שתף קטע נבחר

מי בכלל צריך גברים?

כמעט בכל קטגוריה נמצא שנשים מוצלחות יותר מגברים. ובכל זאת, בעולם גברי כשלנו, זה לא מספיק להן כדי להשיג ג'ובים טובים יותר, ושכר גבוה או לפחות זהה לשכר הגברים בתפקידים זהים. האם יש סיכוי שאפליית הנשים תיעלם? אולי בעתיד הרחוק כשאפשר יהיה לשבט ילודים ואז יתברר שהגברים הם בכלל גזע מיותר

נשים, והדברים נמדדים כמעט בכל קטגוריה שתיבחר, יותר מוצלחות מגברים. הן חיות יותר שנים, מה שמעיד על שרידות טובה יותר. במערכת החינוך הבנים פשוט הפכו לבדיחה: בשנת 2001 הצליחו 62% מהבנות לקבל תעודת בגרות, לעומת פחות מ-50% מהבנים.

 

ההצלחה החינוכית המרשימה ביותר נרשמה אצל בנות ערביות: לפני 40 שנה שני שליש מהנשים במגזר זה לא למדו מעולם בבית-ספר, ואילו היום רק 10% נכללות בקטגוריה זו. מעוז גברי כמו תואר אקדמי שלישי נפל לפני כשנתיים, והיום רוב הדוקטורנטים הם בעצם דוקטורנטיות. במינהל עסקים שיעור הסטודנטיות מגיע ל-46%, וברפואה הוא כבר קרוב ל-75%.

 

כלכלנים מלמדים כי השכלה היא המפתח להכנסה עתידית. מי שמאמין להם יכול להתעלם מנתוני ההווה (פער ממוצע של 38% בשכר הכולל ופער של 23% בשכר לשעת עבודה, לטובת הגברים כמובן), ולהסתכל קדימה בתקווה. עם עצמה השכלתית שכזו, הנשים הן העתיד הכלכלי. הגברים - יצורים מהעבר בתהליך הכחדה (כלכלית, ואולי גם פיסית, כפי שיובהר בסופה של רשימה זו).

 

זאת על אף שאפילו במדינה הנחשבת למפותחת והנאורה ביותר, ארצות-הברית של אמריקה, יש העדפת זכרים בוטה. לא מדובר בהעדפה של השוק הכלכלי או של מוסד כלכלי כלשהו: פשוט, מקצועית לפחות, גברים נוטים להעדיף גברים.

 

העדפת הגברים מתבטאת באחד הנתונים המדהימים ביותר בהם נתקלתי מימי: מה הסיכוי לנישואיה של אישה בהריון כאשר מינו של העובר ידוע? מסתבר שהסיכוי של אמהות לבנות קטן בהרבה מאשר אמהות לבנים. אבות פוטנציאליים, זו משמעות המחקר, מעדיפים בנים. במפורש.

 

איזוטריה? נשים מדברות הרבה על מנגנונים חברתיים של אפליה (עלות למעסיק של אישה בהריון) והנה מתברר כי בתודעת הגבר (האמריקני המצוי בקליפורניה) טבועה העדפת בנים. מלידה, אם כך, מצבן של הנשים רע, ואין פלא שמצבן בבגרות משתקף, בין השאר, בפערי שכר שאין להסבירם בכל משתנה כלכלי רלבנטי כמו ותק, מספר שעות עבודה או השכלה.

 

פער האבטלה המגדרי: 1.5% לרעת הנשים

 

הספרות הכלכלית מתמקדת בפערי השכר. מכיוון שמנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי רק מחצית מהנשים נכללות בשוק העבודה (בין כעובדות או כמובטלות), ברור כי יותר ממחצית הנשים אינן עובדות. מה קורה במחצית שאינה עובדת?

 

בימים אלה התפרסם מחקר על מובטלות במדינות העשירות בעולם. האם יש פער בין מובטלים למובטלות? ברוב המדינות האלו (אך לא בכולן) שיעור המובטלות גדול משיעור המובטלים.

 

גם ישראל נכללת בקטגוריה הרעה הזו. פער האבטלה המגדרי הוא 1.5% לרעת הנשים, לעומת 2% בספרד, 1.3% בצרפת, 1% בגרמניה, 0.28% בארצות-הברית ושיעורים שליליים (אבטלת גברים גדולה מאבטלת נשים) בבריטניה, יפן, שבדיה וניו-זילנד. חלק מההסבר לתופעה זו, טוענים החוקרים, נעוץ בתרבות הכוללת שמעדיפה גברים.

 

מכאן ההסבר מדוע הפער הזה גדול יותר במדינות דרום-אירופה בהשוואה לצפונה. אבל, וזו המסקנה העיקרית (כמו בפערי השכר): הכלכלנים לא יודעים למה.

 

כאשר אישה שוקלת אם לעבוד אם לא, ההסתברות הגבוהה יותר שלה להפוך למובטלת מהווה גורם מרתיע. זה שיקול, אם נלך בעקבות החוקרים, שתופס לגבי חלק בולט של החברה היהודית והנוצרית.

 

לגבי נשים מוסלמיות, ששיעור השתתפותן בכוח העבודה נמוך להחריד, נראה שרק מהפך מחשבתי ביחס למעמד האישה יכול להוציא את הנשים ממשק הבית לחופשי.

 

לשלם על התפקיד הבכיר

 

מכיוון שהמחקר הכלכלי מוצא מעט הסברים לפערי השכר, ערכתי סקר בלתי מוסמך, בלתי אמין ואולי לא נכון. פניתי לכמה נשים שעשו את זה - כאלו שעונות על ההגדרה של מנהלות - וביקשתי מהן להסביר מדוע שכרן נמוך בהשוואה למנהלים.

 

מנהלות אמורות להיות בעלות יכולת לסגור את פערי השכר, משהו שפקידות לא מסוגלות לו. התשובה: אישה מוכנה לשלם, בשכר פחות, כדי להיות בתפקיד הבכיר. היא מבינה שבלי זה - זה לא ילך.

 

בחברה גברית כשלנו, כך אמרו הנסקרות שלי, אישה צריכה לשלם כדי להשתוות לגבר בשוק העבודה. התשלום הוא בשכר נמוך יותר עבור תפקיד דומה. מי שמוכן לחיות עם ההסבר הזה יתברך, או תתברך. המציאות, כנראה, מורכבת יותר. עובדה, פער השכר בניהול אינו שונה מפער השכר בפקידות. ומה שם? האם על הפקידה לשלם עבור תפקידה?

 

האם ילדים זו הבעיה? במובן מסוים - כן. הנתונים מראים כי הילד השלישי (וכל אלה שאחריו) מוציאים את האישה מעבודה ומכניסים אותה למשק הבית. אך ילד או שניים לא משנים את דפוסי ההתנהגות בעבודה של אישה שרוצה לעבוד.

 

נשים היו יכולות להשתכר יותר, אילו שעות העבודה שלהן היו כשל גברים. אפילו מנהלות עובדות הרבה פחות שעות ממנהלים. זה לא יבטל את פער השכר: השכר לשעה של אישה נמוך מהשכר של גבר. אבל חלוקה שונה בין גברים ונשים בשעות המוקדשות למשק בית ולעבודה, תיטיב עם הנשים.

 

כך גם אם תלמדנה להתנער מחכמולוגיות כמו ח"כ גילה גמליאל, שהציעה הכרה בהוצאות למטפלים בילדים לצורכי מס הכנסה. זה סיוע מצוין לנשים בעשירון העליון. זה לא עושה כלום לכ-80% מהנשים שאינן שם. מה שראוי, מה שצריך להקים, זה מעונות יום מסובסדים באיכות מעולה. לא הטבות מס לעשירות.

 

עולם משובט הוא עולם נשי

 

ואולי כל שינוי אינו נחוץ. אפשר והביולוגיה תעשה את זה. פרתנוגנסיס הוא שם המשחק. מקור המילה ביוונית, והיא באה לציין יצירת ילדים מבתולות. שיבוט, במקומותינו.

 

נעזוב לרגע, אבל רק לרגע, את כל השאלות המוסריות סביב שיבוט. זה לא פשוט לאפשר למדענים לייצר ילדים כאשר הם יכולים לשלוט על הגנטיקה שלהם. דולי, הכבשה המשובטת הראשונה, לא צלחה.

 

אבל בהחלט אפשרי שבעוד 30 שנה היילוד המשובט יהיה חסין ובריא כעובר מהפריה רגילה. צריך לומר חסינה, ולא חסין, כי יכולת השיבוט תלויה בביצית, ולא בזרע. לא צריך גברים בשביל להשתבט.

 

ואם אפשר להתרבות בלי זרע, אז מי בכלל צריך גברים, במיוחד כאלה שתורמים לפערי שכר? עולם משובט הוא עולם נשי. ובלי הגברים - הרבה אלימות וגם אפליית השכר המגדרית יתבטלו.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: סי די בנק
משלמות עבור תפקיד בכיר
צילום: סי די בנק
צילום רויטרס
עולם משובט - עולם נשי. צילום: רויטרס
צילום רויטרס
מומלצים