האם זו הבועה או הדבשת השניה?

סיכום הרבעון האחרון של 2003 נשמע כמו מתכון למשקה משכר, שגורם גם למשקיעים כבדים עם ראש מרובע להמריא כבועה מודל 1999. במהלך 2003 חשנו שהמשק העולמי מתחמם אבל לרבעון האחרון יש כבר סממנים של שרפת יער. כל מגזרי השוק פרחו, ויותר מכל פרחו אלה שנופלים בהגדרת ה"הייטק".

תוכנה, שירותי IT, רכיבים אלקטרוניים ואלקטרו אופטיים, מערכות מחשבים ותקשורת, ציוד תעשייתי וטכנולוגיות מעבדה שמאפשרות יצור של מוצרי הייטק, ואפילו חברות דוט.קום. בהשוואה של רבעון מול רבעון, המכירות ברבעון האחרון של 2003 עוברות את התקופה המקבילה ב-2002 ב-10 עד 21 אחוזים בהתאם לסקטור.

השיפור ברווחים צנוע יותר, אבל גם הוא מתמשך לרוחב התעשייה העולמית. מבין החברות המשמשות סמנים טובים למגמות השוק אפשר להזכיר את יאהו, שהגדילה מכירות ב-132%, את מיקרוסופט שהוסיפה 19%, את PeopleSoft (תוכנות ארגוניות) עם גידול של 34% וסימנטק עם 31%.

התאוששות בענף התקשורת

בין יצרני הרכיבים אפשר למצוא גידול דרמטי יותר, עדות לכך שהם רואים איך שוק המוצרים המוגמרים לצרכן הסופי עומד לנסוק בזווית חריפה עוד יותר. אינטל הגדילה את המכירות ב-22%, Micron (זיכרונות) ב-62%, טקסס אינסטרומנטס ב-29%ו-Broadcom (רכיבי תקשורת) ב-62%. אלופת הליגה היא AMD, שמכירותיה ברבעון האחרון של 2003 גדלו ב-76% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.

ההתאוששות המהירה בענף התקשורת מפתיעה במיוחד את האנליסטים האירופאים, שרק לפני שנה עוד האמינו כי היא תתחיל לכל המוקדם ב-2005. היום מניות התקשורת הן הדבר הכי חם בבורסות ולא מעט מנהלים של חברות ענק (כמו בריטיש טלקום) שואלים את עצמם, איפה טעינו? ובכן, הם טעו פעמיים.

ב-1999-2000 כאשר הם שילמו סכומי עתק עבור רשיונות מפעיל ל-G3, וב-2002 כאשר נפטרו מהם במכירת חיסול, שמחקה עשרות מיליארדים מערך החברות שלהם. בין החברות המייצרות ציוד תקשורת רואים התאוששות לכל רוחב הספקטרום, החל ב-Juniper (רכיבי אופטו אלקטרוניקה, 33%) ו-Andrew (אנטנות וציוד מיקרוגל, 61%) וכלה במוטורולה וסיסקו, עם צמיחה של 4-5 אחוז במכירות.

הבלון חוזר

בין יצרני המחשבים בולטת Apple עם גידול של 36%, יצרנית מערכות האחסון EMC (גידול של 25%) ויצרנית "מכשירי האחסון" Network Appliance. את המקום הראשון לוקחת SanDisk עם גידול של 116% במכירות של כרטיסי זיכרון מסוג Flash. מספר המפסידות נתחי שוק קטן השנה, אך עדיין מוצאים ביניהן את גייטווי, קוונטום, סיליקון גרפיקס ו-Sun.

ספקיות שירותי המחשוב לארגונים ראו גידול מתון יחסית. IBM הגדילה את מכירותיה ב-9%, EDS ב-5%, אקסנצ'ר ב-7%ו-HP ב-10%. מנקודת ההשקפה של משקיעים, חמש מתוך שש חברות הענק הבינלאומיות שמניותיהן עלו במהלך 2003 ביותר מ-100 אחוז הן מתחום ההייטק. הבלון חוזר.

מחזור ה-Hype

ואולי זה לא בלון, אלא רק הדבשת השניה של אחד הגרפים הידועים בעולם העסקים, "מחזור ה-Hype" מבית מדרשה של חברת המחקר גרטנר. הגרף הזה, בו מוצגת רמת ה-Hypeבציר האנכי כנגד הזמן בציר האופקי, נראה כמו גב של גמל אסיאתי דו דבשתי, שסובל מחוסר סימטריה קיצוני.

הדבשת הראשונה מתארת גידול מהיר ב-Hype בזמן שהטכנולוגיה עדיין לא מוכנה לספק תוצאות עסקיות מניחות את הדעת - אבל כולם מתלהבים מהפוטנציאל והחזון וכולם רוצים לעלות על הגל כשהוא עוד קטן וצומח. בעקבות השבר צונחת גם רמת ה-Hype ואנו נכנסים לתקופת "בין הדבשות" של תסכול, מרירות וציניות.

ממנה יוצאים רק לאט, בקצב שמתאים למשאבים הפנויים להשקעה כלכלית שקולה ולקצב הממשי בו הטכנולוגיה מתייצבת ומתחילה להחזיר תשואה על ההשקעה.

גמל עם אופי עצבני

ניתוח סטטיסטי של התנהגות השוק בעבר (מחזור ה-Hype אמור להיות חוק אוניברסלי, שאפשר ליישמו על טכנולוגיות שונות בתקופות שונות כאשר רק הסקאלה משתנה ממקרה למקרה) אומרת שזווית העלייה של הדבשת השניה הרבה פחות היסטרית מהראשונה ורוחב רמת היציבות גדול בהרבה - יתכן אפילו שאנו נכנסים לתקופה ארוכה של גידול בריא ויציב, לפני שפרץ חדש של טכנולוגיות "הורסות סטטוס קוו" תופענה על מרקע המכ"ם התעשייתי.

כישראלים אנו צריכים לקוות שהתיאור הולם את המציאות גם במזה"ת, בו לגמלים יש רק דבשת אחת ואופי עצבני שלא ניתן לחיזוי מדויק. עם זאת ברור שלא מדובר בחזרתו של עידן הסטארט אפים ההזוי. שני ההבדלים העיקריים הם:

1. המשקיעים למדו משהו מהעבר וכמו שאמרו חז"ל "הנכווה ברותחין נזהר בצוננים". אף אנליסט בן זמננו לא היה מנסח את זה טוב יותר.
   
   
2. שניים וחצי מיליארד אנשים למדו מהניסיון שלנו ועכשיו הם רוצים להתייצב לתחרות מולנו. בהודו, בסין, במזרח אירופה ובדרום אמריקה יש מאות אלפי תוכניתנים, מהנדסים, טכנאים ואנשי תמיכה, שמוכנים לעבוד תמורת חלק קטן מהשכר הישראלי לעובדי הייטק.
   

פחות בטון מזוין

שני הגורמים האלה אינם מבטלים את סיכוי החברות הישראליות לשוב ולהתרומם על גלי ההייטק, אבל הם בהחלט מחייבים גישה רצינית יותר. אי אפשר לחזור לנאסדא"ק באמונה שהפראיירים מתחלפים. אי אפשר לקוות למכור חלומות במיליונים וחברות שעוד לא הרוויחו פרוטה לפי השער של 10 מיליון דולר לגולגולת (של מהנדס).

ומצד שני, הממשלה בהחלט יכולה לעזור לענף על ידי מדיניות השקעות נבונה יותר. למשל, קצת יותר טכנולוגיה וקצת פחות בטון מזוין ב"קו מופז", הידוע גם בשם "גדר ההפרדה".