שתף קטע נבחר

יורו 2004: נבחרת צ'כיה

הנבחרת הצ'כית מגיעה ליורו בכושר מצוין, ולמרות הבית המוקדם הקשה (גרמניה, הולנד) היא מועמדת ברורה להגיע לשלבים הגבוהים

זה קרה ב-14 בנובמבר 2001 - יום טראגי בדברי הימים המפוארים של הכדורגל הצ'כי. יוזף שובאנץ', מהנערצים בשחקני צ'כיה בכל הזמנים (כשזו עוד היתה חלק מצ'כוסלובקיה), שהיה אמור להמשיך כמאמן את המומנטום של דושאן אוהרין מגמר יורו 1996, התפטר מתפקידו.

 

הוא נאלץ לעשות כן לאחר כשלונו להוביל את צ'כיה, אחת המלהיבות שבנבחרות היבשת אל מונדיאל 2002. הפסד ביתי לבלגיה 1:0 באותו יום עגום הכריע את את גורלו של שובאנץ' והביא לחשבון נפש במדינה.

 

מחליפו קארל ברוקנר, דאג לעלות מחדש על דרך המלך - לפורטוגל. מאז אותו הפסד לבלגיה, לא נוצחו הצ'כים ב-21 משחקים בינלאומיים. ולמרות, שהרצף שכלל ניצחונות על צרפת, איטליה וגרמניה, נקטע באירלנד במרץ האחרון, צ'כיה נראית עדיין ככוח שיש להתחשב בו. 

 

ברוקנר המשיך באותה שיטה יעילה, דורסנית וחסרת רחמים שהנהיג שובאנץ'. עם דור חדש של שחקנים צעירים וחדורי מוטיבציה, המשיך המאמן הקשיש לבסס את מעמדה של צ'כיה כמעצמת כדורגל. לאליפות אירופה היא עלתה בקלות מהמקום הראשון, בבית 3, שכלל את הולנד, אוסטריה, בלארוס ומולדובה. לפורטוגל מגיעה צ'כיה, כמדורגת ראשונה בבית 4. בניגוד לאליפות ההיא באנגליה, הפעם אף אחד לא יופתע אם הגולים מפראג ימשיכו לבוא בצרורות, אפילו עד לגמר.

 

היסטוריה: ארץ קטנה גדולה

 

צ'כיה אינה נמנית על המאוכלסות שבמדינות העולם (כעשרה מיליון תושבים) ולמרות זאת היא מאכלסת את צמרת הכדורגל העולמי מזה כמעט מאה שנה. למרות ההצלחה הגדולה, שהביאה לצ'כיה (וסליחה סלובקיה) שתי הופעות בגמרים של הגביע העולמי מתוך שמונה הופעות (איטליה 34' וצ'ילה 62') לא רבים הם השחקנים שזכו להכרה בתור כוכבים של ממש.

 

אולדריך ניידלי, יוזף מאסופוסט, ואצלאב מאשק, תומאש סקוהראבי ושובאנץ' עצמו לא ממש מוכרים, אולם צ'כיה המשיכה להראות יציבות לאורך השנים.

 

גם על המפה האירופית, הפגינו הצ'כים יכולת מצוינת בשלושים השנים האחרונות. בשנת 1976 הפתיעו כשזכו באליפות היבשת ביוגוסלביה. ארבע שנים לאחר מכן סיימו במקום השלישי באליפות באיטליה. ב-96' כאמור הפתיעו הצ'כים שוב, רק שהפעם לא ניתן היה להתעלם מהכשרונות הגדולים.


יאן קולר נבחרת צ'כיה
יאן קולר. ענק מנוסה במרכז הרחבה (איי.פי)

 

אינדיווידואלים כמו פאבל נדבד, פטריק ברגר, ולדימיר שמיצר ובמיוחד קארל פובורסקי, הפכו ברגע מאלמונים לכוכבים עשירים ובעלי שם עולמי, אולם רק נדבד עשה זאת בגדול באירופה.

 

שחקן מפתח: פטר צ'ך

 

אפשר לדבר על נדבד, אבל כמוהו יש הרבה בנבחרת הצ'כית. כוח ומהירות שמשתלבים בשמירת הלחץ האגרסיבית והמתמדת של הקשרים, משמשים אותם כדי לחלץ כדורים במהירות במרכז השדה. היכולת הטכנית של מארק יאנקולובסקי, ייז'י יארושיק, תומאש רוסיצקי ופובורסקי מאפשרת להם לעשות משהו פרודוקטיבי עם הכדורים שחילצו, גם אם הם לא עוברים דרך נדבד.

 

השליטה במרכז השדה סוללת את הדרך למטווחים של החלוצים, בין אם מדובר בענקים כמו וראטיסלאב לוקבנץ ויאן קולר, או מילאן בארוש הטכני.

 

החלק היותר בעייתי נותר בהגנה וזאת תלויה מאוד בשוער פטר צ'ך. מדובר בשוער צעיר מאוד - בן 22 בסך הכל - אך כולם צופים לו גדולות. לא סתם השקיע רומן אברמוביץ' 12 מיליון דולר כדי להביא אותו לצ'לסי מרן הצרפתית בשנה הבאה. צ'ך יצטרך להתגבר על חוסר הניסיון ולנסוך ביטחון בחוליית חסרת הניסיון לא פחות.

 

נקודת תורפה - חוסר ניסיון

 

הנבחרת הצ'כית כשרונית ביותר, אולם היא סובלת מחוסר ניסיון בולט לעין. למעט קולר, שמיצר ולוקבנץ' אין בסגל של ברוקנר אף שחקן שחגג שלושה עשורים בחייו. בנוסף לכך, רוב הכשרונות הצעירים יצאו את חממות הכדורגל שבארצם רק לאחרונה ולמרות שבזמן קצר זה הספיקו להבשיל בליגות האירופיות המובילות, לא ברור עדיין מה תהיה רמת המוכנות שלהם במעמד נכבד כמו אליפות אירופה.

 

תחזית: ההפתעה שלא מפתיעה?

 

במשפט הבא יש כשל לוגי, אבל צ'כיה היא המועמדת הברורה לזכות בתואר הפתעת הטורניר. אם היא מועמדת ברורה כל כך, אז למה זאת הפתעה? אולי כי למרות המסורת והיכולת, צ'כיה אינה נהנית עדיין ממעמד של מועמדת אמיתית לזכיה באליפות. אולי בגלל התשתית הקבוצתית שמעלימה את האינדיווידואלים שבה, שלמעט נדבד אינם נחשבים לכוכבים. מעניין אם גם בפורטוגל, כשיגיעו לחצי הגמר ואולי אף יותר, ההכרה שיזכו לה תשתנה.  

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום איי פי
קארל ברוקנר. האיש על הקווים
צילום איי פי
צילום איי פי
תומאס רוסיצקי
צילום איי פי
צילום: רויטרס
הכוכב הגדול. פאבל נדבד
צילום: רויטרס
צילום: איי פי
מארק יאנקולובסקי
צילום: איי פי
מומלצים