מחוסרי דיור ברעננה: נבלה את החג במאהל

שלוש משפחות מחוסרות דיור, מהן שתיים חד הוריות, הקימו אוהל מחאה ברעננה, עיר הנחשבת לאחת המבוססות בארץ, והן מתגוררות, על ילדיהן, באוהל מול בניין העיריה. המשפחות נחושות להישאר במקום כמה שיצטרכו ומתכוונות לחגוג את ליל הסדר במקום. "אין לנו מקום אחר ללכת אליו. אנחנו מזמינים את כל הנזקקים של העיר לבוא ולחגוג איתנו את ליל הסדר עם מה שיש". טענותיהם מופנות לעיריה, על כך שאינה מסייעת להן, לדבריהן, מול משרד השיכון.

ברחה מהבעל המכה

ראשונה הגיעה למאהל לפני כשבועיים, אודליה (קאי) מדינה, בת 29, אם חד הורית לפעוטה בת שנתיים ותינוקת בת שבעה חודשים. מדינה היא תושבת רעננה, שאמה נהרגה בתאונה לפני כ-18 שנה. לפני שנים אחדות נישאה לאזרח בריטי והתגוררה עימו באנגליה עד לפני כשנה. "הייתי שם אשה מוכה ובעלי התעסק עם סמים. כשהייתי בהיריון השני עזבתי אותו וחזרתי לישראל כדי להציל את החיים שלי והיום הוא בכלא באנגליה", אמרה מדינה ל-ynet.

בשובה לארץ עברה מדינה להתגורר אצל אביה ואשתו השנייה, אולם גם שם לא מצאה מנוחה. "לא הסתדרתי עם אמי החורגת ואני ובתי הגדולה נאלצנו לישון על הספה בסלון והקטנה ישנה בעגלה. כל הזמן ביקשתי סיוע בדיור ולא קיבלתי. אמרו לי שאהיה זכאית לסיוע רק כשיהיו לי שלושה ילדים. המצב בבית היה קשה. עבדתי במלצרות, אבל לפני כשבועיים אבי סילק אותי מהבית. אין לי לאן ללכת, אז הבאתי אוהל ועברתי להתגורר ליד בניין העיריה. בגלל שאני גרה באוהל פיטרו אותי מהעבודה וכעת אין לי גם פרנסה".

"אין כסף לשכר דירה"

כמה ימים לאחר מכן הצטרפו למדינה ובנותיה שרית ואיציק פינס, תושבי העיר, עם שתי בנות בגילים שבע ושנה. "אנחנו מטופלים כבר שנים ברווחה", אמרה שרית, בת 27. "בעלי משתכר 3,800 שקלים בחודש. אני יושבת בבית כי איפה שלא אעבוד, כל המשכורת שלי תלך עבור המעון והצהרון. במשך שלוש שנים קיבלנו 420 שקל סיוע בשכירות ועכשיו זה נגמר. המצב שלנו הלך והידרדר. שכירות עולה 550-650 דולר לדירה קטנה. אין לנו משפחה תומכת וצברנו חובות בגלל שהשכר של בעלי לא מספיק. הגענו למצב שאין לנו כסף לחיות ואין לנו כסף לשלם את החובות. כשהחוזה על הדירה הסתיים, נזרקנו לרחוב".

דניאלה, בת 33, אם חד הורית לילד בן 14, עברה להתגורר במאהל לפני מספר ימים. "אני עובדת בניקיון ומרוויחה 3,000 שקל בחודש. בעבר קיבלתי 1,000 שקל בחודש סיוע בדיור ועכשיו הורידו את זה ל-700 שקל. לא הצלחתי לממן את שאר עלות השכירות, המסים וכל ההוצאות על הבית. כל הזמן הייתי בחובות וכל הזמן הייתי לפני ניתוק החשמל ובמצב שאין לי כסף לקנות אוכל. בעל הדירה תמיד היה מאיים עלי שיפנה אותי מהדירה. צברתי חובות של למעלה מ-50 אלף שקלים, מתוכם 20 אלף לעיריה. כשהבן שלי שואל אותי למה אנחנו ככה, אין לי תשובה. כואב לי כשאני רואה איך הוא הופך לדור שני למצוקה".

רוצים רק התחשבות מהעיריה

המשפחות אומרות שהן לא רוצות דבר בחינם. "אנחנו רוצים שיתחשבו בנו, שייתנו לנו דירות בשכירות ציבורית, שנצטרך לשלם 600 שקלים ולא 600 דולר עבור שכירות. או לפחות שייתנו לנו משכנתה בתנאים נוחים, שנוכל לקנות דירה ולשלם כל חודש 1,500 שקלים. אנחנו לא פרזיטים, אנחנו רוצים לחיות, לעבוד ולהסתדר כמו כל משפחה, אך כשאין לנו קורת גג זה בלתי אפשרי".

טענותיהם של מחוסרי הדיור מופנות בעיקר לעיריית רעננה ולעומד בראשה, זאב ביילסקי. "רצינו להיפגש איתו וקיבלנו תשובה שזה יהיה אחרי החגים. גם עם הסגן, עוזי כהן רצינו להיפגש ולא קיבלנו תשובה. ברעננה הכל ירוק ופורח אבל בפנים הכל רקוב. ביילסקי מציג את העיר כאילו אין בה מצוקה כלכלית ואין חסרי דיור, אבל זה לא נכון, הכל שקרים. יש בעיה שצריך לפתור אותה".

לדבריהם, העיריה מתנכלת להם. "בהתחלה בנינו את המאהל סמוך לכניסה, אבל הזמינו לנו משטרה ופינו אותנו. תלינו שלטים והפקחים הורידו לנו אותם. להיכנס לשירותים בלילה כשהמוקד העירוני פועל, לא נותנים לנו. למזלנו, יש ברעננה אנשים ובעלי עסקים טובים שדואגים לנו ונותנים לנו אוכל, שתייה חמה והעיקר מזדהים איתנו. אנחנו מקפידים על ניקיון ולא מוותרים על מקלחת לפחות פעם אחת ביום, והולכים לחברות להתקלח. העיריה אפילו מאיימת לקחת לנו את הילדים, במקום לעזור לנו".

המשפחות אף תלו שלטים על חומה הפונה לרחוב אחוזה, הרחוב הראשי של העיר, בהם נכתב: "ברעננה הקמת את פנינת השרון רק לעשירון העליון". ובשלט נוסף נכתב: "ביילסקי, חיוכים ולחיצות ידיים זה כבר לא מספיק. הגיע רגע האמת".

תגובת העיריה: נושא הדיור אינו בסמכותנו

מעיריית רעננה נמסר בתגובה "להווי ידוע כי נושא הדיור הינו בסמכותו ובאחריותו הבלעדית של משרד השיכון ואיננו נתון בידי הרשות המקומית".

לגבי אודליה (קאי) מדינה מסרה העיריה: "המשפחה מטופלת מזה זמן על ידי המחלקה לשירותים חברתיים. מתוך הבנה ורגישות למצוקתה, לקח על עצמו סגן ראש העיריה והממונה על תיק הרווחה, יואל עזרזר, לסייע למשפחתה לפתור את בעיית הדיור מול משרד השיכון ובסיוע זמני של שכר דירה. המחלקה לשירותים חברתיים שיבצה את הילדים במעון יום ונכונה לסייע גם בנושא מזון ומצרכים. לצערנו היא מסרבת לשתף פעולה עם פתרונות הדיור המוצעים לה וכן היא אינה שולחת את ילדיה למעון".