שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    "שונאים סיפור אהבה": לא ממש נוגע

    העיבוד של תיאטרון מיקרו ל"שונאים סיפור אהבה" הוא מאולץ וחובבני

    "שונאים סיפור אהבה" הוא מהרומנים המפורסמים ביותר של הסופר האידי יצחק בשביס זינגר, שבזמן האחרון מרבים להעלות עיבודים לספריו על הבמה הישראלית. הבמאית אירנה גורליק וקבוצת תיאטרון מיקרו, שחבריה רובם יוצאי בריה"מ לשעבר, בחרו להעלות גירסה משלהם לסיפור שמערב - כמו רבים מסיפוריו של בשביס זינגר - תשוקה אסורה, היסטוריה יהודית טראגית ושאלות של אמונה ואובדן האלוהים.

     

    הסיפור מתרחש בניו יורק שאחרי מלחמת העולם השנייה ובמרכזו סיפור אהבים מורכב בין גבר ניצול שואה לשלוש נשים, שאת כולן הוא נושא לאישה, אך בסוף נותר בלי אף אחת מהן. העיבוד של גורליק מדגיש את הפן הטקסי של הסיפור הרומנטי, עם מקהלה מאחור שמזמרת את תפילות החגים שמגדירים את פרקי העלילה. לעומת זאת, העלילה מועברת בתמונות קצרות וגרוטסקיות שמתמצתות את היחסים המתהפכים בין הדמויות בצורה קומפקטית ודחוסה. הבימוי המסוגנן יוצר העמדות מעניינות באמצעים מינימליסטיים, אבל גם דורש ביצוע ברמה מאוד גבוהה. השחקנים אינם עומדים במשימה. הטקסט נשמע בפיהם מדוקלם והם מרבים להתפרץ ברגעי פאתוס מלאכותיים.

     

    אמנם אנה ביחובסקי, בתפקיד מאשה ומריה בייטמן בתפקיד תמרה, נוגעות לרגעים בעצבים החשופים של הסיפור ומרמזות לאן הפקה כזו יכולה היתה להגיע עם קבוצת שחקנים מיומנת יותר, אבל התוצאה הכללית מאכזבת וחובבנית. היא חושפת את חולשת השחקנים מול היומרה של הבמאית, שמנסה ליצור תיאטרון סימבולי מסוגנן שנוגע בשאלות גדולות - אבל יוצרת משהו מאולץ ומלאכותי שאינו נוגע בכלום.

     

    "שונאים סיפור אהבה", תיאטרון מיקרו

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים