודיע לנציב כי השיב לאב את יתרת הסכום וכי חוזר המנכ"ל תוקן בהתאם.

בתלונה אחרת שבדק הנציב התלונן תלמיד כיתה י"ב בבית ספר מקצועי תעשייתי, שבפיקוח משרד העבודה והרווחה, כי נרשם לבחינות הבגרות ושילם עליהם כנדרש. אולם מסיבות שאינן תלויות בו, לא הגיע טופס ההרשמה שמילא עבורו בית הספר למינהלת בתי הספר התעשייתים ונמנעה ממנו האפשרות להיבחן. התלמיד ציין כי הוא עומד בפני גיוס לצה"ל.

בדיקת התלונה העלתה כי בית הספר לא שלח למינהלת את טופס ההרשמה בדואר רשום כנדרש, אלא בדואר רגיל. הטופס לא הגיע במועד ומשרד החינוך לא ראה את התלמיד כמי שנרשם לבחינות. לאחר שנמנע ממנו להיבחן בבחינה הראשונה, פנתה סגנית מנהל בית הספר למנהלת אגף הבחינות במשרד החינוך וביקשה לאפשר לו להיבחן למרות שהטופס לא הגיע במועד.

בבית הספר עשו מאמצים נוספים מול משרד החינוך, כלל פנייה ישירה של המנהל, אך ללא הועיל. משרד החינוך טען בפני הנציב כי מאחר שבית הספר לא נהג לפי ההוראות המחייבות, אין לראות בתלמיד כמי שנרשם לבחינות. הנציב קובע כי המשרד לא סיפק הסברים משכנעים בדבר מורכבות הרישום ולא הצביע על סיבות המונעות מהמשרד לאשר באופן חריג ונוכח נסיבות העניין את השתתפותו במבחן. הנציב קבע כי התלונה מוצדקת.

שתי נזיפות לביטוח הלאומי 

וכעת ל"שיאני התלונות": הנציב נוזף פעמיים במוסד לביטוח לאומי, לאחר שמצא פסול בהתנהגות פקידיו. במקרה הראשון הפסיק המוסד לשלם קצבת ילדים לפלסטיני תושב שכונת ואדי ג'וז בירושלים בעשרים השנה האחרונות, לאחר שזה עבר להתגורר זמנית בכפר א-ראם, שמחוץ לתחום הגבול המונציפלי של ירושלים, עקב שיפוצים בביתו.

הפלסטיני טען שמרכז חייו וחיי ילדיו המשיך להיות בירושלים, ואין לשלול ממנו את הזכות לקצבה, כפי שאין שוללים קצבה למי שיצא לחו"ל לתקופה של עד ששה חודשים. מנהל סניף המוסד במזרח ירושלים טען בפני הנציב כי המעבר לא-ראם "נעשה ללא בקורת גבולות, והוא לא דיווח למוסד על יציאתו, כפי שנעשה לגבי יציאה לחו"ל", אך הנציב דחה הסבר זה, וקבע שהעדרותו מירושלים למשך ארבעה חודשים בלבד, מלמדת שישראל המשיכה להיות מקום מושבו הקבוע. המוסד חויב לשלם לו את הקצבה, בתוספת הפרשי הצמדה.

במקרה השני ננזף המוסד לאחר שלא בדק תלונה של אם לשלושה ילדים על כך שהיא מקבלת מחצית מקצבת הילדים, מבלי שהמוסד הודיע לה על כך וללא כל הסבר. המוסד החליט לקצץ מקצבתה בגין חוב של מבוטחת אחרת, שאינה קשורה לאותה אם, שקיבלה קצבת זקנה מבלי שהיתה זכאית לכך.

מדוע פוטר עובד שהתריע על זיופים?

הנציב הוציא צו המורה להנהלת שירות התעסוקה להמשיך להעסיק עובד שהתלונן, לדבריו, על זיופי שעות נוכחות של עובדים בסניף בו עבד. הנהלת המוסד טענה כי אותו עובד הוא מינוי פוליטי, שהיה עובד גרוע, שהטריד דורשות עבודה ושקיבל טובות הנאה.

אך הנציב לא מצא חוות דעת תקופתיות בהן תעודות אודות התלונות על אותו עובד, וכן קבע כי לא התקיים הליך הוגן וראוי שבו נקבע שהוא אינו מתאים לעבודתו. הנציב הדגיש כי לאותו עובד אין חסינות מפיטורים והשירות יוכלו לפטרו בעתיד, במסגרת תכנית לפיטורי צמצום כללים, אך "משיקולים עניניים בלבד".

תלונות נוספות: בעקבות פנית הנציב, הודיעה המועצה הדתית בירושלים כי הנחתה באופן ברור את רושמי הנישואין כי אסור להם להציע את שירותיהם במסגרת עבודתם, וכי עליהם להודיע לבני זוג הבאים להרשם לנישואין את זכויותיהם לגבי הרב שישיא אותם.

בתלונה שעסקה במשטרה, נטען כי מסרה מידע על הרשעה למשטרה הצבאית לצורך חקירה שניהלה - והמידע הועבר גם לידי חוקר מצ"ח, שאינו מוסמך לבקש את המידע ולקבלו. הנציב כתב כי כאשר המשטרה מקבלת בקשה למסירת מידע מהמרשם הפלילי, עליה לבדוק בתשומת לב אם בעל התפקיד שביקש את המידע אמנם מוסמך לבקשו ולקבלו ועליה להנחות את בעלי התפקידים הנוגעים בדבר במשטרה.

מנגד, המליץ הנציב בפני המשטרה הצבאית כי על מפקדי מצ"ח לדאוג לכך שרק בעלי התפקידים המורשים לקבל מידע פלילי יפנו למשטרה וינחו גם את פקודיהם לפעול כך. בעקבות כך הודיעה המשטרה הצבאית לנציבות כי הוציאה הנחייה בעניין - וכן המשטרה.

ואילו משרד הפנים קיבל את הערת הנציב ויפסיק לציין את שם האב ומספר תעודות הזהות על גבי מעטפות בהן נשלחת בקשה להארכת דרכון. זאת לאחר שהנציב העיר כי חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו מתנה מסירת פרטים אלו בהסכמת האדם הרלוונטי.